1
2
3
4
5
6
7
8
9
דפדפו בין פרקי התחקיר - עמדו על מספר הפרק בכדי לראות את שמו

פנינו ללוביסטים עם בקשות לקדם חוק

בשנה האחרונה, ביקשנו מכמה אזרחים לפנות למשרדי הלובי בישראל ולבקש לקדם מהלכים מוזרים או יח"צ עצמי. רצינו לראות איך זה נראה מבפנים.

ש' היא בעלים של מרכז הדרכות מקצועיות. היא פנתה ללוביסטית בהירה ברדוגו והציעה להעתיק חוק צרפתי שאוסר על מעסיקים לפנות בערב לעובדיהם כדי לאפשר להם מנוחה. ש' ביקשה להיות בחזית החוק כדי לזכות ביח"צ בנושא למרכז הכשרות שלה. בהמשך גם הציעה לה לייצר חוק שישלשל ישירות לכיסה כסף – חיוב חברות לשלוח עובדים להכשרות מקצועיות.

ברדוגו עבדה בעבר כיועצת התקשורת של שמעון פרס ובשלל תפקידים. לאחר מכן הקימה משרד לייעוץ אסטרטגי ולובי פוליטי. ברדוגו שלחה לש' מסמך שמפרט את הצלחותיה הרבות. משרדה הצליח, לדבריה, בין השאר להחריג את מכשירי הקוסמטיקה הרפואית מחוק שרצה להסדיר אותם, ואף הצליחה לקדם את החוק לביטול הבחירה הישירה בישראל עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה.

השיחה המלאה והמרתקת מראה שימוש בטכניקות להשפעה על ח"כים בנספח 2.

חלק נבחר:

ש' מסבירה על החוק.

בהירה: אז נשב, נעבור על חברי הכנסת ונראה מי הכי מתאים לנו מבחינת האופי, כי הכנסת עובדת ללא הפסקה וללא מנוחה. זאת אומרת, יש לה פגרות, אבל חברי הכנסת והשרים והלשכות אין להם שעות מנוחה, הם עובדים כל הזמן. צריך למצוא את חברי הכנסת האלה כמו  רחל עזריה, שנראה לי תתחבר לעניין. איילת נחמיאס ורבין יכולה להתחבר, רוויטל סוויד ממפלגת העבודה, מירב מיכאלי. שולי מועלם מהבית היהודי, אולי גבר אחד או שניים (כלומר, הכסף בעצם קונה מומחיות וידע, ת.א).

..

ש': אבל מי זה ״מביאים״? זה את עושה או אני עושה או איזה חברי כנסת עושים?

בהירה: את לא עושה כלום – את זה עושים העוזרים הפרלמנטרים וחברי הכנסת. את תבואי לכל הפגישות שנקבע. את תייצגי את הנושא, את הדוברת.

ש': אבל אם יהיה דיון באיזושהי ועדה אז יכול להיות שאני אוכל גם לדבר בדיון?

בהירה: לא יכול להיות, בטוח.

ברדוגו:  אנחנו, הלובי, לא אוהבים אותנו כי אנחנו מקצרים את התהליכים. אנחנו מנדנדים. כי כשאני שולחת עשרה מיילים 99 אחוז שיחזרו אליי שמונה, יגידו  לי ״אני לא יכול ככה, לא יכול ככה״, יגידו כל מיני דברים. אבל את תשלחי עשרה מיילים, אולי אחד יענה ואולי אף אחד לא יענה. אולי יענו ארבעה, אולי תקבלי פגישה ואולי לא. אם  יש לך את הזמן זה אפשרי.

בהירה ברדוגו. צילום: אתר ברדוגו יועצים.

ש': ואיך מתחילים?

ברדוגו: הלקוח בד"כ מביא לנו נוסח של הצעת החוק שהכין אותה או עם עורך דין או קופי פייסט מהחוק הצרפתי. אני לא מכינה הצעות חוק. אני מתחילה מהשלב שיש בידי נוסח נייר של הצעת החוק.

ש': אז בעצם כשאת מתחילה את כבר מגיעה עם נוסח שאני כלקוח לצורך העניין הכנתי לך.

ברדוגו: נכון, ואני מנסה לשכנע אותו שזה חשוב ושיתמוך בזה ויגיש את זה.

ש': אז את לא מגיעה אליו רק עם רעיון ושהיועץ הפרלמנטרי יגיש נוסח חוק והם יבנו את החוק בעצמם?

ברדוגו: לא. אין להם (לח"כים) יכולות. גם כן, הם מאוד… יש להם מעט מאוד עובדים ואין להם יכולות לשבת  לנסח הצעת חוק.

ש': אני חשבתי שאולי איזשהו חבר כנסת מאוד יאהב את הרעיון הזה כי מבחינה פופוליסטית הוא יוכל לתפוס כותרות ואז הוא יגיד ליועץ הפרלמנטרי שלו ״תשיג את הנוסח של החוק הזה מהמקביל שלו בצרפת  וסגרנו את העניין״. כלומר, שהוא ייקח את העניין הזה.

ברדוגו: ש', את מתייעצת עם לוביסטית?  זה לא יעבוד. צריכים להביא לו לעוס ומוכן וארוז.

אחרי שיחות מרובות בהירה אומרת שזה אפשרי ואף שולחת הצעת מחיר:

כן, מה שאתם רואים. בישראל יש לחוק מחיר.

זמן קצר לאחר קבלת הצעת המחיר ברדוגו חזרה בה, אמרה שהיא עמוסה מכדי לעזור לש' וויתרה על התיק.

ברדוגו מסרה בתגובה:

  1. בנוגע ליכולות של חבר כנסת – אכן זה לא עולה בבירור מהתמלול – אבל הכוונה הייתה לעומס שיש עליהם ולא חלילה ליכולות אינטלקטואליות שלהם.
  2. בנוגע להערתך כי הכסף קונה מומחיות וידע: אין לי מושג למה הכוונה – אבל בפירוש ציינתי שגם אנשים פרטיים עם התמדה ונחישות יכולים לקדם נושאים החשובים להם.
  3. לאחר הפגרה הגברת חזרה אלי עם נושא ההכשרה המקצועית הקשורה בה באופן ספציפי – כי בכלל לא הבנתי מאיפה נפלה עלי עם הנושא הזה ולאחר מכן אמרתי לה שנכנס לי לקוח ומאחר ומשרדי קטן לא אוכל לטפל בה.
  4. לגבי החרגת מכשירי הלייזר – תיקון לחוק ציוד רפואי – זה נושא שאני מאוד גאה בו מדובר בחוק שהגדיר מכשירי לייזר כציוד רפואי ובד-בבד כי בציוד רפואי רק רופאים יכולים להפעיל. לו הנוסח הזה היה מתקבל – פרנסתן של  כ-8000 קוסמטיקאיות הייתה נגדעת. אנו הצלחנו להחריג את המכשירים כך שגם הן תוכלנה להשתמש בהן. קיבלנו מהן תודה ענקית.

*

ש' גם פנתה למשרד הלובי ׳אימפקט׳ בבעלות אורלי בן שמאי ובועז רדי. לפי האתר של ׳אימפקט׳ הם מייצגים את ׳מיקרוסופט׳ ישראל, בנק לאומי, בזק ועוד. בין השאר הם מתגאים בהצלחות כמו כניסת הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני בפריפריה, העברת תחנות הכוח רידינג לשימוש בגז טבעי וחתימת הסכם התקשרות בין ׳מיקרוסופט׳ לממשלת ישראל.

בועז רדי, מנכ"ל אימפקט. צילום: אתר אימפקט

דרך השיחות בין ש' ללוביסטית אורלי בן שמאי, שהתקיימו לאורך חודשים, אפשר להבין את המוח של הלובי. בשיחה המלאה שבנספח 3 אפשר לראות את כל מה שדיברנו עליו לאורך התחקיר: חברת לובי כ"חנות-כל" שמציעה ללקוח כמה שירותים, שמדברת במקצועיות שאין לאזרח, שמכירה אינספור דרכים עקלקלות לשכנע את השלטון לתת עדיפות דווקא להצעה שכזו, את החיפוש אחר "אינטרס הזהב", את השיחות מתחת לרדאר עם משרד האוצר, את המחיר הגבוה שמסנן חסרי אמצעים וכן הלאה.

  • השיחה המלאה בין ש׳ לבין משרד הלובי ׳אימפקט׳ בבעלות אורלי בן שמאי ובועז רדי בנספח 3.

הנה חלקים נבחרים:   

ש' מסבירה ללוביסטים שהיא תרוויח יותר כסף אם מעסיקים יחוייבו לשלוח עובדים להשתלמויות.

בן שמאי ושותפה בועז רדי: ננסה לחשוב על כל מי שיהיו נגד… באוצר יהיו מאוד בעד הגברת הפריון וחלק מאוד חשוב  מהבראת הפריון בכל המחקרים זה הכשרה מעשית. זה צד של הכלכלנים… זה סוג של הטלת מס על המעסיקים. כמו מס מעסיקים – אתה לוקח מהמעסיקים, אתה לוקח מהממשלה, אתה לוקח מהעובד. זה מס מעסיקים שגם העובד משלם. בהסתדרות הם נגד כי אתה לוקח מהעובד. היא יכולה להיות גב בעיקרון אבל היא תגיד שהממשלה תשלםביבי יהיה נגד כי הוא נגד העלאת מסים וזה גם תוספת ביורוקרטיה ותוספת של רגולציה. היום כל דבר של רגולציה אנשים נבהלים. ועכשיו מי יהיה בעד? כל מיני פרופסורים בעד, גורמים מהתחום שלך שמרוויחים מזה כסף, המכון לדמוקרטיה יהיה גב, משרד הכלכלה... את מנסה להכניס משהו שלא קיים בארץ. זה לא שאת אומרת ״יש איזה רעיון, בואו ננסה״. את רוצה להכניס פה שינוי דרמטי בכל החשיבה. רעש. האזרח הקטן לא שם לב. צריך להיות כותרת בידיעות אחרונות.

אורלי בן שמאי. צילום: אתר אימפקט

טווח רחוק לא מעניין אף אחד לצערנו. אף אחד לא מסתכל.

איך משכנעים? בד"כ יגידו לך ״תבואי עם רעיון שעולה פחות כסף או שהוא עוזר לאיזו פריפריה״.

אני חושבת שצריך תעשיינים. נשלב את אחד מהם פנימה באיזושהי דרך.  את לא יכולה לבד בפרונט. את צריכה איזה איגוד, מנהל הכשרות מקצועיות, פורום. צריך גוף. כי אחרת זה מתפרש כחקיקה. וזה ייהרג ובל יעבור.

כשש' מנסה להתעניין אם עדיף לקדם דיון במקום חוק, היא נענית: "הצעת חוק עובדת בזה שמעניינים את חברי הכנסת. ניגשים לחברי הכנסת, מעניינים אותם בהצעה ואנחנו צריכים לראות אם יש לזה עלות תקציבית של חמישה מיליון ומעלה (הצעה בעלות של למעלה מחמישה מיליון דורשת רוב של 50 ח"כים בהצבעה ולכן קשה יותר להעבירה, ת.א). כל הצעת חוק מגיעה לוועדת השרים לחקיקה והם ייגמרו עם ההליך התקציבי אם לא עושים הכנות מקדימות, סיכומים עם ההתאחדות.

כשיש דיון אין כלום. כשמו כן הוא. דיון יזום. אד הוק. לוועדה אין כלים לחוקק חוק. את רוצה לעשות איזשהו PR בלגשת לוועדה. ואנחנו יכולים לעשות את זה. זה לא יעלה לך יותר מידי כסף. אבל אני אומר חבל. את תוציאי על זה כסף ובעוד חצי שנה את תשבי ותגידי היה לנו דיון, הביאו את זה והביאו את זה, היו שלושה חברי כנסת, הייתה את ועדת הרווחה, וזה היה תקציב PR בשביל להשפיע על שני האידיוטים האלה. ולא רק אידיוטים, בוא נאמר שבדיון בחקיקה הגופים שמוזמנים חייבים להגיע. כשזה דיון יזום יכול להיות שהם אפילו לא יגיעו.

….

חייב להקים איזשהו איגוד, פורום, במסגרת להב או במסגרת כלום. את צריכה לשבת, עדיף עם המתחרים שלך, להגיד ״אנחנו איגוד ההכשרות המקצועיות בישראל״. זה לא נורא יקר. ואז עושים ישיבות של האיגוד, צריך עורך דין של האיגוד, ואז את אומרת ״תשמעו יש לנו יעד. אנחנו רוצים לעשות תהליך חקיקה, כמו חוק עזר עירוני, בשיתוף העמותה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, שזה נותן נופך אקדמי״.

מאיפקט נמסר בתגובה: "תמליל השיחה מאשר בצורה חד משמעית ושאינה משתמעת לשתי פנים את העבודה המקצועית של חברת אימפקט… במהלך התמליל נשמע מספר פעמים מנכ"ל אימפקט כשהוא מזהיר את הלקוחה מפני הוצאות מיותרות, מציג בפניה את כלל הגורמים שידרשו להשגת המטרה מלבד עבודת הלובינג, ומציע לה מספר דרכים כדי להגיע להחלטה כיצד לנהוג וזאת מבלי להבטיח הבטחות שווא או לדרוש תקציבים ללא שום צורך ממשי". (התמלול המלא והתגובה המלאה בנספח 3)

*

בין השאר פנתה ש' גם לארז גיל-הר, מנכ"ל משותף בחברת הלובי ׳פוליסי׳. הלוביסט הבין את הערך התדמיתי והעסקי של המהלך עבור ש', מבין שאם תהיה חובה להשתלמויות במדינה, זו תהיה הזדמנות עסקית עבורה.

לדבריו "אחד הגורמים הראשונים שהייתי יושב איתם- יש גברת בשם מיכל צוק שהיא אחראית על תחום העבודה בישראל שוב היא הייתה מטעם משרד הכלכלה כל השנים העבירו את זה למשרד האוצר יחד עם כל התחום אבל היא באמת מתעסקת בהכשרות עובדים אם תשאלי מי מתעסק נגיד בהגדלת הפריון עבודה אצל ערבים בישראל אצל חרדים בישראל כל ההכשרות כל בניית המרכזים היא עוסקת בזה, לכן בעיני היא אמורה להיות הגורם המקצועי שמטפל. ..

גיל-הר מוסיף: "מה שאני מנסה להגיד לך אחלה רעיון באמת אני חושב שהוא נכון, בהחלט בר ביצוע.. אני הבנתי מיד את זה שאת רוצה להיות מזוהה איתו ואת הדיבידנד שאת תקבלי כתוצאה מהובלת הנושא…

ארז גיל-הר, מנכ"ל פוליסי. צילום מסך מיוטיוב.

סופו של דבר מה שאנחנו עושים ביום יום בין השאר זה להתחרות על האטנשן של מקבלי ההחלטות שמוצפים באלף דברים ממוצקת כוח אדם. (הם) לא מסוגלים לטפל בכל הדברים -אתה מתחרה במה כן מטפלים.. (צריך) לבוא ולהראות הנה- זה מה שיש בגרמניה לעשות איזה מחקר השוואתי מה קורה בכלל בייעול במדינות שונות מה התוצאות, לחפש מה התוצאות שנעשו והעלו את פריון העבודה…"

גיל-הר ממשיך: "כל יומי העבודה שלי זה לדחוף את מקבלי ההחלטות. כל יומי. אין מה לעשות משקיעים בזה הון עתק גורמים עסקיים, כי אתה לא יכול להסתמך על רק על מקבלי ההחלטות ועל הקצב שלהם. אנחנו אשכרה לועסים להם את הדברים, וזה בסדר וזה ראוי ואני מבין למה זה קורה, זה מבאס אולי בריאליטי ולא בפיקשן. כך זה עובד. באקדמיה היו רוצים שזה יהיה אחרת, אבל זה לא ככה. אז לכן אני אומר שוב נגיד אני נותן לך את מיכל צוק לדבר איתה, אז מעבר לזה היא אולי תאהב את הרעיון והיא תתחיל לבדוק אותך…"

לבסוף הלוביסט שלח את ש' לבדוק איזה משאבים היא יכולה לגייס.

*

אדם נוסף פנה מטעמנו למשרדי לובי עם הצעה מטופשת במיוחד: לסייע לו לקבל אישור לייבא תוכי שבסכנת הכחדה. כל המשרדים סירבו לסייע למעט אחד, שגם בסוף מסמס זאת ונעלם. אנו מזכירים זאת למרות שאין ממצאים כחלק מהחזון העיתונאי שלנו – להראות את כל הפעולות שביצענו, ולא רק את מה ש"מתאים".

אישה שלישית פנתה למשרדי לובי עם בקשה להסדיר ייבוא מוצר תעשייתי שאינו חוקי היום בישראל. זה הצליח מעבר למצופה. כיום היא במסע מול המחוקקים וביקשה שנמתין עם תיעוד המהלכים לאחרי שהמהלך יאושר.