1
2
3
4
5
6
7
דפדפו בין פרקי התחקיר - עמדו על מספר הפרק כדי לראות את שמו

המחלוקת על הביקורת בזמן אמת

המחלוקת על הביקורת בזמן אמת

ביקורת בזמן אמת הוא מהלך שהממשלה, כל ממשלה, מאוד לא אוהבת. המבקר יכול להחליט שהוא מבצע בקרה ומעיר לגוף הממשלתי במהלך תהליך קבלת ההחלטות ולא מחכה עד לאחר מעשה. 

המבקר החדש אנגלמן כבר הביע את עמדתו בנושא והסתייג מביקורת שכזו בנאום ההשבעה שלו: "חשוב לבצע הבחנה ברורה בין תפקיד המבקר, העוסק בביקורת, לבין הליכי קבלת ההחלטות. קבלת ההחלטות צריכה להתבצע על ידי מקבלי ההחלטות, ובראשם ממשלת ישראל והנהלות הגופים המבוקרים. המבקר בוחן, בודק וממליץ בפני מקבלי ההחלטות, אך ככלל, אל לו להתערב בהליכי קבלת ההחלטות. מעבר להיבט המהותי קיים היבט נוסף, פרקטי: מעורבות בקבלת החלטות עלולה לפגוע במעמדה של הביקורת כאובייקטיבית, כבלתי תלויה. אשר על כן, ראוי למבקר לדבוק בעמדתו כמשקיף וכבוחן תהליכים מן הצד, ולא כמי שמעורב בקבלת ההחלטות".

"המטרה היא לנסות לזהות את הסלע בקצה ההר לפני שהוא מתדרדר", אומרת לנו חנה פריידין, מנהלת הוועדה לביקורת המדינה לשעבר שמדברת כאן לראשונה. "לדוגמה, הדו"ח של מרים בן פורת על חלוקת מסכות מגן. בתחילה רצו לחלק רק ליהודים והיא התערבה בזמן אמת כדי לדאוג שכלל האנשים ביו"ש יקבלו – יהודים וערבים. אחת הדוגמאות הכי חשובות היא הדוגמה של היו"ר לשעבר מלי פולישוק. באותה תקופה רצה אברהם בורג לקנות את עשות אשקלון (חברת בת של תעש מערכות – ע"ב) ועלתה שאלה בנוגע למחיר שנראה נמוך מדי. מלי פולישוק כינסה את הוועדה וביקשה חוות דעת ממבקר המדינה. המבקר הגיש חוות דעת קצרה של 3־4 עמודים תוך חודשיים – והמכירה נעצרה. 

חנה פריידין, מנהלת הוועדה במשך 15 שנה. מחליפתה בתפקיד – יועצת יועצת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

עוד נקודה מעניינת שמעלה פריידין היא שאין מועד הגשה. הוועדה יכולה לבקש והמבקר יכול לעשות זאת בזמנו ולא תוך פרק זמן מסוים. הוא יכול להכניס זאת לדו"ח רגיל ואז זה יכול לקחת שנים כי בדו"ח רגיל יש חובה להתייחסות הגוף המבוקר. תאר לך שהיה לוקח לו שנה, המכירה כבר הייתה מתבצעת".

כלומר, יכול להיות שדווקא הוועדה לביקורת המדינה והביקורת בזמן אמת מנעה מבורג לבלות שנים במשרדי חקירות. בעיתון גלובס בדקו מתי הופעלה ביקורת בזמן אמת ומצאו שזה קרה בכמה מקרים: ויסות מניות הבנקים (1983), מחסור בערכות מגן (1991), באג 2000 (1998), תוכנית ויסקונסין (2005) ואיום המנהרות (2014).

על כל פנים נראה שהמבקר החדש, מתניהו אנגלמן, אימץ את הגישה כי אין להתערב ולבקר בזמן אמת. בראיון ל"ישראל היום" אמר לפני היבחרו: "אני רואה חשיבות בהבחנה בין מוסד המבקר לבין גורמי הניהול של המדינה. מוסד המבקר צריך להתמקד בביקורת, ואת הניהול צריך להשאיר למדינה ולממשלה". 

מבקר המדינה החדש אנגלמן. מתנגד לביקורת בזמן אמת

למה אין שמות בדו"ח?

"הגישה של מבקרי המדינה לדורותיהם הייתה שהדו"ח מדבר בעד עצמו, הוא ניתן לציבור ועכשיו שיתבצעו התיקונים" מסביר מנדי אור. מהרגע שהוסיפו את תקנה 21, למשרד יש יותר שיניים ויש ענישה אם לא מקיימים את הליקויים. היחידי שפרץ דרך ועשה מעשה בכך שאמר שהדו"ח לא מספיק מדבר בעד עצמו ושאנחנו יודעים שהגופים לא באמת מתעסקים בו ושצריך להוסיף שמות ואחריות אישית, היה לינדנשטראוס. ברגע שלא כותבים רק שם של ארגון אלא שמות ספציפיים ומטילים אחריות אישית, נעשתה מהפכה, אלו הם דברים חשובים שנותנים למבקר המדינה עוד שיניים. אחרי לינדנשטראוס הייתה ירידה משמעותית בעניין הזה". 

המבקר החדש מתניהו אנגלמן הודיע כבר מפורשות כי לא יציין שמות בדוחות.