1
2
3
4
5
6
7
דפדפו בין פרקי התחקיר - עמדו על מספר הפרק כדי לראות את שמו

משימת חיסול: איך נעלם דוח תיקון הליקויים במשרדי הממשלה

למה למבקר אין שיניים?

אחת הבעיות, אם לא הבעיה בשיפור המגזר הציבורי בעקבות דוחות מבקר המדינה, היא אי-תיקון ליקויים. כלומר, קשה להביא לכך שמשרדי הממשלה יתקנו את הבעיות שנמצאו בתחומם. כמו שהסברנו קודם לכן, למעט לרשום "הנושא בטיפול" אין יכולת לפקח על תיקון הליקויים והכישלון נותר יתום. 

במשרד המבקר עמלו ב-2016 מול משרדי הממשלה על יצירת מסמך מחייב לעדכון פרטני של הטיפול בכל ליקוי, מסמך הכלל לוחות זמנים ואת חתימת האחראי על הטיפול בנושא. 

במשך שנה עבדו במשרד מבקר המדינה מול משרדי הממשלה כדי להגיע להסכמות בנושא, מה שהגיע לשיא בדצמבר 2016, בוועדה לביקורת המדינה, שם היו אמורים לאשר את התקנות.

לאחר עבודת מטה של חמישה חודשים מול משרדי הממשלה, הכל נפל. פתאום עלתה התנגדות לא מוסברת מטעם ח"כ סמוטריץ' ובגיבוי יו"ר הקואליציה דאז, דוד ביטן. 

גם תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה לביקורת המדינה, חש מופתע מההתנגדות וסיפר: "היו נציגים ממשרד ראש הממשלה ונציגים ממשרד המשפטים וכמובן נציגים ממשרד המבקר. על דעת כל הנוכחים גובש נוסח מוסכם שבו הוטמעו שורה ארוכה של הערות, גם של משרדי הממשלה וגם של הייעוץ המשפטי של הוועדה. בעקבות הפגישות האלה הגיש מבקר המדינה נוסח מתוקן לוועדה שהתפרסם גם להערות הציבור. הנוסח שמונח לפניכם כרגע הוא נוסח המבטא את ההסכמות שהיו ואת ההערות שהתקבלו והוטמעו בתקנות. למרבה ההפתעה, לפני כשבועיים קיבלנו פנייה לקונית שאומרת שמשרדי הממשלה שוקלים בדעתם מחדש את הסכמתם לתקנות. לא פורטו באותה פנייה הערות פרטניות".

בצלאל סמוטריץ' – "האם זה סמכותו ותפקידו של המבקר להיות זה שאוכף את תיקון הליקויים" (יוסי זמיר)

רוזנר מוסיף ומספר מתי משרד רה"מ הפיל את התקנות: "אמש לאחר תום שעות העבודה, קיבלנו לראשונה מכתב מפורט ממשרד ראש הממשלה שבו צוין שיש להם הערות לא מעטות על נוסח התקנות שאת חלקן הגדול אנחנו רואים לראשונה במכתב הזה", אומר רוזנר. 

"על פניו התקבל הרושם שהכוונה היא בעצם לגרום לכך שהתקנות לא יובאו לאישור כרגע. אני חייב לומר שמכוון שראינו את המכתב הזה הבוקר קשה לנו להתייחס לתוכנו, אבל זה נראה קצת תמוה, בלשון המעטה, שתקנות שנמצאות על השולחן במשך חמישה חודשים וכבר ניתנה לגביהן הסכמה, בבוקרו של הדיון מתקבלות הערות. כפי שאתם יודעים אני משמש גם יועץ משפטי של ועדות אחרות בכנסת. לא נתקלתי בהתנהלות כזאת. כשמשרדי ממשלה מעוניינים להגיש הערות הדברים נעשים בצורה מסודרת זמן רב לפני הדיון או לפחות זמן סביר לפני הדיון. ההתנהלות הזאת מעוררת תמיהה בלשון המעטה".

אלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, הסביר את חשיבות הנושא: "חוק מבקר המדינה קובע, שלמעשה מ־2001 חייב כל ראש גוף מבוקר, דהיינו שר, ראש עירייה, יושב ראש דירקטוריון וכיוצא באלה, למנות צוות לתיקון ליקויים ברשות המנהל הכללי של הגוף או מישהו שמקביל לו בתפקיד. הצוות הזה צריך להתכנס ולקבל החלטות בדבר תיקון הליקויים, וראש הגוף המבוקר צריך לדווח למבקר המדינה על פירוט ההחלטות ועל הדרכים לתיקון הליקויים שהצוות הזה קיבל… המתכונת של הדיווח והפרטים שייכללו בו לא נקבעו עדיין. עד היום לא הותקנו התקנות האלה מכוח החוק. מצער אותי מאוד להגיד, אבל צריך להגיד את זה ביושר, שבניגוד לחוק יש גופים מבוקרים רבים שאינם מדווחים למבקר המדינה. לא נקבעה מתכונת ברורה ואחידה לצורך הדיווח, דהיינו, יש גופים מבוקרים רבים שמדווחים על־פי בחירתם. חלקם שולחים מכתבים לקוניים מסוג 'תודה רבה שעשיתם ביקורת, נחמד מאוד, אנחנו מודים לכם', ואין שום מעקב פרקטי או אמירה מעשית לגבי מה שהגוף המבוקר רוצה בכלל לעשות, איך הוא מתכוון ליישם את ההמלצות ולתקן את הליקויים.

כתוצאה מכך גם אין בסיס נתונים אחיד שמאפשר לעקוב אחר מצב תיקון הליקויים בגופים המבוקרים. מכאן עולה שהמצב הקיים היום בחוק הוא לא יעיל ולא אפקטיבי, ולא משרת בסופו של דבר את המטרה שלשמה חוקק סעיף 21 – מעקב אחר תיקון הליקויים". הוא הוסיף גם כי "עקרונות היסוד העומדים בבסיס התקנות שאנחנו מבקשים לאשר הם אלה: מבקר המדינה יקבע את רשימת הליקויים וההמלצות המרכזיים בדוחות הביקורת; תקבע מתכונת ברורה לדיווח על תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה יקים מערכת ממוחשבת שבאמצעותה יוכלו הגופים המבוקרים לפרט את ההחלטות ואת הפעולות שנקטו אותם צוותים שהוקמו לצורך תיקון הליקויים. פירוט הליקויים וההמלצות המרכזיים יפורסמו לציבור באתר אינטרנט ייעודי שנקים".

יו"ר הקואליציה דאז, דוד ביטן, נכנס במהלך הדיון לחדר הוועדה והפיל את התקנות: "משרד המשפטים לא מסכים", קבע ביטן. יו"ר הוועדה קארין אלהרר (יש עתיד) הסבירה כי: "הייתה עבודה מול משרדי ממשלה. חבל שלא הגעת". "נפיל את זה, אין שום בעיה. את רוצה שנבייש את מבקר המדינה? בשביל מה?", ענה ביטן. 

דוד ביטן – "נפיל את זה, אין שום בעיה. את רוצה שנבייש את מבקר המדינה? בשביל מה?" (יוסי זמיר)

סמוטריץ' מבקש למנוע אקטיביזם ביקורתי

סמוטריץ' מפרט בהמשך מדוע הוא חושב שיש להפיל את התקנות: "אני חושב שגם קשה לחלוק על הקביעה שהמצב היום לא משביע רצון בתחום הזה. השאלה היא האם זה סמכותו ותפקידו של המבקר להיות זה שאוכף את תיקון הליקויים… בתפיסה הבסיסית של מוסד מבקר המדינה המבקר הוא גוף חיצוני שהביקורת שלו היא ביקורת חיצונית ואוחרת – באה אחרי התהליכים. המבקר איננו שחקן שמשחק במגרש של הרשות המבצעת ולא שותף בתהליכי קבלת ההחלטות". סמוטריץ' מוסיף: "לדבר הזה יש כמה נגזרות. יש יתרונות וחסרונות, אגב. חלק מהביקורת על המבקר היא שכיוון שהוא בא מבחוץ הוא לא באמת מסוגל, ולא פעם הוא מתריע על כשלים שהם לא – אבל היתרון הגדול של המבקר, ובזה הוא נבדל מגופים אחרים של בקרה וביקורת שקיימים ברשות המבצעת בין אם זה מבקרי פנים, בין אם זה שומרי הסף של היועץ המשפטי לממשלה. 

סמוטריץ' ממשיך ומפרט: "כדי שהוא יוכל לבצע את התפקיד הזה שלו הוא חייב להישאר מחוץ למגרש. ברגע שהוא נכנס פנימה לתוך המגרש הוא גם משיג את גבולם של בעלי תפקידים אחרים – לדרוך להם על הרגליים – זה מתכון ברור לצרות; הוא יהפוך את עצמו בעצם ליועץ משפטי לממשלה מס' 2 שמנהל עכשיו דיאלוג מתמיד מול משרדי הממשלה סביב תיקון הליקויים, ואומר להם מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות, ומה כן להטמיע ומה לא להטמיע. בתקנות האלה המבקר גם הולך להבחין בין ליקויים משמעותיים לליקויים שוליים שזה כבר ממש כניסה פנימה לתוך השיקולים והמדיניות ומערכת קבלת ההחלטות. אני מודע לזה שזה חלק ממגמה מאוד בעייתית שמובלת החל מקודמו של המבקר הנוכחי. דיברתי על זה בדיון הקודם כאן – על האקטיביזם הביקורתי. המבקר מקנה לעצמו סמכויות להתערב בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי, ולתת הנחיות אופרטיביות לגופים המבוקרים. אין דבר כזה". 

בנוגע לטענה שלא מדובר כאן בחקיקה אלא בתקנות שמסדירות את הדיווח של משרד הממשלה אומר סמוטריץ': 

"כשאתם מכניסים עכשיו תקנות ללוח זמנים אתם בעצם מייצרים מצב שבו מבקר הולך לייצר דיאלוג מתמיד עם המשרדים במשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע כדי ללוות כל הזמן את תהליכי הטמעת תיקון הליקויים והמסקנות. זה הופך את המבקר למי שמשחק בתוך המגרש. כולל ההבחנה בין ליקויים חשובים לליקויים פחות חשובים… זאת גם שאלה אם אתם מוסמכים לפרסם את הממצאים ואת התגובות של המבוגרים. היום מה שמפורסם זה אותן הערות ראש הממשלה שאסף אותן לגופים, והוא מחליט לפרסם אותן צמוד לדו"ח עצמו. אין אחר כך פרסום אוטומטי שאתם מפרסמים את התגובות של המבוקרים. אני מכיר את זה; לוקחים הליך שהוא כביכול פרוצדורלי, אבל הפרוצדורה כאן אומרת הכול – כאשר אתם כותבים לוח זמנים אתם הופכים את עצמכם לגורם שיכול לאכוף מול המשרדים את כל אותו תהליך של פינג-פונג".

מנכ"ל משרד המבקר מדגיש בפני סמוטריץ' שלוחות הזמנים נקבעים על ידי הגוף המבוקר ולא משרד המבקר, אך סמוטריץ' בשלו. נדגיש כי לפי התקנות משרד יכול לקבוע שהוא אינו מתכוון לתקן ליקוי/ הערה ממבקר המדינה אך ההבדל הוא שהציבור ידע – המשרד יאלץ לרשום על מסמך שהוא מחליט שלא לתקן הערה של מבקר המדינה. 

בהמשך סמוטריץ' מדגיש שהוא זה שהפיל את התקנות: "אני מכיר את התקנות האלה שבועיים. כשקיבלתי אותן קראתי אותן. ומה לעשות – אני יודע לקרוא. אמנם לקח לי כמה דקות להבין את ההשלכות שלהן, אבל הלכתי לכל משרדי הממשלה דרך השרים, ועוררתי אותם לעניין. טענתי בפניהם שבעיניי יש כאן השלכות מאוד מרחיקות לכת על התפיסה של מוסד מבקר המדינה…".

עוד הוסיף: "דיברתי עם כל המשרדים הרלוונטיים, עם כל השרים שלי יש שיח איתם. אני אומר בצורה חד־משמעית – נדמה לי, שוב, אם משהו לא השתנה כשישנתי בלילה, אז את (ח"כ אלהרר) צריכה כאן רוב להעביר את התקנות, ואתם תצטרכו לשכנע רוב, ותצטרכו לשכנע אותי ככל שזה נוגע לאצבע שלי. אני חושב שהאצבע שלי הצליחה להניע כאן עוד כמה אצבעות – אגב, עניינית לחלוטין. אם תצליחו לשכנע אותי ואת האצבעות האחרות שהתקנות האלה לא מקפלות לתוכן את ההשלכות מרחיקות הלכת שאני חושב שהן מקפלות אז, כנראה, יהיה לכם רוב ותצליחו להעביר את זה. אם לא – כנראה, לא תצליחו להעביר את זה".

"…ברגע שנדלקו הנורות האדומות – ושוב, אם לי הייתה הזכות להדליק אותן אז אני גאה בזכות הזאת. יחד עם נרות חנוכה הדלקתי גם כמה נורות אדומות, ואז פנו המשרדים וביקשו לדחות את הדיון", מודה סמוטריץ'.

לבסוף הבינה אלהרר שאת התקנות היא לא תצליח להעביר והורידה את ההצבעה מסדר היום. לא שבו לדון יותר בתקנות. הפרחים לסמוטריץ'. 

את המחיר נשלם כולנו מפני שהממשלה תוכל להמשיך לצפצף על דו"חות המבקר ולא יתקיים פיקוח אפקטיבי על תהליך תיקון הליקויים. הפיקוח והמעקב לא מחייבים בהכרח את מנכ"ל המשרד לתקן את הליקוי, אבל אם הוא קובע זאת הוא חייב להסביר מדוע. לדוגמה, המנכ"ל יוכל לטעון כי הערת המבקר דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה לתיקון הליקוי. 

את הפרוטוקול המלא תוכלו למצוא בקישור הזה.

המקל והגזר בשירות פייק ניוז

נבות מסביר כי "בשנים האחרונות אנחנו במציאות שבה קשה יותר להשפיע אם אתה לא מעניש, אם אין לך כוח הענשה, כי החברה נהייתה יותר כוחנית ובסיטואציית פוליטיקה של כוח, הביקורת והדיון פחות אפקטיביים. עוד הוסיף כי "היום אנחנו במציאות שבה כמעט כל ביקורת נתפסת כהתנגחות. במציאות הקונפליקטואלית הזאת אין דיאלוג בין המבקר למבוקר".

לטענת נבות מי שאחראי למצב היא "חד משמעית ממשלת נתניהו, נוצר שיח פוליטי עם פרקטיקות התנהגותיות של קונפליקטים בין הדרג הפוליטי לבין כל מי שמייצג את שלטון החוק, מוסדותיו וערכים ליברלים. כל מי שמנסה לשים בלם או רגליים נגד ממשלת נתניהו נתפס כפייק ניוז, כפרטיזן, כלא דמוקרט, כנגד הציבור, אינטרסנט.

דוחות מבקר המדינה מוצגים על ידי נתניהו כפייק ניוז. ברור שבמציאות כזאת אי אפשר להשפיע בצורה של הצבעה על ליקויים ותיקונם".

נתניהו – בתקופתו נחלשה תרבות הביקורת