לאור דוח מבקר המדינה ערך האגף לחינוך יסודי שינוי ותיקון ברפורמת הלמידה המשמעותית.
בשנת הלימודים תשע"ט התמקדה הלמידה המשמעותית בכיתות א' במהלך שנקרא "א' תחילה", במסגרתו שינה משרד החינוך את המדיניות שלו ביחס לקליטת תלמידים העולים לכיתה א'. מדיניות זו נשענת על פרי עבודתה של ועדה מיוחדת אשר הוקמה במשרד לשם בחינת מעבר ילדי הגנים לכיתה א'. הוועדה כללה נציגים מהאגף לחינוך קדם־יסודי, האגף לחינוך יסודי, שפ"י והאגף לחינוך מיוחד והמוטו שהנחה את חבריה היה כיצד על בית הספר להכין את עצמו לקראת קליטת הילדים, בניגוד לתפיסה הקיימת לפיה הילדים הם אלה שצריכים להתכונן לקראת כניסתם לכיתה א'. לאורך השנים נאלצו הורים להתמודד עם דילמות וחששות בכל הנושא של הכנת הילדים לקראת כיתה א' והוציאו מכיסם סכומים לא מבוטלים לקורסי הכנה בתחום הקריאה והכתיבה. חשוב לציין כי משרד החינוך מתנגד להכנת הילדים לקראת כיתה א' ולהוצאות כספיות מיותרות של ציבור ההורים לשם כך.
כדי לשנות מציאות זו הוקמה, כאמור, ועדה שמטרתה להבנות תפיסה חדשה בתוך המערכת. לקראת שנת הלימודים תשע"פ ייכנסו מסקנות הוועדה כהמלצות למערכת, בהמשך הם יעוגנו בחוזר מנכ"ל ויוחלו על המערכת באופן הדרגתי.
הוועדה קבעה ארבעה עקרונות של שינוי:
- שינוי סביבת הלמידה. מומלץ שהסביבה הכיתתית תכיל סוגים שונים של פינות ובהן יוקנו לתלמידים מיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה וחשבון. בהתאם לכך המשרד ממליץ על:
א. שילוב של פינות יצירה. התלמידים יעסקו בנושא הנלמד, למשל צמחים, חגים, עונות השנה. המטרה: פיתוח יצירתיות והבעה בחומרים מגוונים.
ב. פינות חקר. עיסוק בנושאי הלימוד, למשל לימוד על פך השמן, האם השמן צף או שוקע. המטרה: פיתוח מיומנויות חקר.
ג. פינת מרכול. התנסות במגוון פעילויות חשבוניות. המטרה: פיתוח מיומנויות מתמטיות.
ד. פינות של משחק סוציו־דרמטי. פינת משפחה שתכלול מטבחון, פינת ישיבה, עגלת קניות. המטרה: פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה באמצעות כתיבת מתכונים, הכנת רשימת קניות ועוד.
ה. פינה של בניה בחומרים שונים במרחב החוץ כיתתי. בפינה יהיו חומרים בשימוש חוזר (בקבוקים, קופסאות, קוביות, לגו וכדומה) והתלמידים יצרו ויבנו דברים ביחד. המטרה: פיתוח מיומנויות לעבודה בצוות.
- תכנים ודרכי הוראה. תכנון שנתי של התכנים הנלמדים תוך התייחסות למיומנויות הנדרשות ועמידה בהישגים המצופים, בדגש על תהליכי הוראה ולמידה בקבוצות קטנות על מנת לתת מענה לשונות בין הלומדים.
- ארגון הזמן. יצירת סדר יום גמיש שיאפשר לילדים להתנסות:
א. בבחירה מתוך מגוון פעילויות בתוך הכיתה ומחוצה לה.
ב. בלמידה פרטנית, בלמידה בקבוצות קטנות או במליאה.
ג. בפיתוח המוכנות שלהם להיות לומדים עצמאיים.
הדבר יאפשר למורים:
א. לקיים תהליכי הוראה בקבוצות קטנות.
ב. להכיר כל ילד באופן אישי מתוך רצון ליצור קשר בין־אישי עמוק ומשמעותי שיוביל להנעה ללמידה ולמיצוי היכולות, שיובילו להישגים גבוהים בכל התחומים.
ג. לקיים פתיחה וסגירה חווייתית של יום הלימודים.
- הצוות החינוכי והסביבה הלימודית: חשוב שהצוות יהיה בעל ידע בהתפתחות הילדים בגילים הרלוונטיים ויכיר את ההיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים, המוטוריים, השפתיים וכדומה. בנוסף, יש לקדם את יכולת הצוות לעבוד בשיתוף פעולה לצורך השגת המטרות.
יש לארגן סביבה לימודית "רכה" (קרובה לסביבה הגנית), שתאפשר לילדים לבחור ולנוע בין פינות שונות המזמנות פעילויות מגוונות שמטרתן לקדם מיומנויות באמצעות דרכי למידה המותאמות לגיל הילדים: משחק, בנייה ויצירה.
דוגמה לסדר יום:
08:00 – 08:15 פותחים את היום בתוכנית "שיר של יום" ומנהלים שיח רגשי חווייתי.
08:15 – 08:30 מליאה – לומדים את האותיות, למשל אות חדשה.
08:30 – 09:30 התלמידים נמצאים בפינות השונות של הכיתה, למשל בפינת החקר, בפינת המרכול, בפינת החשבון וכדומה. במקביל, בשעה הזו המורה עובדת בהקניה של קבוצות קטנות, רבע שעה הקניה לקבוצה, כאשר בין קבוצה לקבוצה היא עוברת ועונה לשאלות, אחר כך מחליפים בין הקבוצות.
09:30 – 09:40 שיחה מסכמת עם התלמידים.
09:40 – 09:50 ארוחת בוקר ויציאה להפסקה.
הפסקה וחזרה מההפסקה
10:15 – 10:30 מליאה (הכיתה לומדת יחד, למשל: חיבור בתחום העשרת הראשונה).
10:30 – 11:30 התלמידים נמצאים בפינות השונות של הכיתה, למשל בפינת החקר, בפינת המרכול, בפינת החשבון וכדומה. במקביל, בשעה הזו המורה עובדת בהקניה של קבוצות קטנות רבע שעה הקניה לקבוצה, כאשר בין קבוצה לקבוצה היא עוברת ועונה לשאלות, אחר כך מחליפים בין הקבוצות.
11:30 – 11:45 מליאה – סיכום ורפלקציה.
11:45 – 12:00 הפסקה בחצר.
12:00 – 12:45 שיעור מקצועי (חינוך גופני, מוסיקה).
12:45 – 13:15 שיעור כישורי חיים.
13:15 – 13:30 סגירת היום בדרך חווייתית (קריאת סיפור בהמשכים, שיח רגשי, משחק חברתי).
סדר היום צריך לכלול פעילויות מסוגים שונים מפני שכל אחד מסוגי הפעילויות מדגיש צד אחר וחשוב להתפתחותו של הילד, אושרו וביטחונו.
מדיניות זו מוחלת באופן הדרגתי והשנה הצטרפו לתוכנית מעל ל־500 כיתות א'. בכוונת המשרד להרחיב את המהלך גם לכיתות ב'.
במרץ 2020 ביקשנו לדעת כיצד מתקדמת ההטמעה והאם המהלך הורחב גם לכיתות נוספות מעבר לא':
מהמשרד נמסר כי "248 בתי ספר שהחלו במסגרת התכנית "א' תחילה" בשנת הלימודים תשע"ט ממשיכות את פעילותן השנה בכיתות ב'.אליהם הצטרפו עוד 305 בתי ספר חדשים (כיתות א').