פתרונות שקידמנו בעצמנו

שלום, הגעתי ללוביסט? מה אתה מקדם בבקשה?

| מאת: ניר בן-צבי, מנכ"ל שקוף |

בארצות הברית, כל לוביסט מחויב על-פי חוק לדווח בכל רבעון לא רק מי הם לקוחותיו, אלא אף באילו תחומים בדיוק הוא הולך לפעול בכדי לקדם את האינטרסים שלהם (עוד על נושא זה בפרק "מה קורה בעולם?" בהמשך התחקיר). במקום לחכות לבואו של חוק ישראלי דומה – החלטנו לצלצל בעצמנו ללוביסטים ולשאול אותם שאלה פשוטה: מה אתם עושים בפועל בעבור הלקוחות שלכם?

למה זה חשוב? כי אמנם אפשר לראות באתר הכנסת למשל ש"פוליסי" מייצגת את eBay – אבל מה אותה חברה רוצה פה: הטבות מס? סיוע בהקמת משרדים? להגיב לחקיקה מסוימת? בלי מקורות – אין לדעת. מציאות זו מקשה על פיקוח ציבורי ועיתונאי יעיל על עבודת הלובי.

אז התקשרתי לעשרה לוביסטים בשביל לבדוק האם יסכימו לחשוף באופן וולונטרי מה הם מקדמים. לוביסטים הם אנשי מכירות מעולים – וכך תמיד הם ידעו לספר כי כי המטרות שהם מקדמים הן ראויות (הם עובדים רק על דברים שהם "מאמינים בהם") וכמובן השקיפות אצלם בארגון היא ערך עליון. כך לפחות, הם טוענים. בפועל לא מעט שדלנים סירבו לענות. הנה אלו שכן:

ניר קלינר, אחד הלוביסטים הראשונים בישראל וכיום הבעלים של חברה הנושא את שמו, שיתף אותי בעבודה שעשה בעבור ש.א.ג שרותי רפואה – חברה המשווקת דפיברילטורים. בשנת 2008 חוקק "חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים" אשר חייב כל מוסד ציבור שבו 500 אנשים ויותר, להחזיק בתחומו מכשיר החייאה. במרץ 2018, אישרה הכנסת בקריאה שלישית את הרחבת החוק והכלתו גם למוסדות חינוך (יוזמי החוק: יעקב מרגי ואחמד טיבי). קלינר מספר כי הרחבת החוק לא התבצעה ביוזמתם ("זה לא שאנחנו לא שמחים מזה – אבל אנחנו לא היוזמים") – אך בתפקידו דאג כי הלקוח שלו יהיה מעורב בהליך ניסוח החוק על-ידי מתן "ייעוץ מקצועי" – על האופן הנכון להתקין, לתפעל ולתחזק את המכשירים.

חיפוש שדלנים באתר הכנסת – רשימת הלקוחות של ניר קלינר, כדוגמא

דוד ארז, הוא לוביסט ופעיל חברתי אשר על שמו רשום כיום לקוח אחד בלבד – העמותה הישראלית לאלרגיות למזון. עיקר פעילותו של ארז בעבור העמותה נעשית מול משרד החינוך וכן ועדת החינוך של הכנסת. לדבריו, הוא פועל ל"הגברת מודעות ויצירה מענה לנושא האלרגיות במערכת החינוך" – כך לדוגמא לאסור על הבאת חטיפים אלרגנים, כמו במבה, לכיתות וניסיון להגדיר נוהל טיפול כאשר מקרה של אלרגיה מתרחש. על-פניו, זה נשמע כמו נושא שלא אמור להיות קשה לקדם – הרי מי לא רוצה למנוע אלרגיות בבתי ספר? בשיחה עם מאיר אסרף, לוביסט המייצג, בין היתר, את הסתדרות המורים, שמעתי את הצד השני של המטבע: עמדת ההסתדרות היא כי עד שלא תינתן הגנה משפטית למורים במקרה של תביעה, אין להעביר את אחריות הטיפול במקרי חירום אל המורים (בעבר הוצע כי מורים יסתובבו עם מזרק אפיפן ויוכשרו להשתמש בו במקרה הצורך). דרישת ההסתדרות: לתקצב מחדש את אחיות בית הספר ולהעביר את האחריות אליהן.

המאבק של איגוד השמאים בכנסת – אותו מוביל הלוביסט לירן בן הרוש –  הוא, מסתבר, למען שימור העצמאות של השמאי הבודד אל מול חברות הביטוח, זאת בטענה כי התלות הכלכלית של השמאים בחברות הביטוח מובילה להערכות שווי נמוכות – לטובת החברות ונגד הצרכנים. יהודה יגן, יו"ר ענף רכב באיגוד, מספר שלאחר שנים של מאבק עצמאי שבו חברי הכנסת "אומרים 'כן, כן, כן' ואז נעלמים לך ברגע האמת" – הבינו באיגוד כי "אם אין לך לוביסט, אתה פשוט מאבד את הכיוון" – הלוביסט הוא המצפן שבלעדיו אדם מן השורה לא יצליח לנווט במסדרונות הכנסת ובסבך האינטרסים, הוא טוען. עם יגן שוחחתי לאחר שבן הרוש, חיבר בינינו. בן הרוש מצידו אומר בשיחה: "כמו שאתה הולך לבית משפט עם עורך דין, לכנסת אתה צריך ללכת עם איש פוליטי שייתן לך ייעוץ", קרי: לוביסט. בשיחה נפרדת, שיתף בן הרוש כי בעבר גם ייצג את קיבוץ יחיעם במאבק להחזרת הטבות המס שקוצצו לישובי קו העימות בצפון.

חברי הכנסת אברהם נגוסה ומיקי זוהר עם ניר חפץ (בחולצה לבנה) במזנון הכנסת.

באופן לא מפתיע, מרבית הלוביסטים איתם שוחחתי בוחרים לפרט על העשייה עם גופים חברתיים אותם הם מייצגים ללא תשלום (עוד על המחיר של שיטת הפרו-בונו בפרק הראשון של התחקיר). יובל יפת, מדבר בגוף ראשון ממש על אהב"ה, עמותה המספקת תמיכה לילדים נכים ומשפחותיהם. הנושא המרכזי שהוביל לאחרונה בעבור העמותה התממש במקביל ל"מאבק הנכים" המתוקשר. במסגרת עדכון החוק, הוקצו 150 מיליון ש"ח למען העלאת הקצבאות לילדים נכים ומשפחותיהם – בהישג שיפת מגדיר "ענק" (אך מזכיר באותה נשימה שהוא אינו שלו לבדו אלא של שורה של ארגונים שפעלו בעבור הנושא). מה הייתה העבודה בפועל שהביאה את ההישג? לאסוף ולהציג נתונים "נכונים", להראות את הבעיות שנוצרות במשפחות תחת הקשיים של ילד נכה, להביא את יו"ר ומנכ"לית העמותה לכל הדיונים בכנסת ובאופן כללי: "לדאוג שהנושא יעלה לסדר היום ושיבינו את המצוקה".

השאלות המרכזיות שנותרו איתי בעקבות השיחות שערכתי עם הלוביסטים השונים הן אלה: כיצד אדם מן השורה דואג שנבחרי הציבור "יבינו את המצוקה" שלו? כיצד אישה מן הישוב יכולה להעלות נושאים חשובים "לסדר היום" של הכנסת?

מחצית מהלוביסטים שפניתי אליהם, לא חזרו אליי כלל או סירבו לשוחח (בעיקר אלו מהמשרדים הגדולים): גל גולן (ברדוגו יועצים) טענה כי השיח שלנו מעודד לובי שחור ואמרה כי האתר של החברה מפרט את העבודה שהם עושים בעבור לקוחות ספציפיים. אלא שהפירוט המדובר קיים רק בעבור 3 מתוך 21 הלקוחות הרשומים של גולן, ומתוכם שניים הם עמותות.

מחברת פוליסי נמסר כי אינם נוהגים להגיב ולפרט על ענייני לקוחותיהם.

ולמרות הכל, תראו, זה אפשרי! העולם לא קורס כאשר לוביסטים חושפים מה מקדמים בעבור לקוחותיהם – הגיע השעה להרחיב את חוק הלוביסטים כך שידרוש שקיפות גדולה יותר גם בעשיית הלובי היומיומית.

למה שרק ללוביסטים תהיה גישה?

(א) מיזם "אני רק שאלה"

במהלך החודשים הארוכים של העבודה על התחקיר הבנו כמה שהציבור הרחב סובל כיום מתת-ייצוג בהרבה מוועדות בכנסת. בעוד שחברות הלובינג מספקות לחברי הכנסת חומרי רקע המותאמים לאינטרס הצר של הלקוח שאותו הם מייצגים, אנו נאלצים להסתמך על עמותות ואנשים אכפתיים. בנוסף, הלוביסטים דומיננטיים ביותר גם בדיונים עצמם.

אני רק שאלה – מיזם שקידמנו לחיבור הציבור לעבודת הכנסת.

לכן, בשיתוף עם ׳המשמר החברתי׳ יזמנו כחלק מהתחקיר פתרון אזרחי בשם "אני רק שאלה": בכל דיון ועדה רצינו להראות שאפשר גם להביא תובנות בולטות של הציבור באשר לנושא הנידון. מה מעניין את הציבור? שאלנו אותו ברשתות החברתיות – כקונטרה לאג'נדה שמקדמים הלוביסטים עבור לקוחותיהם העסקיים. הציבור הצביע אחת לשבועיים לגבי השאלה שנשאל.

ערכנו פיילוט מוצלח בוועדת הכלכלה. הנה כמה דוגמאות לדיונים שבהם הבאנו את שאלות הציבור מהמחשב ישירות לוועדה:

יצרנו כאן בעצם פלטפורמה חדשה לאיזון פרלמנטרי בין מייצגי האינטרס העסקי לבין ייצוג עמדות הציבור הרחב. בדיוני הוועדות ישב נציג שקיבל את זכות הדיבור כדי לשאול שאלות שגולשי הפייסבוק ביקשו לשאול את חברי הכנסת ואת אורחי הוועדה. השאלות שעלו מן השטח הן השאלות הקשות – העלאה שלהן בדיוני וועדות הכנסת מאפשרת ייצוג מאוזן יותר של האינטרס הציבורי אל מול האינטרס העסקי, המיוצג בידי הלוביסטים בוועדות.

הצענו להנהלת הכנסת למסד את הפיילוט שערכנו בוועדת הכלכלה כדי להעתיקו לשאר הוועדות, אך נעננו בשלילה. עם זאת, לא אלמן ישראל – המודל עובד, כפי שאתם רואים!

  • נספח אקטיביסטי: זה יכול כאמור לעבוד אך גילינו שאין בידנו את המשאבים להפעיל גם את המיזמון הזה בקביעות. יש לכם זמן פנוי? צרו קשר ונשמח להפוך אתכם לאחראי-פרויקט (מדובר בהתנדבות בת שלוש שעות בשבוע).

בכל מקרה, הכלי האמיתי הוא שכל אזרח יידע שהוא יכול להגיע בעצמו ולהשמיע את דעתו. כתבנו מדריך בנושא: כך תוכלו להשמיע את דעתכם בוועדות הכנסת!

(ב) למה שרק ללוביסטים תהיה גישה לניידים של היועצים הפרלמנטריים?

הנה הטבלה המלאה עם כל הניידים. מוזמנים להשתמש בה ולעדכן אותה: טלפונים של יועצים פרלמנטריים.

(ג) תעשו תחקיר

  • הכנסת קיבלה בשעה טובה את עצתנו ומאפשרת באתר שלה חיפוש הפוך: כלומר, הזנת שם של חברה, ובדיקה מי מייצג אותה. תוהים אם לחברה מסוימת לובי? חפשו אותה פה.
  • תוהים אם משרד ממשלה כלשהו התכתב עם לוביסטים? נפגש עימם? בקשו פירוט מלא, לרבות פרוטוקולים באמצעות בקשת חופש מידע מהרשויות. זה זול (20 שקל או חינם לסטודנטים/עמותות עם אישור ניהול תקין), ועובד (מעל 80% מהבקשות נענות).
  • הגשת בקשת חופש מידעמדריך בוידאו להגשת בקשה. מדריך טקסטואלי בתחתית קישור זה. לדוגמה – כתבה המראה כיצד איגוד הבנקים חשף באמצעות בקשת חופש מידע מיילים בין חברות עסקיות לבין גורמים בממשלה סביב רפורמה שנידונה בכנסת.

ביקשנו מבכירים בממשלה ובכנסת להתחיל לעשות דין בעצמם בנושא. מה הם ענו?

כאמור, ללוביסטים גישה מלאה לוועדות גם בשעת ההצבעות – הם יכולים ללחוש על אוזני מקבלי ההחלטות גם ברגעים המכריעים. במקביל הלוביסטים נפגשים עם הפקידות הבכירה והשרים במשרדי הממשלה – ללא שום דיווח.

סיקרנו את הפרצות האלו בשנים האחרונות שוב ושוב, כאשר בממשלה הבטיחו לטפל בהן. אלא שמזה שנים לא נעשה דבר. במרס 2018 משרד האוצר סוף סוף הכריז לפרוטוקול שנוהל להסדרת פגישות בין פקידים ללוביסטים יתפרסם בקרוב.

אבל אין לנו סבלנות.

אז יחד עם מתנדבים מ׳ישראל 2050׳ פנינו בחודשים האחרונים לראשי כל הוועדות בכנסת בבקשה למנוע כניסת לוביסטים להצבעות ולנסח נוהל ברור לכך. במקביל פנינו למשרדי הממשלה והצענו שיעגנו נוהל לדיווח על פגישות בכירי המשרד עם שדלנים.

(א) הנה התשובות שקיבלנו מוועדות הכנסת

יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי הסכים! מרגי מסר שהוא "מוקיר ומעריך את עבודתם של השדלנים בכנסת אך בד בבד עם הערכתו, הוא סובר כי עבודתם אמורה להיות תחת נהלים ומגבלות. בשל כך הוא מסכים כי אפשר למנוע את נוכחותם בזמן ההצבעות אך בוודאי לאפשר להם להשתתף במהלך הדיונים".

זו הייתה ההצלחה היחידה.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל הגיב: "תודה לפנייתך ויישר כח לאכפתיות. עם זאת אינני מסכים עמך ועם חבריך בעניין. הבעיה איננה עם השדלנים אלא בעיקר בנו, חברי הכנסת, שמהם מצופה שידעו לעמוד אל מול כל מה שעלול לפגוע באזרחים. יש היום כללים יחסית מאוד ברורים לעבודת השדלנים ויש אכן לעקוב שאינם פועלים בניגוד לכללים אלה… שימו דגש על חברי כנסת, אם הם פועלים למען הציבור או נגדו".

שאר יו"רי הוועדות – אברהם נגוסה, מיקי זוהר, ניסן סלונימסקי, יואב קיש, אורי מקלב, אלי אללוף ועאידה תומא סלימאן, בחרו שלא להגיב.

(ב) אלו משרדי ממשלה הסכימו לחשוף פגישות של שדלנים?

פנינו כאמור גם למשרדי הממשלה והצענו שייתנו פומביות לעבודתם השוטפת למול שדלנים. במשרדי החוץ והפנים הגיבו כי "לא מתקיימת במשרד החוץ נוכחות של שדלנים במסגרת העבודה היומיומית במשרדנו".

במשרד החקלאות התחמקו מתשובה ברורה והגיבו:

בשאר המשרדים? גורנישט.

רוצים לעזור? אתם מוזמנים לכתוב בעצמכם ליו"רי ועדות בכנסת בקשה בפייסבוק שלהם/במייל/בטלפון (שמופיע בפרק הקודם).

לגבי שקיפות פעילות שדלנים במשרדי הממשלה – כולכם מוזמנים גם כן לפנות למנכ"ל המשרד הממשלתי החביב עליכם (דרך מייל שמופיע באתר המשרד) ולסייע להפעיל לחץ.

ביקשנו בעצמנו את הפגישות שערכו פקידי ממשלה עם לוביסטים

נאה דורש ונאה מקיים: המלצנו לכם לבקש מידע – אז פנינו גם בעצמנו לכל משרדי הממשלה הגדולים וביקשנו דרך חוק חופש המידע לחשוף את הפגישות שערכו בכירי המשרד עם שדלנים מוכרים (ציינו שמות ספציפיים משום שהתבקשנו לצמצם את היקף הבקשה).

מה ענו?

(א) משרד הבריאות

  1. ביום 2.1.2017 התקיימה פגישה במשרד הבריאות עם ארגון ׳אחיה׳ בנושא מחסור במטפלים במקצועות הבריאות בחברה החרדית וקשיים במתן מענים בתחום התפתחות הילד. בפגישה השתתפו מצד משרד הבריאות רמ"ט המנכ"ל ד"ר ספי מנדלוביץ', יועץ המנכ"ל נעם ויצנר ועוזרת רפואית למנכ"ל ד"ר קרן זילכה. מצד ארגון ׳אחיה׳ השתתפו מנכ"ל הארגון מר יצחק לוין, מר אבי לוין וגב' בהירה ברדוגו (לוביסטית. ת.א). בהמשך לפגישה זו קיים יועץ המנכ"ל נעם ויצנר ביקור במרכז ׳אחיה׳ בבני ברק ביום 7.6 במטרה להכיר את הפעילות והקשיים בתחום פעילות היחידה להתפתחות הילד. בביקור זה נכחה גם בהירה ברדוגו לצד מנכ"ל העמותה וחברי ועד מנהל נוספים.
  2. פרופ' רוני גמזו (בתפקידו כמנכ"ל המשרד) זימן, בין היתר, את גב' בהירה ברדוגו לישיבה ביום 8.2.2012 בנושא שינניות. יצוין כי בסיכום הפגישה גב' ברדוגו לא מופיעה ברשימת הנוכחים אך אין בידי המשרד האפשרות לבדוק כיום האם היא אכן נכחה בישיבה.

מה אנו לומדים מכך? על הגישה שיש ללוביסטית בהירה ברדוגו למשרד, אבל חוץ מזה לא הרבה. אז ביקשנו גם את סיכומי הדיונים.

הנה סיכום הדיון על השינניות ששלח לנו משרד הבריאות:

  1. הובעה העמדה הנחושה שלנו לאקדמיזציה של המקצוע, אוציא מכתב לבקש פגישה עם דיקני הפקולטות.
  2. בעיות איכות במאוחדת יטופלו בידי ד"ר שלמה זוסמן.

זהו. כן, כן – כל נראה הסיכום. זו בדיחה. אי אפשר ללמוד כאן הרבה. לעומת זאת, סיכום הפגישה בנושא ׳אחיה׳ נכחה הלוביסטית, מפורט יותר. הנה:

איזה יופי? כך אפשר לדעת בדיוק מה הארגון המיוצג בידי לובי מבקש לקדם. הסיכום הזה מראה שהשקיפות אפשרית. דמיינו שכל סיכומי הפגישות האלו יועלו כך באתרי משרדי הממשלה. הציבור והתקשורת יוכלו לפקוח עין בקלות רבה יותר על הנעשה במסדרונות השלטון ולוודא שהאחרון פועל למענו, ולא למען מי שיש לו יותר כסף.

(ב) משרד המשפטים

גם במשרד המשפטים שיתפו אותנו בפגישות הללו, שהיום מתנהלות מתחת לרדאר:

במשרד חשפו כי דינה זילבר, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), נפגשה עם הלוביסטית אורית לרנר:

  1. דיון שנערך ביום 23.2.2016 עסק בטענות שונות בנוגע למערכת היחסים בין מוסדות התרבות למשרד התרבות בהקשרי מבחני תמיכה והשתתפה בו אורית לרנר (לוביסטית).
  2. דיון אחר שנערך בהשתתפות לרנר ביום 6.8.17 עסק בשלוש סוגיות: א. עיכוב במועד העברת התמיכות ממשרד התרבות למוסדות התרבות; ב. מינוי הוועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע; ג. בחינת אפשרות הגברת השקיפות של מועצת התרבות והאומנות, בין היתר באמצעות פרוטוקולים של התכנסויותיה והחלטותיה.

 

כמו כן, מסתבר שעו"ד זילבר נפגשה עם הלוביסט תומר עמיר. למרבה האירוניה, הדיון עסק בדיוק בנושא הלוביסטים:

  1. דיון שנערך ביום 18.5.16 עסק בפערים החקיקתיים בין ההסדרים החלים על שדלנים הפועלים בכנסת לבין פעולות שדלנות מול הממשלה ומחוץ לכנסת. בדיון השתתפו: מר תומר עמיר (לוביסט), עו"ד נגה רובינשטיין, עו"ד אורן פונו, עו"ד דני חורין ועו"ד נטע קניגשטיין. (כן, כן – פגישה שדנה בפערים שאנו מנסים לצמצם בכתבה זו. ת.א)

 

בנוסף, זילבר נפגשה עם הלוביסט של ׳פוליסי׳ ארז גילהר:

  1. דיון שנערך ביום 20.7.2015 עסק בהגדרת גבולות וקביעת כללי אתיקה בפעולת שדלנים. בדיון השתתפו: ארז גילהר, תמר אברמוביץ, עו"ד דני חורין, עו"ד ערן עסיס, עו"ד נטע קניגשטיין (דיון שככל הנראה לא יצא ממנו כלום. ת.א).

גם ארז קמיניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), קיים פגישות עם שדלנים:

  1. ביום 22/5/2016 התקיימה פגישה בנושא בית הדין לתמלוגים. בפגישה השתתפו: גב' בהירה ברדוגו (הלוביסטית), גב' גל ליברמן ממשרדה של הגב' ברדוגו, מר הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני, ודמויות בכירות נוספות מהמשרד.

כך או אחרת, משרדי ממשלה אחרים סירבו לחשוף האם בכיריהם עורכים פגישות עם לוביסטים. מוזמנים להשתמש בנוסח בתת פרק שמעל לזה כדי לבקש בעצמכם ממנכ"לי משרדי הממשלה לשנות את הנוהל, או לחלופין להגיש בקשת חופש מידע למשרד הממשלה ולבקש פירוטי פגישות.

  • והנה הצעה לנוהל מפורט ומצוין לשקיפות לוביסטית במשרדי הממשלה שהכינו החברים בלובי 99

כזכור: