ב-2012, לאחר שידור תחקיר ׳עובדה׳ על עבודת הלוביסטים, גילינו שהנשיא רובי ריבלין ניסה להעביר הגבלות יותר משמעותיות על הלוביסטים. כיום, במבט לאחור, פורס הנשיא ריבלין בפני ׳שקוף׳ את הצעדים הנוספים שניסה לקדם. כיו"ר הכנסת, לדבריו, הוא ביקש "לתקן את הקוד האתי, באופן שיחייב ח"כים לדווח על שיחותיהם עם לוביסטים – גם אם הם יוזמים הפניה אל הלוביסט, וגם אם להיפך".
עוד אומר הנשיא כי ניסה "למסד מסלול הגשת תלונות למקרים של הפרה, מדדים לעבודת הלוביסט בכנסת וקריטריונים להגבלת נוכחות של לוביסטים בישיבות". מה מכל זה מתקיים כיום? לא הרבה. ב-2014 עזב ריבלין את תפקיד יו"ר הכנסת ועבר ללשכת הנשיא לפני שהספיק להשלים את הצעדים החשובים האלו. בלי יו"ר כנסת מחוייב לנושא, הדרך היחידה שנותרה היא חקיקה. אלא שבתחום החקיקה יש לממשלה מונופול ובשנים האחרונות חוסמת ממשלת הליכוד-הבית היהודי-ישראל ביתנו פעם אחר פעם, ניסיונות להרחיב את הרגולציה על הלוביסטים.

נשיא המדינה ריבלין – רצה לתקן את הקוד האתי כאשר היה יושב ראש הכנסת. צילום: חיים צח
ב-2013 הגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה מסמך להסדרה רחבה יותר של פעילות הלוביסטים מזו שהונהגה בחוק מ-2008.
המסמך היה אמור להיות בסיס לחוק הלוביסטים המורחב, והיה עתיד להיות מוחל גם על עבודת לובינג מול שרים ופקידי ממשלה. יש עתיד, אז מפלגה טרייה, הגישה חוק על בסיס המלצות אלו. חתמו עליו יאיר לפיד ועדי קול. אולם אחרי שהחוק עבר בקריאה טרומית ויש עתיד זכו לשבחים, החוק נזנח והוכנס לבוידעם.
קול סיפרה לנו בעבר כי הייתה ״צריכה את האישור של הנהלת הקואליציה. יריב לוין הבהיר שצריך לקבל את האישור של יולי אדלשטיין וניסה לקבוע פגישה משולשת. הפגישה לא קרתה לכל אורך השנתיים״.
למה?
״כנראה אדלשטיין לא רצה. היו אמורים להיות שינויים גדולים – חברי מרכז היו נכנסים להגדרה של לוביסט. לדעתי הם מראש שקלו את זה וזה השפיע. גם הלוביסטים החברתיים חששו שזה יגביל אותם״. אדלשטיין סירב להתייחס לנושא.
בשנים האחרונות ניכרו ניסיונות נוספים להגברת הפיקוח על שוק הלובינג, אך אלו מסוכלים בשיטתיות בידי הקואליציה. הנה כמה דוגמאות מהשנה האחרונה:
- ב-2017 עיכבה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של חברי הכנסת יעל גרמן ואלי אלאלוף לטיפול בריכוזיות בשוק הלובינג, ולמניעת ייצוג מקביל של בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין.
- בינואר 2018 הפילה הקואליציה חוק להארכת הצינון לחברי כנסת ועוזריהם לפני מעבר ללובינג.
- ׳לובי 99׳, בשיתוף חברי הכנסת רועי פולקמן ושלי יחימוביץ', מנסים שוב ושוב ליזום קידום מהיר של הצעת החוק שגיבשו ב-2016 להסדרת פעולתם של הלוביסטים במשרדי הממשלה, קביעת תקופת צינון של שנה לפקידי ציבור לפני מעבר לעבודה חברת לובינג ועוד. אולם החוק תקוע.
יועץ פרלמנטרי ותיק התריע בפנינו שהבעיה איננה בתוכן החוקים, אלא באכיפה שכמעט ואינה קיימת: "לא אוכפים את חוק הלוביסטים, חד וחלק. לכן אין הרתעה, והלוביסטים בשלהם". גם ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצטרף להבנה הזו: "הבעיה כפולה: חוק הלוביסטים הוא חלקי, וגם מה שכן נחקק – לא נאכף".
החוק הקיים – חלש
ומה באשר לחוק הלוביסטים הקיים? "החוק עצמו מאוד חלש, הוא בדיחה״, טוען היועץ הפרלמנטרי. "ענידת התג הכתום לא נאכפת, אף אחד לא מיישם את החוק באמת", אומר היועץ ומוסיף: "יש גורמים בלתי מזוהים רבים המתרוצצים במסדרונות הכנסת, מדברים עם נבחרי הציבור, והם לא עונדים תג כדרוש, למרות שהם עוסקים בשדלנות לכל דבר ועניין". וכל זאת להזכירכם – בכנסת. במשרדי הממשלה כלל אין חובה להירשם כלוביסט.
ד"ר שפירא טוען שהבעיה היא אכן אופיו הצר של החוק: "זה מתייחס אך ורק ללובינג המתרחש במסדרונות הכנסת, בוועדות הכנסת ומול עובדי הכנסת. מה באשר ללוביסט הנפגש עם ח"כ מחוץ לכנסת, בבית קפה? החוק לא חל עליו. המדהים הוא שחלק גדול מאוד מהפעילות הלוביסטית הוא כזה בדיוק, ועליו אין אכיפה". בשיחה שקיימנו עמו היה היועץ האסטרטגי ליאור חורב נחרץ לא פחות: "הכנסת זה המקום היחיד שיש בו הסדרת הלובינג, אבל הוא לחלוטין לא המקום החשוב ביותר".
״מה באשר ללוביסט הנפגש עם ח"כ מחוץ לכנסת, בבית קפה? החוק לא חל עליו. המדהים הוא שחלק גדול מאוד מהפעילות הלוביסטית הוא כזה בדיוק, ועליו אין אכיפה״.
ד"ר אסף שפירא, המכון הישראלי לדמוקרטיה
אגב, לא הכל שחור. ב-2016 דוד ביטן הוכיח שניתן לשפר את המצב הקיים אם רוצים והעביר בתוך פחות מחודש חוק שנוסח בידי ׳לובי 99׳ וכלל כמה תקנות חשובות. על פי החוק, הלוביסטים חויבו, בין השאר, לציין בדיונים בכנסת מי הלקוחות שהם מייצגים, נאסר עליהם לפנות למרכז המחקר של הכנסת, והוחל צינון של חצי שנה על יועצים פרלמנטריים (אבל לא על עוזרי שרים) בטרם יחליפו תג ויהפכו לשדלנים.