ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש
מבקר המדינה הקודם השופט יוסף שפירא, ומבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

מבקר המדינה: מדוע אסור לוותר על המשקיף מספר 1

תחקיר "שקוף" על מוסד מבקר המדינה יוצא לדרך: עד כמה המבקר חשוב ומדוע אין לו שיניים? • גילינו שהכל תלוי במבקר - אם ירצה זה יהיה מוסד נשכני, חושף שחיתויות ומכלבי השמירה החזקים במדינה. ואם לא? כציפור על אדן החלון במשרדי הממשלה • הפרטים והמאבקים בסדרת כתבות חדשה • נושא התחקיר נבחר, כתמיד, בידי המו"לים של שקוף
בתמונה: מבקר המדינה הקודם השופט יוסף שפירא, ומבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

הפרקים בתחקיר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בעוד מומלץ לקרוא את התחקיר באופן רציף, ניתן גם לדלג ולקרוא פרקים בודדים המעניינים אתכם במיוחד באמצעות מפתח הפרקים.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פרק 1

היכרות עם מבקר המדינה

מי אני? אדם או גוף ציבורי?

מה בין האדם המכונה "מבקר המדינה" לבין מוסד מבקר המדינה? החוק המגדיר את הנושא נקרא חוק מבקר המדינה ולא החוק לביקורת המדינה. גם תוכן החוק מצביע על סמכויות מבקר המדינה ולא עוסק במוסדותיו.

מוסד מבקר המדינה הוקם מתוקף חוק מבקר המדינה שנחקק ב־1958 אך המבקר הראשון, זיגפירד מוזס, מונה כבר בשנת 1949 על ידי נשיא המדינה חיים ויצמן. החוק עבר שינויים במהלך השנים וכיום הוא מאפשר למוסד הביקורת לבקר ולהציע שיפורים במקומות שבהם כולנו מרגישים עמוק בקישקע שלנו שמשהו לא עובד, אבל לו, לעומתנו, יש כלים לברר את העובדות ולהציב מראה אל מול פני השלטון. מה יעשה השלטון בהשתקפות הנגלית לו? זאת כבר שאלה אחרת.

זיגפריד מוזס, מבקר המדינה הראשון
זיגפריד מוזס, מבקר המדינה הראשון

ניקח למשל את מערכת התחבורה הציבורית. כל מי שמתנייד באוטובוסים וברכבות מכיר את הסיוט הזה באופן אישי. הם מגיעים מתי שמתחשק להם, צפופים עד כדי יצירת אינטימיות מוגזמת בין הנוסעים לבין שכניהם לנסיעה ונראים כאילו ניקו אותם לאחרונה כשאפסנו את הכרכרות. ובכל זאת המדינה ממשיכה לתעדף תחבורה פרטית. למה? למבקר יש כלים לבדוק את הנושא, לדרוש את כל המסמכים העוסקים בו ולהצביע על מוקד הבעיה.

מבקר המדינה עוסק גם בביקורת של גורמים חסויים כמו מוסדות ביטחוניים (למשל תעש) ואז חלקים מהדו"ח חסויים. המבקר הוא גם היחיד שחשוף להוצאות המלאות של המפלגות. בפרק הקרוב נסביר מהו מוסד מבקר המדינה על פי לשון החוק ובאמצעות מקורות נוספים.

איך נבחר מבקר המדינה?
את המבקר בוחרים חברי הכנסת, בהצבעה חשאית. הגשת המועמדות לתפקיד נעשית על-ידי 10 ח"כים שחותמים על מכתב למועמד לבחירתם – כאשר כל ח"כ יכול להיות חתום על המלצה אחת בלבד. מהן דרישות הסף? דופק ואזרחות ישראלית – ועם זאת, כל מבקרי המדינה עד כה הגיעו מתחום המשפט. לאחר הצגת המועמדים, נבחר המבקר בכנסת בהצבעה חשאית במליאה ברוב מיוחד (61 ח"כים).

מי הבוס?

המבקר נבחר על ידי הכנסת ומחויב לה בלבד. למרות זאת מפתיע היה לגלות כי האדם הראשון לו הודה המבקר החדש, מתניהו אנגלמן, הוא דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אפתח בתודה והערכה לראש הממשלה וחבר הכנסת מר בנימין נתניהו על התמיכה במועמדותי". גם תקציב המבקר נקבע לפי הצעתו הוא ומאושר בנפרד מתקציב המדינה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. את הדו"ח על ביצוע תקציב משרדו מגיש המבקר לוועדה לענייני ביקורת המדינה. המבקר עצמאי גם בכל הנוגע לגיוסם ולפיטורם של עובדי משרדו. כלומר, עובדי משרד מבקר המדינה מגויסים במערך פנימי המנותק מנציבות שירות המדינה, רף הכניסה לתפקידים בעבודת הביקורת (נכון למבקר הקודם) הוא תואר שני ומעלה.

בחירת מבקר המדינה בכנסת

המבקר מגיש לכנסת דוחות וחוות דעת כמעט בכל תחום שהוא רוצה ומפרסם אותם כך שיהיו גלויים לציבור, למעט מספר דוחות חסויים הנוגעים לביטחון המדינה או לחברות ביטחוניות. גם נושא זה שנוי במחלוקת. "עם כל ההסתייגויות והחולשות, ויש חולשות, מדובר במשרד מבקר המדינה שמחזיק בהכי הרבה כובעים לעומת מדינות אחרות", הסביר בראיון יעקב (מנדי) אור, שהיה אחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה והמשנה למנכ"ל המשרד בדימוס.

מנדי אור, לשעבר אחראי ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה (צילום מסך מיוטיוב)

אור הוא כיום חבר הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות ורואה במוסד מבקר המדינה מוסד חזק שאין לו מקבילה בסמכויותיו בעולם. "יש למבקר כובעים של עיסוק במימון מפלגות, נציבות תלונות הציבור וסמכות שיפוטית. מבקר המדינה הוא זרוע מבצעת של הרשות המחוקקת ולא מוסד ביצועי בהגדרה, סמכותו מגיעה מהכנסת ולכנסת, ובאופן ספציפי לוועדה לביקורת המדינה, הוא מגיש את דוחותיו כחוק".

אילו גופים נתונים לביקורת?

המבקר רשאי לבקר כל גוף ציבורי או גופים שאינם ציבוריים אך מקבלים תקציב משמעותי מהמדינה וגם גופים שפועלים מתוקף החוק ואינם מקבלים תקציב ישיר מהמדינה, כמו למשל ארגוני עובדים. על פי מבקר המדינה ישנם כ־1,800 גופים הכפופים לביקורת שלו (לרשימה חלקית של הגופים הנתונים לביקורת).

הגדרת החוק לגופים הנתונים לביקורת

  • כל משרד ממשלתי.
  • כל מפעל או מוסד של המדינה.
  • כל אדם או גוף המחזיק, שלא לפי חוזה, ברכוש המדינה או המנהל אותו או המפקח עליו מטעם המדינה.
  • כל רשות מקומית.
  • כל חברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שהממשלה משתתפת בהנהלתם.
  • כל אדם, מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שיועמדו לביקורת על פי חוק, על פי החלטת הכנסת או על פי הסכם ביניהם ובין הממשלה.
  • כל חברת בת ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, וכן כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר, שאחד הגופים המנויים בפסקאות 2,4,5,6 משתתפים בהנהלתם, אולם הביקורת על גוף כזה לא תופעל, אלא אם הוועדה או המבקר החליטו על כך ובמידה שהחליטו.
  • כל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר הנתמכים, במישרין או בעקיפין, על ידי הממשלה או על ידי אחד הגופים המנויים בפסקאות 2,4,5,6 בדרך הקצבה, ערבות וכיוצא באלה; אולם הביקורת על גוף כזה לא תופעל, אלא אם הוועדה או המבקר החליטו על כך ובמידה שהחליטו.
  • כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי; ואולם הביקורת על גוף כאמור לא תופעל אלא אם כן החליט על כך המבקר ובמידה שהחליט ובכפוף לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן; החליט המבקר להפעיל את הביקורת כאמור, יהיו למבקר כל הסמכויות שהוקנו לו לגבי גוף מבוקר אף לגבי פעילותו של ארגון עובדים כולל, מפעל, מוסד, קרן או גוף כאמור, כאיגוד מקצועי, ובלבד שהמבקר סבור כי הדבר דרוש לצורכי הביקורת על פעילות אחרת שלהם; לעניין פסקה זו – "פעילות כאיגוד מקצועי" – ייצוג עובדים לשם קידום, מימוש או הגנת זכויותיהם כעובדים; "ארגון עובדים כולל" – ארגון עובדים ארצי, הפועל כאיגוד מקצועי ביותר מענף עבודה אחד.
  • גופים ציבוריים שכבר נסגרו כל עוד לא עברו שלוש שנים מיום סגירתם.

איך המבקר מחליט איזה גוף לחקור מתוך 1,800 האפשרויות?

1,800 גופים זה המון. אז כיצד בוחר המבקר היכן להשקיע את משאביו? לפני כשנה פרסם המבקר מדריך עב כרס המאגד בתוכו את התורה שעליה נשענת ביקורת המדינה. המדריך מפרט את תהליך הביקורת, החל מבניית תוכנית העבודה, דרך עבודת השטח וכלה בהסבר כיצד לנסח את הדו"ח הסופי.

יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון (צילום מאתר הג'ויינט)

בהסכת (פודקאסט) חדש של מבקר המדינה, שעלה במקביל להכנת תחקיר זה, אומר יובל חיו, מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון כי "בכל נקודת זמן מצויים 300 נושאים המונחים לביקורת" וזה עוד לפני שמחליטים לפתוח בביקורת.

המבקר מקבל את ההצעות לסדר היום שלו מחמישה מוקדים עיקריים:

  • פניות הציבור.
  • מיפוי עצמאי של המבקר את תחומי הליבה של הרשויות השונות.
  • פנייה של הוועדה לביקורת המדינה.
  • פנייה של הכנסת.
  • פנייה של הממשלה.

אחת הדוגמאות שנותן חיו בהסכת הוא תיק 4000 (ההטבות הרגולטוריות שניתנו לכאורה לבזק בתמורה למתן סיקור חיובי בוואלה לראש הממשלה בנימין נתניהו (!)). הביקורת הביאה לחקירת משטרה ומשם לכתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ וראש הממשלה. לדברי חיו, פתיחת הביקורת הגיעה מתוך פניית מתחרות עסקיות של בזק.

עוד על תהליך הביקורת תוכלו לשמוע כאן בפרק "איך עושים ביקורת" (פרק א'):

בכלל, ההסכת של מבקר המדינה מצויין לצורך הנגשת מידע והבנת המתרחש מאחורי הקלעים, ולכן נפנה לפרק הרלוונטי בכל מקום שבו יש לו לטעמנו ערך מוסף. מוזמנים כמובן להאזין לכולו.

"גם בנושא של דרעי, למבקר היה תפקיד משמעותי כמי שנתן לזה פוש אחרי שהמשטרה גררה רגליים" מספר דורון נבות, ראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, "למבקר הייתה השפעה גם על יומני שולה זקן, מרכז ההשקעות בתקופת אולמרט, בזק, שרה ותיק המעונות שהופיע בדו"ח מבקר המדינה ודו"ח גולדברג על המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי. כלומר, הגוף הזה הוא לא חסר השפעה".

משרדי להב 443. תיק 4000 החל מפנייה של אחת המתחרות

מה כוללים תחומי הביקורת?

המבקר יכול לבדוק כל נושא. החוק כולל רשימת סעיפים ארוכה המפרטת בעיקר התנהלות חשבונאית על פי התקינה הבינלאומית אך סעיף נוסף, תמים למראה (סעיף 3), אף מאפשר לו לבדוק "כל עניין אחר שיראה בו צורך". סעיף זה מאפשר לבדוק גם חסכנות, יכולות ניהול והתנהגות מוסרית. אגב, סעיף 3 הוא הסעיף שניסה בצלאל סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) לבטל, ועל ידי כך לרוקן את משרד המבקר מכוחו.

עם כוח, בלי כוח

למרות שנראה שלמבקר אין שיניים לא כדאי להתעלם ממנו. מאחר שמוסד המבקר קיים מתוקף החוק הוא יכול לחולל את התהליכים הבאים ולכן רצוי לשתף עימו פעולה:

  • לבקש מכלל הגופים הנתונים לביקורתו דיווח שנתי על המאזן והפעילות, גם אם לא נעשתה שם ביקורת (דרך טובה לגלות אי סדרים ובזבוז).
  • לאחר כתיבת דו"ח ביכולתו להמליץ על הקמת ועדת חקירה בפני הוועדה לביקורת המדינה.
  • לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבדיקה. על היועץ המשפטי לחזור אליו תוך חצי שנה עם תשובה מנומקת המפרטת מה העלתה הבדיקה.

היועמ"ש מקבל הנחיות גם ממבקר המדינה

ועם זאת, למבקר אין שיניים ממשיות. מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס ז"ל, הצביע בדיון משנת 2010 בוועדת הכספים על מקור כוחו של מוסד המבקר: "מאחר שיש אמון של הציבור במבקר – אני מתכוון למשרד המבקר, לעובדיו, לאנשי המקצוע הרבים שלנו – האמון הוא ערך חשוב מאוד בביצוע של המלצות המבקר. מאידך, זה לא סוד שאני כבר חמש וחצי שנים בתפקיד ואומר שוב ושוב שחסרות לנו הוראות חוקיות. במסגרת חוק מבקר המדינה ובמסגרת חוק יסוד: מבקר המדינה, חסרות הוראות חוקיות שיתנו לנו את השיניים הדרושות לביצוע דוחות המבקר".

כלומר, מקור כוחו של מבקר המדינה הוא שהציבור מאמין לו וכל עוד רמת האמון בו גבוהה יש רצון להקשיב לו ולהשתפר. מבחינת החוק, לינדנשטראוס טוען כי אין לו יכולת לחייב ולהשפיע. ואכן, מלבד הטלת קנסות קטנים בבקרה על מימון בחירות והפנייה ליועמ"ש, למבקר אין כוח של רשות מבצעת והוא לא יכול להטיל סנקציות ממשיות יותר כמו מאסר או פיטורין.

מנדי אור מוסיף ואומר כי "תפקידו של המבקר להיות חלק מהרשות המחוקקת על ידי בקרה וביקורת ולהניף את הדגל כאשר יש בעיה, לא להיות רשות אוכפת. לכן, הביקורת לא צריכה לשמש גם כלי שמטרתו ענישה. הסיבה היא שמבקר המדינה, בשונה מכל זרוע אחרת כמו המשטרה כשמגישים לה תלונות, בוחר נושאים מיוזמתו. אחרי שמבקר המדינה מחליט מה הוא בודק, ויש לו סמכות אדירה להיכנס עד הקצה בכל נושא שירצה לחקור, הכל גלוי בפניו על פי החוק, כולל משרד הביטחון. אין סמכות מקבילה כזאת במשרדי מבקר בעולם. אחרי שנעשתה הבדיקה הוא זה שמנתח את העובדות ומסיק מסקנות והוא זה שמחליט מה התוצאה הסופית ואין זכות ערעור על כך. אפשר ללכת לבג"ץ אבל אין סמכות ערעור. הוא היוזם והוא המחליט, מה היה קורה אם היה גם המעניש? אפשר רק לדמיין".

נבות טוען שלא נכון שהמשרד יילחם לקבל עוד שיניים וסמכויות משפטיות: "הוא לא יכול להפוך את התמונה ב־180 מעלות והוא גם לא צריך, הוא צריך להישאר מבקר מדינה ולא להפוך להיות משטרה. לא צריך עוד משטרה ואי אפשר לתת לו יותר מידי שיניים. אם ניתן לו הוא יהפוך לגוף חקירתי שיהיה כפוף לדיני ראיות וקונבנציות שיגבילו אותו. חלק מהכוח של הביקורת הם גם החולשות שלו – מבקר מדינה זה גוף שלא אמור להיות כל הזמן מעניש כי אז יחייבו אותו להתנהל אחרת ויש דברים שהוא לא יוכל לעשות: לחקור בלי עורך דין, לקחת מסמכים. הוא יהיה כפוף לדיני ראיות".

ד"ר דורון נבות

ההצעות של לינדנשטראוס 

בדצמבר 2010, בדיון בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, הציג לינדנשטראוס שתי הצעות לשיפור הליקויים ולמתן סמכויות נוספות:

דין משמעתי על ביזוי המבקר: "אם מישהו שהיה לגביו דו"ח ביקורת, שנה אחרי שנה, ממשיך ועושה את מה שאנחנו פסלנו, שללנו וביקרנו בדוחות שלנו, הרי שהיועץ המשפטי לממשלה יתבקש לבדוק אם יש כאן מקום לדין משמעתי… מקובל גם בארצות אחרות".

כלומר, הדגש הוא אחריות אישית על תיקון הליקויים. כולם עושים טעויות אבל מרגע שנעשתה טעות וניתנו הנחיות לתיקון, אתה חייב לעשות זאת. כמו שיש עונש על ביזיון בית המשפט כך ביקש לינדנשטראוס לקבוע כי יש מקום להעניש על ביזיון המבקר.

מניעה/ עיכוב תקציבים על ידי ועדת הכספים: "אפשרות שוועדת הכספים של הכנסת למשל, תצטרך לאשר את תקציב המדינה לקראת הבאתו למליאת הכנסת. שהיא תשאל מה קורה כאן, איך זה יתכן שהוא לא מתקן (המשרד, ע.ב). ההוראות שלנו נוגעות לציבור, ההוראות שלנו הן הוראות מתקנות, אנחנו מדברים על מינהל תקין, אנחנו מדברים על חוקיות הפעולה. לכן אמירה של ועדת הכספים של הכנסת במקרה הזה לדעתי תיתן תנופה לנושא הזה".

כאן מציע לינדנשטראוס שוועדת הכספים תיקח אחריות ותשאל על תיקון הליקויים לפני שהיא מעבירה כסף לגופי הממשלה השונים, דרך פנטסטית לדעתנו לפקח על עבודת הממשלה.

מבקר המדינה לשעבר, לינדשטראוס ז"ל

זהירות, סמוטריץ' מאחוריך 

ההצעה של לינדנשטראוס הייתה מאפשרת, למשל, להתמודד עם פרשת החטיבה להתיישבות אחריה עקבנו בסיקור הצל (סיקור עוקב ומתמשך) שבחן את פעילותו של בצלאל סמוטריץ'.

מבקר המדינה טען כי הממשלה חייבת להעביר חזרה לידיה את סמכויות הניהול באזור יהודה ושומרון, סמכויות שהיו בידי גוף פוליטי שלא היה נתון לבקרה ממשלתית. ממשלות ישראל צפצפו על חוות הדעת ורק 16 שנים אחר כך הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות שייבשו את החטיבה להתיישבות מתקציבים. היועמ"ש אף הפנה את תשומת הלב לחוות הדעת שהעלתה עובש בארכיון: "יצוין כי בעניינה של החטיבה נכתב דו"ח מבקר המדינה בשנת 1999 וכן כי פעילותה בוקרה במסגרת חוות הדעת בנושא המאחזים הבלתי מורשים שנכתבה על ידי עו"ד טליה ששון. נדמה כי חלק בלתי מבוטל של נושאי הביקורת בדוחות אלו רלוונטיים עד היום. דוחות אלו, בין היתר, הביאו לניסיונות שונים מצד הממשלה להסדיר את פעילות החטיבה ולבקר את פעולותיה".

הממשלה נכשלה והיועץ המשפטי פרסם חוות דעת שאין להעביר יותר כסף לחטיבה ועל הממשלה לנהל את התקציבים בעצמה. לפוליטיקאים היה נוח להמשיך לנהל את העניינים במסלול עוקף וכך העבירה הכנסת, בניצוחו של סמוטריץ', חוק שיעקוף את ההנחייה וישיב את התקציבים, וזה באמת מה שקרה.

דינה זילבר – כתבה את הדו"ח על החטיבה להתיישבות

אמנם לא ניתן לעצור תקציב לכל משרד ממשלתי שלא מתקן ליקויים אך בהחלט ניתן לפעול נגד גופים סמי-ציבוריים או נגד עמותות המתוקצבות על ידי כספי ציבור ולא משנות את דרכן. כפי שקרה בעבר עם תקציב החטיבה להתיישבות. בסופו של יום הצליחה הממשלה להמשיך ולהעביר כספים לארגונים פוליטיים, הדבר דרש ממנה מאמץ מיוחד וחקיקה מתאימה שבמציאות שפויה הייתה אולי מביישת אותה.

הסבה מקצועית? רק בתיאוריה

מקרה אחר שבו עסקנו בעבר הוא זה של קרן מעגלים. הקרן אמורה לסייע לעובדים במקצועות שוחקים והיא תוקצבה ב־60 מיליון שקל בשנה. בפועל, המבקר קבע שהיא פשוט לא עשתה זאת. הקרן, למשל, חילקה קורסים לתפירת שמלות ערב ב־25 אלף שקל ולא בדקה אם מי שהוכשר בקורס ביצע את ההסבה המקצועית. למדנו שזה אפילו לא עניין אותה. עוד למדנו מדו"ח המבקר כי למרות שהייתה אמורה להעניק פנסיות גישור לעובדים במקצועות שוחקים, שפוטרו קרוב לגיל הפרישה, רק חמישה עובדים קיבלו את הפנסיה במשך שש שנות פעילותה. ועדיין דו"חות המבקר לא עזרו והקרן המשיכה בשלה עד שהוועדה לביקורת המדינה, בראשות שלי יחימוביץ', נכנסה לעובי הקורה, חשפה עוד מסמכים, וקיימה לפחות שתי ישיבות עומק בנושא. הבעיה היא שמאז דצמבר 2018 אין כנסת פעילה ולכן גם אין ועדה ואין פיקוח.

אור מספר כי "לפני כמה שנים הבינו שלא מספיק להוציא דו"ח ולכן חוקקו את סעיף 21 א' לפיו כל משרד מבוקר חייב למנות צוות עבודה לתיקון הליקויים ויש יעדי זמן שבהם חייבים להודיע למבקר כיצד ייפתרו הליקויים".

על פי החוק, הטיפול בליקויים העולים מהדו"ח והדיווח עליהם אינם זכות אלא חובה. אם עובד לא פעל לתיקון הליקוי ואין לכך הצדקה סבירה, הדבר מהווה עבירת משמעת, ובמילים אחרות, ניתן לפטר אותו. בשיחות שקיימנו לא מצאנו אף לא עדות אחת לכך שעובד ממשלתי אי פעם עמד לדין משמעתי על אי תיקון ליקויים.

חבר הכנסת לשעבר יואל חסון מסביר כי החובה לתיקון ליקויים שיזם היא כלי מצוין בעיקר לאיום: "קרה לא פעם שאמרתי שאם המשרד לא יטפל בנושא, אני בעצמי אגיש תלונה לנציבות שירות המדינה על האחראי. לשמחתי זה תמיד נפתר טרם המעשה. אבל הכלי הוא עוד חרב שהכנסת והוועדה יכולות להשתמש בה לפיקוח על הממשלה".

יואל חסון – "קרה לא פעם שאמרתי שאם המשרד לא יטפל בנושא, אני בעצמי אגיש תלונה לנציבות שירות המדינה"

מנדי אור טוען כי "חלק ממשרדי הממשלה, כמו משרד הביטחון ומשרד המשפטים למשל, עושים זאת יותר (דואגים לתיקון ליקויים, ע"ב). והאחרים, רוב המשרדים, לא מקיימים את התקנה. יש דו"ח מסודר מלפני 10 שנים העוסק בתיקון ליקויים. מי שצריך לפקח על כך הוא גוף המבקר במשרד ראש הממשלה. כיום, למיטב הבנתי, העבודה הזאת מוזנחת".

אבל יש בעיה, אין תקנות שקובעות איך ומתי יש להגיש את המעקב אחר הליקויים, מה שהופך את הפיקוח על הביצוע בשטח לכמעט בלתי אפשרי. ולא שלא ניסו לתקן זאת (הרחבה בפרק הבא).

תקציב משרד המבקר

מי שקובע את תקציב מבקר המדינה היא ועדת הכספים של הכנסת כחלק מתקציב המדינה, לאחר הצעה שמגיש לה המבקר עצמו. זה חריג. רק נשיא המדינה והכנסת עצמה זוכים לניהול תקציב סוברני שכזה.

בתום שנת הכספים עוברת הוועדה לביקורת המדינה על התקציב ומאשרת אותו. למבקר סמכות ייחודית בניהול התקציב והוא יכול להעביר כספים מסעיף לסעיף במידה מסוימת, זאת בניגוד למשרדים רגילים שנדרשים לקבל את הסכמת שר האוצר ואת אישורה של ועדת הכספים לכך. המבקר גם זכאי להעביר תקציב משנה לשנה ללא אישור כלל.

הוועדה לביקורת המדינה (שאליה נגיע בהמשך) מפקחת על תקציב המבקר ומבקשת מדי שנה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), מעבר לדו"ח, גם ניתוח של הביצוע התקציבי, עניין תמוה, כפי שמספרת לנו חנה פריידין, מנהלת הוועדה לביקורת המדינה ב־15 השנים האחרונות אשר פרשה לאחרונה וכאן היא מדברת לראשונה. תפקידה של פריידין היה להכין את החומר לוועדה לביקורת המדינה והיא עבדה מול שלל מבקרי מדינה: אליעזר גולדברג, מיכה לינדנשטראוס, יוסף שפירא ומול 11 ראשי ועדה שונים. פריידין: "מי שמאשר את התקציב בתחילת השנה (ועדת הכספים) הוא לא מי שמפקח עליו בסוף השנה (הוועדה לביקורת המדינה). נוצרת לקונה בפיקוח על התקציב. הצעתי ליצור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדה לביקורת המדינה, ועדה שתקבע תקציב ותאשר אותו בסוף השנה. היו דיונים בתקופה של סטס מסז'ניקוב שהיה אז יו"ר ועדת הכספים, אבל אף אחד לא רצה לוותר על הסמכות שלו. זה דומה לוועדת המשנה לכספים ולביטחון. הקמת ועדה כזו תאפשר לבקר את המבקר".

עוד הוסיפה פריידין, "דבר שאני יכולה לזקוף לזכותי הוא הדיונים על התקציב. מאז התקופה של זבולון אורלב החלטנו שהמ.מ.מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) יבקר את את תקציב המבקר וזה יהיה הבסיס לדיון. עוד דבר הוא ההרשאה להתחייב (היכולת של המשרדים להתחייב מעבר לתקציב השנתי על הוצאות לספקים, תוך בקרה תקציבית של משרד האוצר על הוצאות מתמשכות של משרדי הממשלה, התחייבויות משנה לשנה – ע"ב). תחילה המבקר אמר שזה לא אפשרי ואז שלחנו את המ.מ.מ לבדוק ומצאנו שזה אפשרי. זה משהו שביקשנו והצלחנו. לדעתי קידמנו את זה בתקופה של אורלב".

זבולון אורלב
זבולון אורלב

עצמאות תקציבית

משנת 2012 עד שנת 2016 גדלה ההוצאה של המשרד בשיעור נומינלי של 3.7% לשנה לעומת תקציב המדינה הכלל שעלה ב־5% לשנה.

לטענת המבקר גמישות תקציבית והיכולת להעביר כסף משנה לשנה מאפשרים חסכנות. משרדים אחרים נדרשים לבקש מהאוצר העברת יתרות תקציביות משנה לשנה ולאשרן בוועדת הכספים, חובה שמעודדת אותם לבזבז את כל הכסף לפני תום השנה, מכך מבקר המדינה פטור ולכן משיב כסף מיוזמתו. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכתב: "בשנה 2016 והן בשנים קודמות קוצצו על ידי מבקר המדינה חלק מהעודפים והוחזרו לאוצר המדינה, למשל: בשנת 2017 החליט מבקר המדינה על קיצוץ בסך 70 מיליון שקל מעודפי 2016, מגמה שליוותה גם את השנים הקודמות".

הדבר שווה בדיקת עומק על ידי הכנסת מפני שאם זה אכן כך, לא צריכה להיות מניעה לנהוג באופן זה גם בשאר המשרדים.

לדברי המבקר, הוא פועל גם לקידום החיסכון והיעילות בפעילותו הכספית שלו עצמו. "בבחינת נאה דורש נאה מקיים, בשנת 2017 הוחזרו לאוצר המדינה יותר מ־70 מיליון שקל מתקציב המשרד, ובשלוש השנים האחרונות הוחזרו כ־150 מיליון שקל". המשרד מתכוון, לדבריו, להוסיף ולפעול במגמה זו גם בעתיד.

תכנון מול ביצוע מתוך אתר מפתח התקציב
תכנון מול ביצוע מתוך אתר מפתח התקציב

עצמאות גם בקביעת השכר

מבקר המדינה, בשונה משאר עובדי המדינה המגויסים דרך נציבות שירות המדינה, מגייס את עובדיו בעצמו ואף קובע את שכרם. על פי השוואה שביצעו במרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתן לראות שעצמאות זו משפיעה על גובה השכר של עובדי משרד המבקר על פני שאר עובדי שירות המדינה והוא גבוה בכמעט 70%. 

לטענת משרד המבקר עובדים רבים המועסקים אצלו הם בעלי כישורים מעל הממוצע במגזר הציבורי ולכן יש להתייחס לדרג ולתפקיד. גם כשבודקים זאת כך ניכר פער ביחס לעובדים במשרדי ממשלה אחרים אך הוא קטן יותר. גורמים ששוחחנו איתם במשרד הסבירו שאותם עובדים מתקשים אחר כך למצוא עבודה במגזר הציבורי. אלה אנשים שבמסגרת התפקיד שלהם מבקרים כל פינה במגזר הציבורי ויושבים מול מנכ"לים של משרדים, תפקיד שדורש עמוד שדרה חזק.

מעבר לכך, משרד מבקר המדינה דואג לפרסם רשימת מקבלי שכר מפורטת למשתכרים מעל 35 אלף שקל בחודש, השכר הגבוה ביותר הוא 58 אלף שקל בחודש לסמנכ"ל.

דו"ח המבקר הראשון: עמוד בודד לכל משרד ממשלתי

ארכיון הפרסומים במשרד מבקר המדינה משתפר והיום אפשר למצוא בו באופן נגיש למדי דוחות משני העשורים האחרונים. ללכת אחורה יותר זה מאתגר. ניתן לכתוב מייל למשרד ולבקש פרסום או דו"ח מסוים שאותו מחפשים. רצינו לראות כיצד נראה הדו"ח הראשון ולכן פנינו למשרד המבקר ולשמחתנו קיבלנו את המידע תוך כמה ימים.

"ראינו צורך לדרוש את הפסקתן של כמה עבירות על הוראות הממשלה כגון קניית עטים נובעים לעובדים על חשבון המשרד" (דו"ח המבקר 1950)

בביקורת הראשונה שעשה מבקר המדינה על משרד החינוך והתרבות מצא כי המשרד רוכש עטים נובעים לעובדי המשרד, עורך מסיבות פרידה וקונה מתנות לבני משפחה. הדו"ח שהוגש לוועדת הכספים של הכנסת ומשתרע על פני 115 עמודים בלבד וסוקר 15 משרדים שונים. לשם השוואה רק הדו"ח על מצב התחבורה הציבורית בישראל שפורסם במרץ 2019 עומד על למעלה מ-500 עמודים.

למיטי לכת – כדי להבין את הדרך בה נעשית הביקורת בפועל, אנו ממליצים כאמור להקשיב לחלק ב' של ההסכת "בעין הביקורת" של משרד מבקר המדינה:

מועד הפרסום: שטף של דוחות פעם בשנה

פעם בשנה הציבור מקבל שטף של דוחות מבקר המדינה שמעוררים תשומת לב לכמה ימים. מועדי הביקורת אינם אקראיים. קיים לוח זמנים שאליו מחויב מבקר המדינה ומעבר לכך יש דוחות מיוחדים.

מבקר המדינה חייב להגיש דו"ח שנתי מדי שנה עד ל־15 בפברואר לממשלה ולוועדה לביקורת המדינה.

משרד ראש הממשלה מרכז אצלו את הדו"ח ותוך עשרה שבועות חוזר למבקר עם כלל התייחסויותיו, כולל הערות, תגובות ותיקון ליקויים מאז הדיווח הקודם.

הדו"ח מונח על שולחן הכנסת מיד לאחר מכן. לפי לוחות הזמנים, הדו"ח יפורסם ויוגש לכנסת בשבוע הראשון של מושב הקיץ (חודש מאי).

הגוף המבוקר חייב למנות צוות תיקון ליקויים בראשות המנכ"ל שתפקידו לתקן ולדווח לראש הגוף המבוקר (לדוגמה שר או ראש עיר) בתוך חודשיים כיצד יתוקנו הליקויים שנמצאו.

ראש הגוף המבוקר חייב לדווח לראש הממשלה על התקדמות הדיווח בטיפול בליקויים בתוך חודש מרגע שדווח לו, גם אם החליט אותו משרד שלא לתקן את הליקויים.

משרד ראש הממשלה מעביר דיווח למבקר בתוך שמונה חודשים נוספים על תוצאות הטיפול בליקויים שמצא.

אז מאיפה צצים הדוחות המיוחדים?

רק לפני הבחירות לכנסת ה-21 צצו שלושה דוחות מיוחדים של מבקר המדינה: מערך המסוקים בצה"ל ומוכנות העורףמערך הרכש במשטרת ישראל ומשבר התחבורה הציבורית בישראל.

למה מוציא המבקר את הדוחות האלו? על פי חוק מבקר המדינה רשאי המבקר להוציא דו"ח נפרד אם ראה בכך צורך. הדו"ח, אם תרצה הוועדה לביקורת המדינה, יכול לשמש בסיס להקמת ועדת חקירה. לשון החוק נותנת פרשנות רחבה לשאלה מתי יכול המבקר להוציא דו"ח מיוחד ומתי לא.

ההגדרה המלאה בחוק שמאפשרת פרשנות רחבה על מועדי הפרסום והקמת ועדת חקירה

"העלתה הביקורת ליקויים או פגיעות הנראים למבקר ראויים לדיון הוועדה קודם המצאת הדין וחשבון על פי סעיפים 15 ו-20 – בשל זיקתם לבעיה עקרונית, או לשם שמירה על טוהר המידות או מסיבה אחרת – ימציא המבקר לועדה דין וחשבון נפרד אשר יונח על שולחן הכנסת ויפורסם; ואם עשה כן – רשאית הועדה, מיזמתה היא או על פי הצעת המבקר, להחליט על מינוי ועדת חקירה; החליטה הועדה כאמור, ימנה נשיא בית המשפט העליון ועדת חקירה שתחקור בענין; על ועדת החקירה יחולו הוראות חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, בשינויים המחוייבים".

זהו! סיימנו את המבוא. עכשיו אפשר לעלות קומה ולהבין סוגיות מורכבות שמשפיעות על כולנו: מדוע המבקר מסתבך עם ביקורות בזמן אמת? מי הכשיל את האפשרות שיבדוק אם הליקויים שחשף תוקנו? וגם – האם משרד המבקר שקוף בעצמו?   

כל זאת ועוד בפרק הבא של תחקיר המבקר שתומכי שקוף בחרו.

קראו את פרק 1
פרק 2

משימת חיסול: איך נעלם דוח תיקון הליקויים במשרדי הממשלה

למה למבקר אין שיניים?

אחת הבעיות, אם לא הבעיה בשיפור המגזר הציבורי בעקבות דוחות מבקר המדינה, היא אי-תיקון ליקויים. כלומר, קשה להביא לכך שמשרדי הממשלה יתקנו את הבעיות שנמצאו בתחומם. כמו שהסברנו קודם לכן, למעט לרשום "הנושא בטיפול" אין יכולת לפקח על תיקון הליקויים והכישלון נותר יתום. 

במשרד המבקר עמלו ב-2016 מול משרדי הממשלה על יצירת מסמך מחייב לעדכון פרטני של הטיפול בכל ליקוי, מסמך הכלל לוחות זמנים ואת חתימת האחראי על הטיפול בנושא. 

במשך שנה עבדו במשרד מבקר המדינה מול משרדי הממשלה כדי להגיע להסכמות בנושא, מה שהגיע לשיא בדצמבר 2016, בוועדה לביקורת המדינה, שם היו אמורים לאשר את התקנות.

לאחר עבודת מטה של חמישה חודשים מול משרדי הממשלה, הכול נפל. פתאום עלתה התנגדות לא מוסברת מטעם ח"כ סמוטריץ' ובגיבוי יו"ר הקואליציה דאז, דוד ביטן. 

גם תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה לביקורת המדינה, חש מופתע מההתנגדות וסיפר: "היו נציגים ממשרד ראש הממשלה ונציגים ממשרד המשפטים וכמובן נציגים ממשרד המבקר. על דעת כל הנוכחים גובש נוסח מוסכם שבו הוטמעו שורה ארוכה של הערות, גם של משרדי הממשלה וגם של הייעוץ המשפטי של הוועדה. בעקבות הפגישות האלה הגיש מבקר המדינה נוסח מתוקן לוועדה שהתפרסם גם להערות הציבור. הנוסח שמונח לפניכם כרגע הוא נוסח המבטא את ההסכמות שהיו ואת ההערות שהתקבלו והוטמעו בתקנות. למרבה ההפתעה, לפני כשבועיים קיבלנו פנייה לקונית שאומרת שמשרדי הממשלה שוקלים בדעתם מחדש את הסכמתם לתקנות. לא פורטו באותה פנייה הערות פרטניות".

בצלאל סמוטריץ' – "האם זה סמכותו ותפקידו של המבקר להיות זה שאוכף את תיקון הליקויים" (יוסי זמיר)

רוזנר מוסיף ומספר מתי משרד רה"מ הפיל את התקנות: "אמש לאחר תום שעות העבודה, קיבלנו לראשונה מכתב מפורט ממשרד ראש הממשלה שבו צוין שיש להם הערות לא מעטות על נוסח התקנות שאת חלקן הגדול אנחנו רואים לראשונה במכתב הזה", אומר רוזנר. 

"על פניו התקבל הרושם שהכוונה היא בעצם לגרום לכך שהתקנות לא יובאו לאישור כרגע. אני חייב לומר שמכוון שראינו את המכתב הזה הבוקר קשה לנו להתייחס לתוכנו, אבל זה נראה קצת תמוה, בלשון המעטה, שתקנות שנמצאות על השולחן במשך חמישה חודשים וכבר ניתנה לגביהן הסכמה, בבוקרו של הדיון מתקבלות הערות. כפי שאתם יודעים אני משמש גם יועץ משפטי של ועדות אחרות בכנסת. לא נתקלתי בהתנהלות כזאת. כשמשרדי ממשלה מעוניינים להגיש הערות הדברים נעשים בצורה מסודרת זמן רב לפני הדיון או לפחות זמן סביר לפני הדיון. ההתנהלות הזאת מעוררת תמיהה בלשון המעטה".

אלי מרזל, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, הסביר את חשיבות הנושא:"חוק מבקר המדינה קובע, שלמעשה מ־2001 חייב כל ראש גוף מבוקר, דהיינו שר, ראש עירייה, יושב ראש דירקטוריון וכיוצא באלה, למנות צוות לתיקון ליקויים ברשות המנהל הכללי של הגוף או מישהו שמקביל לו בתפקיד. הצוות הזה צריך להתכנס ולקבל החלטות בדבר תיקון הליקויים, וראש הגוף המבוקר צריך לדווח למבקר המדינה על פירוט ההחלטות ועל הדרכים לתיקון הליקויים שהצוות הזה קיבל… המתכונת של הדיווח והפרטים שייכללו בו לא נקבעו עדיין. עד היום לא הותקנו התקנות האלה מכוח החוק.

הוא הוסיף: "מצער אותי מאוד להגיד, אבל צריך להגיד את זה ביושר, שבניגוד לחוק יש גופים מבוקרים רבים שאינם מדווחים למבקר המדינה. לא נקבעה מתכונת ברורה ואחידה לצורך הדיווח, דהיינו, יש גופים מבוקרים רבים שמדווחים על־פי בחירתם. חלקם שולחים מכתבים לקוניים מסוג 'תודה רבה שעשיתם ביקורת, נחמד מאוד, אנחנו מודים לכם', ואין שום מעקב פרקטי או אמירה מעשית לגבי מה שהגוף המבוקר רוצה בכלל לעשות, איך הוא מתכוון ליישם את ההמלצות ולתקן את הליקויים. כתוצאה מכך גם אין בסיס נתונים אחיד שמאפשר לעקוב אחר מצב תיקון הליקויים בגופים המבוקרים. מכאן עולה שהמצב הקיים היום בחוק הוא לא יעיל ולא אפקטיבי, ולא משרת בסופו של דבר את המטרה שלשמה חוקק סעיף 21 – מעקב אחר תיקון הליקויים".

עוד אמר מרזל, כי "עקרונות היסוד העומדים בבסיס התקנות שאנחנו מבקשים לאשר הם אלה: מבקר המדינה יקבע את רשימת הליקויים וההמלצות המרכזיים בדוחות הביקורת; תקבע מתכונת ברורה לדיווח על תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה יקים מערכת ממוחשבת שבאמצעותה יוכלו הגופים המבוקרים לפרט את ההחלטות ואת הפעולות שנקטו אותם צוותים שהוקמו לצורך תיקון הליקויים. פירוט הליקויים וההמלצות המרכזיים יפורסמו לציבור באתר אינטרנט ייעודי שנקים".

יו"ר הקואליציה דאז, דוד ביטן, נכנס במהלך הדיון לחדר הוועדה והפיל את התקנות: "משרד המשפטים לא מסכים", קבע ביטן. יו"ר הוועדה קארין אלהרר (יש עתיד) הסבירה כי: "הייתה עבודה מול משרדי ממשלה. חבל שלא הגעת". "נפיל את זה, אין שום בעיה. את רוצה שנבייש את מבקר המדינה? בשביל מה?", ענה ביטן. 

דוד ביטן – "נפיל את זה, אין שום בעיה. את רוצה שנבייש את מבקר המדינה? בשביל מה?" (יוסי זמיר)

סמוטריץ' מבקש למנוע אקטיביזם ביקורתי

סמוטריץ' מפרט בהמשך מדוע הוא חושב שיש להפיל את התקנות: "אני חושב שגם קשה לחלוק על הקביעה שהמצב היום לא משביע רצון בתחום הזה. השאלה היא האם זה סמכותו ותפקידו של המבקר להיות זה שאוכף את תיקון הליקויים… בתפיסה הבסיסית של מוסד מבקר המדינה המבקר הוא גוף חיצוני שהביקורת שלו היא ביקורת חיצונית ואוחרת – באה אחרי התהליכים. המבקר איננו שחקן שמשחק במגרש של הרשות המבצעת ולא שותף בתהליכי קבלת ההחלטות". סמוטריץ' מוסיף: "לדבר הזה יש כמה נגזרות. יש יתרונות וחסרונות, אגב. חלק מהביקורת על המבקר היא שכיוון שהוא בא מבחוץ הוא לא באמת מסוגל, ולא פעם הוא מתריע על כשלים שהם לא – אבל היתרון הגדול של המבקר, ובזה הוא נבדל מגופים אחרים של בקרה וביקורת שקיימים ברשות המבצעת בין אם זה מבקרי פנים, בין אם זה שומרי הסף של היועץ המשפטי לממשלה. 

סמוטריץ' ממשיך ומפרט: "כדי שהוא יוכל לבצע את התפקיד הזה שלו הוא חייב להישאר מחוץ למגרש. ברגע שהוא נכנס פנימה לתוך המגרש הוא גם משיג את גבולם של בעלי תפקידים אחרים – לדרוך להם על הרגליים – זה מתכון ברור לצרות; הוא יהפוך את עצמו בעצם ליועץ משפטי לממשלה מס' 2 שמנהל עכשיו דיאלוג מתמיד מול משרדי הממשלה סביב תיקון הליקויים, ואומר להם מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות, ומה כן להטמיע ומה לא להטמיע. בתקנות האלה המבקר גם הולך להבחין בין ליקויים משמעותיים לליקויים שוליים שזה כבר ממש כניסה פנימה לתוך השיקולים והמדיניות ומערכת קבלת ההחלטות. אני מודע לזה שזה חלק ממגמה מאוד בעייתית שמובלת החל מקודמו של המבקר הנוכחי. דיברתי על זה בדיון הקודם כאן – על האקטיביזם הביקורתי. המבקר מקנה לעצמו סמכויות להתערב בתהליכי קבלת ההחלטות תוך כדי, ולתת הנחיות אופרטיביות לגופים המבוקרים. אין דבר כזה". 

בנוגע לטענה שלא מדובר כאן בחקיקה אלא בתקנות שמסדירות את הדיווח של משרד הממשלה אומר סמוטריץ': 

"כשאתם מכניסים עכשיו תקנות ללוח זמנים אתם בעצם מייצרים מצב שבו מבקר הולך לייצר דיאלוג מתמיד עם המשרדים במשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע כדי ללוות כל הזמן את תהליכי הטמעת תיקון הליקויים והמסקנות. זה הופך את המבקר למי שמשחק בתוך המגרש. כולל ההבחנה בין ליקויים חשובים לליקויים פחות חשובים… זאת גם שאלה אם אתם מוסמכים לפרסם את הממצאים ואת התגובות של המבוגרים. היום מה שמפורסם זה אותן הערות ראש הממשלה שאסף אותן לגופים, והוא מחליט לפרסם אותן צמוד לדו"ח עצמו. אין אחר כך פרסום אוטומטי שאתם מפרסמים את התגובות של המבוקרים. אני מכיר את זה; לוקחים הליך שהוא כביכול פרוצדורלי, אבל הפרוצדורה כאן אומרת הכול – כאשר אתם כותבים לוח זמנים אתם הופכים את עצמכם לגורם שיכול לאכוף מול המשרדים את כל אותו תהליך של פינג-פונג".

מנכ"ל משרד המבקר מדגיש בפני סמוטריץ' שלוחות הזמנים נקבעים על ידי הגוף המבוקר ולא משרד המבקר, אך סמוטריץ' בשלו. נדגיש כי לפי התקנות משרד יכול לקבוע שהוא אינו מתכוון לתקן ליקוי/ הערה ממבקר המדינה אך ההבדל הוא שהציבור ידע – המשרד יאלץ לרשום על מסמך שהוא מחליט שלא לתקן הערה של מבקר המדינה. 

בהמשך סמוטריץ' מדגיש שהוא זה שהפיל את התקנות: "אני מכיר את התקנות האלה שבועיים. כשקיבלתי אותן קראתי אותן. ומה לעשות – אני יודע לקרוא. אמנם לקח לי כמה דקות להבין את ההשלכות שלהן, אבל הלכתי לכל משרדי הממשלה דרך השרים, ועוררתי אותם לעניין. טענתי בפניהם שבעיניי יש כאן השלכות מאוד מרחיקות לכת על התפיסה של מוסד מבקר המדינה…".

ח"כ קארין אלהרר. הבינה שלא תצליח להעביר את התקנות (צילום: אתר הכנסת)

עוד הוסיף: "דיברתי עם כל המשרדים הרלוונטיים, עם כל השרים שלי יש שיח איתם. אני אומר בצורה חד־משמעית – נדמה לי, שוב, אם משהו לא השתנה כשישנתי בלילה, אז את (ח"כ אלהרר) צריכה כאן רוב להעביר את התקנות, ואתם תצטרכו לשכנע רוב, ותצטרכו לשכנע אותי ככל שזה נוגע לאצבע שלי. אני חושב שהאצבע שלי הצליחה להניע כאן עוד כמה אצבעות – אגב, עניינית לחלוטין. אם תצליחו לשכנע אותי ואת האצבעות האחרות שהתקנות האלה לא מקפלות לתוכן את ההשלכות מרחיקות הלכת שאני חושב שהן מקפלות אז, כנראה, יהיה לכם רוב ותצליחו להעביר את זה. אם לא – כנראה, לא תצליחו להעביר את זה".

"…ברגע שנדלקו הנורות האדומות – ושוב, אם לי הייתה הזכות להדליק אותן אז אני גאה בזכות הזאת. יחד עם נרות חנוכה הדלקתי גם כמה נורות אדומות, ואז פנו המשרדים וביקשו לדחות את הדיון", מודה סמוטריץ'.

לבסוף הבינה אלהרר שאת התקנות היא לא תצליח להעביר והורידה את ההצבעה מסדר היום. לא שבו לדון יותר בתקנות. הפרחים לסמוטריץ'. 

את המחיר נשלם כולנו מפני שהממשלה תוכל להמשיך לצפצף על דו"חות המבקר ולא יתקיים פיקוח אפקטיבי על תהליך תיקון הליקויים. הפיקוח והמעקב לא מחייבים בהכרח את מנכ"ל המשרד לתקן את הליקוי, אבל אם הוא קובע זאת הוא חייב להסביר מדוע. לדוגמה, המנכ"ל יוכל לטעון כי הערת המבקר דורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה לתיקון הליקוי. 

את הפרוטוקול המלא תוכלו למצוא בקישור הזה.

המקל והגזר בשירות פייק ניוז

נבות מסביר כי "בשנים האחרונות אנחנו במציאות שבה קשה יותר להשפיע אם אתה לא מעניש, אם אין לך כוח הענשה, כי החברה נהייתה יותר כוחנית ובסיטואציית פוליטיקה של כוח, הביקורת והדיון פחות אפקטיביים. עוד הוסיף כי "היום אנחנו במציאות שבה כמעט כל ביקורת נתפסת כהתנגחות. במציאות הקונפליקטואלית הזאת אין דיאלוג בין המבקר למבוקר".

נתניהו – בתקופתו נחלשה תרבות הביקורת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

לטענת נבות מי שאחראי למצב היא "חד משמעית ממשלת נתניהו, נוצר שיח פוליטי עם פרקטיקות התנהגותיות של קונפליקטים בין הדרג הפוליטי לבין כל מי שמייצג את שלטון החוק, מוסדותיו וערכים ליברלים. כל מי שמנסה לשים בלם או רגליים נגד ממשלת נתניהו נתפס כפייק ניוז, כפרטיזן, כלא דמוקרט, כנגד הציבור, אינטרסנט.

דוחות מבקר המדינה מוצגים על ידי נתניהו כפייק ניוז. ברור שבמציאות כזאת אי אפשר להשפיע בצורה של הצבעה על ליקויים ותיקונם".

קראו את פרק 2
פרק 3

המחלוקת על הביקורת בזמן אמת

ביקורת בזמן אמת הוא מהלך שהממשלה, כל ממשלה, מאוד לא אוהבת. המבקר יכול להחליט שהוא מבצע בקרה ומעיר לגוף הממשלתי במהלך תהליך קבלת ההחלטות ולא מחכה עד לאחר מעשה. 

המבקר החדש אנגלמן כבר הביע את עמדתו בנושא והסתייג מביקורת שכזו בנאום ההשבעה שלו: "חשוב לבצע הבחנה ברורה בין תפקיד המבקר, העוסק בביקורת, לבין הליכי קבלת ההחלטות. קבלת ההחלטות צריכה להתבצע על ידי מקבלי ההחלטות, ובראשם ממשלת ישראל והנהלות הגופים המבוקרים.

המבקר בוחן, בודק וממליץ בפני מקבלי ההחלטות, אך ככלל, אל לו להתערב בהליכי קבלת ההחלטות. מעבר להיבט המהותי קיים היבט נוסף, פרקטי: מעורבות בקבלת החלטות עלולה לפגוע במעמדה של הביקורת כאובייקטיבית, כבלתי תלויה. אשר על כן, ראוי למבקר לדבוק בעמדתו כמשקיף וכבוחן תהליכים מן הצד, ולא כמי שמעורב בקבלת ההחלטות".

חנה פריידין, מנהלת הוועדה במשך 15 שנה. מחליפתה בתפקיד – יועצת יועצת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

"המטרה היא לנסות לזהות את הסלע בקצה ההר לפני שהוא מתדרדר", אומרת לנו חנה פריידין, מנהלת הוועדה לביקורת המדינה לשעבר שמדברת כאן לראשונה. "לדוגמה, הדו"ח של מרים בן פורת על חלוקת מסכות מגן. בתחילה רצו לחלק רק ליהודים והיא התערבה בזמן אמת כדי לדאוג שכלל האנשים ביו"ש יקבלו – יהודים וערבים. אחת הדוגמאות הכי חשובות היא הדוגמה של היו"ר לשעבר מלי פולישוק. באותה תקופה רצה אברהם בורג לקנות את עשות אשקלון (חברת בת של תעש מערכות – ע"ב) ועלתה שאלה בנוגע למחיר שנראה נמוך מדי. מלי פולישוק כינסה את הוועדה וביקשה חוות דעת ממבקר המדינה. המבקר הגיש חוות דעת קצרה של 3־4 עמודים תוך חודשיים – והמכירה נעצרה. 

עוד נקודה מעניינת שמעלה פריידין היא שאין מועד הגשה. הוועדה יכולה לבקש והמבקר יכול לעשות זאת בזמנו ולא תוך פרק זמן מסוים. הוא יכול להכניס זאת לדו"ח רגיל ואז זה יכול לקחת שנים כי בדו"ח רגיל יש חובה להתייחסות הגוף המבוקר. תאר לך שהיה לוקח לו שנה, המכירה כבר הייתה מתבצעת".

כלומר, יכול להיות שדווקא הוועדה לביקורת המדינה והביקורת בזמן אמת מנעה מבורג לבלות שנים במשרדי חקירות. בעיתון גלובס בדקו מתי הופעלה ביקורת בזמן אמת ומצאו שזה קרה בכמה מקרים: ויסות מניות הבנקים (1983), מחסור בערכות מגן (1991), באג 2000 (1998), תוכנית ויסקונסין (2005) ואיום המנהרות (2014).

מבקר המדינה אנגלמן. מתנגד לביקורת בזמן אמת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

על כל פנים נראה שהמבקר החדש, מתניהו אנגלמן, אימץ את הגישה כי אין להתערב ולבקר בזמן אמת. בראיון ל"ישראל היום" אמר לפני היבחרו: "אני רואה חשיבות בהבחנה בין מוסד המבקר לבין גורמי הניהול של המדינה. מוסד המבקר צריך להתמקד בביקורת, ואת הניהול צריך להשאיר למדינה ולממשלה". 

למה אין שמות בדו"ח?

"הגישה של מבקרי המדינה לדורותיהם הייתה שהדו"ח מדבר בעד עצמו, הוא ניתן לציבור ועכשיו שיתבצעו התיקונים" מסביר מנדי אור. מהרגע שהוסיפו את תקנה 21, למשרד יש יותר שיניים ויש ענישה אם לא מקיימים את הליקויים. היחידי שפרץ דרך ועשה מעשה בכך שאמר שהדו"ח לא מספיק מדבר בעד עצמו ושאנחנו יודעים שהגופים לא באמת מתעסקים בו ושצריך להוסיף שמות ואחריות אישית, היה לינדנשטראוס. ברגע שלא כותבים רק שם של ארגון אלא שמות ספציפיים ומטילים אחריות אישית, נעשתה מהפכה, אלו הם דברים חשובים שנותנים למבקר המדינה עוד שיניים. אחרי לינדנשטראוס הייתה ירידה משמעותית בעניין הזה". 

המבקר החדש מתניהו אנגלמן הודיע כבר מפורשות כי לא יציין שמות בדוחות.

קראו את פרק 3
פרק 4

שקיפות? על המנגנון ולא על הביקורת

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? התשובה היא בערך – אבל העלטה היא על הגופים המובקרים ולא עליו. חוק חופש המידע, המאפשר לכל אחד לבקש מידע על הרשות, חל גם על מבקר המדינה וניתן לקבל מידע על המשרד עצמו אבל, לא ניתן לקבל מידע על מסמכים שהוגשו למבקר המדינה. לכן, במובן מסויים, המבקר הופך להיות "פח אשפה" לשקיפות. 

למה הכוונה? כשחייבים לקיים ביקורת אך רוצים להסתיר מידע מהציבור דואגים שמבקר המדינה יהיה אמון על הביקורת, כך במקרה של כספי מימון מפלגות. אלו מאות מיליוני שקלים שאינם שקופים לציבור שמפלגות מוציאות מדי שנה ולא ניתן לדעת כיצד ולאן הלך הכסף. הם נתונים לבחינה רק של מבקר המדינה. 

יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני. מאות מיליונים מכספי המפלגות לא שקופים (צילום: דוברות הכנסת)

זה טוב וגם רע. מצד אחד, הכסף נתון לביקורת שוטפת של גוף בלתי תלוי בכל הנוגע להתנהלות החשבונאית ועל כך מטיל המבקר קנסות אם צריך. מצד שני, למבקר המדינה אין דרך ומשאבים לבחון לעומק כיצד חילקו המפלגות והפוליטיקאים את הכסף שלנו. הדרך הנכונה שאנחנו בשקוף מכירים היא שכלל ההוצאות של המפלגות והפוליטיקאים עצמם יהיו גלויים לציבור או לפחות שהמפלגות יהיו כפופות לחוק חופש המידע. 

אם כך, לא ניתן לקבל מידע על מסמכים שהוגשו למבקר המדינה אבל רוב הרשויות האחרות, פרט למפלגות, כפופות בעצמן לחוק חופש המידע. 

מי מבקר את המבקר? לראשונה: פרסום דו"ח ביקורת פנימי

למבקר המדינה יש ביקורת פנימית, כמו כל משרד ממשלתי, אך אילו לרוב לא מפורסמים. אחת מפריצות הדרך החדשות של המשרד הוא פרסום דוחות הביקורת הפנימיים. הדוחות פורסמו רק לאחרונה בהמשך לבקשת חופש מידע שלנו בנושא. הביקורת מבוצעת על ידי משרד רו"ח חיצוני (רוזנבלום, הולצמן ושות').

הבאנו בפניכן כמה נקודות מדו"ח הביקורת הראשון שפורסם:

הוצאות רכב – בביקורת נמצא כי התשלום שמקבלים עובדי המשרד נקבע על פי ותק ולא על פי צורכי התפקיד וכן עובדים שנסעו פחות ממכסת הקילומטרים שהוקצתה להם, קיבלו פיצוי מלא.

פטור ממכרזים – נמצא כי המשרד לא מפרסם באופן שוטף החלטות הנוגעות להתקשרות בשיטת פטור ממכרז, לא תמיד ברור כיצד נקבע הזוכה במכרז ובכמה התקשרויות לא נמצא נימוק ותיעוד לסיבת הפטור. 

ניהול ושימור ידע – למרות שבמשרד המבקר נצבר ידע רב נכתב כי "אין במשרד נוהלי עבודה בתחום ניהול הידע. תהליכי ניהול הידע מבוצעים ביחידות השונות ללא מתודולוגיות ושיטות עבודה סדורות". 

תשלום בהמחאות – נמצא כי מורשה הבנק לא מכיר את מדרג מורשי החתימה של המשרד ועשוי לכבד תשלום גם אם לא נחתם על ידי הגורם המורשה.

עוד בעיה שמצאנו היא שמבקר המדינה טרם פרסם את רשימת ההתקשרויות שלו בדומה לשאר משרדי הממשלה. זאת בעיה קריטית מפני שמשרד המבקר כפוף לחוק חופש המידע. פנינו לקבלת המידע ולאחר שיח ארוך עם המשרד, שדרש מאות שקלים עבורו, הבטיחו לנו אותו בחינם. מחכים. 

ניגוד העניינים של המבקר הקודם, יוסף שפירא: מלשכת עו"ד ועד חברת "הגיחון"

במסגרת חופש המידע ביקשנו וקיבלנו את הסדר ניגוד העניינים של מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא. ברשימת הגופים שאליהם הייתה לו זיקה, לפי הצהרתו, נמצאים מפעל הפיס, "הגיחון", איגוד הכדורסל ועוד. את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן.

יוסף שפירא מבקר המדינה. הצהיר על זיקה למפעל הפיס (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

עוד עולה מההסדר כי אשתו של שפירא, עו"ד דורית שפירא, מספקת שירותים משפטיים למשרד עו"ד קרמר שפירא שניידר, משרד שהקים המבקר לשעבר עצמו ב-1973 ובו הפסיק לעבוד עשור לפני כניסתו לתפקיד.

אדם נוסף שעליו הצהיר שפירא כחבר קרוב הוא עו"ד אשר אקסלרד, מי שהיה יו"ר לשכת עו"ד בירושלים. היועץ המשפטי קבע כי על פניו אין כאן ניגוד עניינים מובנה ללקוחותיו של אקסלרד שמייצג חלק מהגופים המבוקרים אך יש ניגוד עניינים בכל הנוגע ללשכת עו"ד. בכל מקרה סביב ארגונים אלו נדרש שפירא להצהיר מראש על זיקתו ובמקרה של ניגוד עניינים להתרחק מטיפול בכל שלבי התהליך ולהעביר את הטיפול מתחילתו ועד סופו למנכ"ל אלי מרזל.

ניגוד העניינים של מתניהו אנגלמן – המל"ג, הטכניון וגם הבית היהודי 

ריכזנו את עיקר הגופים והרשויות מול הצהיר המבקר החדש כי הוא נמצא בניגוד עניינים, ואת הסיבות לכך:

  • המל"ג – עד למינויו כמבקר כיהן בתפקיד המנכ"ל.
  • הטכניון – סמנכ"ל ומנכ"ל הטכניון (2010־2018) .
  • מועצה אזורית גזר – אנגלמן היה בעבר נציג הישוב נוף איילון בו הוא מתגורר ואשתו עדיין עובדת מועצה. 
  • המחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים – חתנו עו"ד במחלקה.
  • ביה"ח הדסה – גיסו מנהל מחלקה פנימית בביה"ח (מנוע רק בהקשר למחלקה).
  • שימש מנכ"ל המועצה המקומית שוהם אך לא מנוע לעסוק בה לאור הזמן שעבר מאז.

בנוסף לרשימה זו צריך אנגלמן להודיע כשמגיע לשולחנו דיון בנושאים נוספים בהם: המועצה המקומית שוהם, הג'וינט, המכללה להנדסה ירושלים, משרד רו"ח פאהן קנה ושות'.

בנוגע לזיקותיו הפוליטיות נכתב במסמך כי שימש כחבר ועידת המפד"ל בשנים 2005־2006, אשתו הייתה חברת מרכז בבית היהודי ב־2013־2014. אנגלמן לא מנוע לעסוק בביקורות על מפלגות אלו רק חייב להצהיר על כך.

לסיכום, זהו אחד מהסדרי ניגוד העניינים המפורטים שראינו. אנגלמן מפרט את כל קשריו המשפחתיים ועיסוקיו בשני העשורים האחרונים. ראוי לשבח. מוזמנים לעיין ולספר לנו אם מצאתם משהו מעניין. 

מיועץ ביקורת למנכ"ל משרד המבקר – ניגוד העניינים של ישי וקנין

הסדר ניגוד העניינים של ישי וקנין, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מפורט הרבה פחות. במסמך שהגיש למבקר מצהיר כי היה בעל עסק לייעוץ ביקורת ונתן שירותים למבקר מערכת הביטחון. בנוסף לכך שירת 30 שנה בשירות קבע בצבא ולכן עשוי להכיר על בסיס אישי גורמים רבים בצבא. 

וקנין השתחרר ב-30 במרץ 2017 ופתח את העסק לייעוץ ביקורת מיד לאחר מכן.

יומן הפגישות – מה מעניין את הח"כים?

מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא יכול ללמד את נבחרי הציבור שיעור ביומן שקוף. היומן שלו הוא הכי שקוף שראינו עד כה. היומן מפורט לפי תאריכים ולפי שמות כל המשתתפים וישנה חלוקה למשתתפים חיצוניים ופנימיים. ניתן ללמוד שהמבקר הקודם שפירא נהג להיפגש עם ח"כים מסיעות שונות בנושאים שונים. לדוגמה, הוא נפגש עם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בנושא דו"ח תחבורה ציבורית, עם בצלאל סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) בנושא מכרז מאבטחים, עם אייל בן ראובן (המחנ"צ) בנושא זיהום נחלים, עם אורלי לוי (סיעת יחיד) בנושא הדיור הציבורי, עם בני בגין (ליכוד) בנושא רעידות אדמה, עם אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) בנושא נשק במגזר הערבי ועם דוד ביטן (!) (הליכוד) הוא נפגש בנושא טיוטת דו"ח על פארק בראשון לציון. 

אבל לא רק שיחות ידידות התקיימו עם הח"כים: ביומן מופיעים גם השימועים שנעשו לעמיר פרץ ולאראל מרגלית לאחר שעברו על חוק מימון מפלגות ופגישה עם יעל גרמן (יש עתיד) שביקשה לבדוק את קשריו של השר ליצמן עם עיתון המודיע ועוד. גרמן, אגב, נפגשה עם אנשי המבקר רק באוגוסט 2019. "אני דיברתי. הם האזינו ורשמו", סיפרה לנו.

פגישות עם שרים לפני פרסום דו"חות

מבקר המדינה נהג גם להיפגש עם שרים וניתן לראות כי נפגש עם השר אלקין לפני פרסום הדו"ח על ירושלים, עם חיים כץ לפני דו"ח הביקורת על התעשייה האווירית ועם ליצמן במסגרת הכנת דו"ח על העישון ועוד.

מה שחשוב ומעניין מבחנתנו הוא שדרך היומן השקוף של מבקר המדינה ניתן לחשוף טפח גם מעבודת נבחרי הציבור שלנו.

המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן לאחרונה פרסם את יומן הפגישות שלו.

מסמכים נוספים שאפשר למצוא באתר המבקר

קראו את פרק 4
פרק 5

ניגודי העניינים והצהרות הרכוש של בכירי משרד מבקר המדינה

מהם ניגודי העניינים של בכירי משרד מבקר המדינה, ומי מהם הגיש הצהרת רכוש?

יחד עם התנועה לחופש המידע אנו חושפים את הסדרי ניגוד העניינים של בכירי משרד מבקר המדינה. החל מזיקה למחלקות באוניברסיטה העברית, דרך קשר לשרה גילה גמליאל, ועד משרד המשפטים. וגם: שלוש מעובדות המשרד לא הגישו בזמן הצהרה על רכושן. התנועה לחופש המידע: "טוב יעשה מוסד המבקר אם במקביל לכניסתם של עובדים חדשים יפרסם מיוזמתו את הסדרי ניגודי העניינים".

נפתלי בנט, גילה גמליאל ודובר משרד המשפטים – ניגודי העניינים של בכירי משרד מבקר המדינה

העובדים הבכירים של משרד מבקר המדינה נדרשים להגיש הסדר ניגוד עניינים בו הם מפרטים את מפת הקשרים הרלוונטיים לעבודת המשרד. עברנו על כל ההסדרים וחילצנו את הפרטים בעלי המשקל. 

בכירי המשרד לא נחתו ממאדים ויש להם חיים קודמים, וכמו לכולנו, רשת של קשרים. לחלקם קרובים שעובדים בחברות ענק, גופים מבוקרים ועוד. זה אך טבעי. אין לפסול אותם עקב זיקות. בוודאי שלא כשבכניסתם לתפקיד הם ממלאים מסמך רחב יריעה שמפרט את אותן זיקות. המסמך הזה נקרא הסדר למניעת ניגוד עניינים, והוא אמור לאתר מקומות בהם יש חשש לניגוד כזה.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. אחד מבכירי גופי הביקורת הצהיר על קרבתו אליה (אתר הכנסת)

בחלק מהמקרים מדובר באח, בת זוג או בן דוד שעובדים בגוף מבוקר. במקרים אחרים תהיה זו עבודת עבר, לעתים לפני עשור בו רק יצטרך הבכיר להזכיר זאת במידה ותתבצע על אותו גוף ביקורת. 

הנה תמצית הפרטים (כל המידע מלונקק למסמכים המקוריים כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם):

  • מנהלת נציבות תלונת הציבור, אסתי בן חיים – מנועה מעיסוק במשרד הבריאות ובקופות החולים מאחר והייתה ניצבת קבילות לביטוח בריאות ממלכתי. גם מנועה מלטפל בבית החולים איכילוב מאחר ובן זוגה מנהל היחידה לאורלוגיית ילדים. גיסה עובד בתעשייה האווירית.
  • ראשת מטה המבקר, אהובה נבו – בן זוגה מתחזק מערכות גז באוניברסיטה העברית ולכן מנועה לעסוק בענייני מנהל באוניברסיטה.
  • סגנית היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור, רונית זנדברג – בן זוגה משמש כראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, גיסה שימש כיו"ר קרן היסוד וגיס אחר חבר המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית.
  • מנהל החטיבה לביקורת – משרדי הממשלה, יובל חיו – אח אחד חבר של השרה גילה גמליאל ומבקר ועידת התביעות, אח אחר חבר במועצה הישראלית לתרבות.
  • מנהלת חטיבה לביקורת – השלטון המקומי, מירה רזין – בנה עו"ד במשרדו של יגאל ארנון ואחות עו"ד במשרד של פיינברג ושות', בן זוגה חבר סגל באוניברסיטה העברית ובתוכנית אב לתחבורה בירושלים.
  • מנהלת חטיבה לביקורת – תחומי חברה ורווחה, ליאורה שמעוני – אחותה מדריכת צוות בחינוך המיוחד במשרד החינוך ואחריה דירקטור בשורה של חברות עסקיות פרטיות.
  • מנהל חטיבה לביקורת – כלכלה ותשתיות לאומיות, יצחק סעד – בת דודתו עו"ד ברשות שדות התעופה, ידידתו סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת אגד, בן דודו רכז חוליה ברשות המיסים. סעד שימש בעבר כיו"ר חברת הגיחון.
הסדר ניגוד העניינים של מנהל חטיבה לביקורת מערכת הביטחון. אחד משורה של מסמכים דומים שהגיעו לידינו ונחשפים פה לראשונה
מתניהו אנגלמן בוועדת הכספים
  • את הסדר ניגוד העניינים המלא של מבקר המדינה ומנכ"ל המשרד תוכלו למצוא בפרק הקודם בתחקיר. נזכיר כי המסמך של אנגלמן הוא אחד המפורטים והשקופים שראינו. בין ניגודי העיניינים שלו: המל"ג – עד למינויו כמבקר כיהן בתפקיד המנכ"ל; הטכניון – סמנכ"ל ומנכ"ל הטכניון לשעבר; מועצה אזורית גזר; המחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים; וגם, ביה"ח הדסה – גיסו מנהל מחלקה פנימית בביה"ח (מנוע רק בהקשר למחלקה).

טוב שיש שקיפות, במיוחד כשהיא פומבית!

מהתנועה לחופש המידע שהגישה את הבקשה המקורית שהובילה לחשיפת המידע מסרה: "הסדרי ניגודי עניינים צריכים להיות חשופים וגלויים באתר מבקר המדינה, טוב יעשה מוסד המבקר אם במקביל לכניסתם של עובדים חדשים יפרסם מיוזמתו את ההסדרים".

הצהרות רכוש: המבקר אנגלמן הגיש למרות שלא היה מחויב, שלוש עובדות בכירות עשו זאת באיחור

מעבר להצהרות על ניגוד עניינים, עובדי המשרד הבכירים נדרשים גם להגיש הצהרה על רכושם כדי לבדוק שלא זכו להטבות מגופים מבוקרים.

מתוך מסמך מועדי הצהרת הרכוש

מהמענה לבקשה נראה ששלוש מעובדות המשרד לא הגישו את הצהרת הרכוש שלהן בזמן: ליאורה שמעוני, מנהלת החטיבה לביקורת שמונתה בשנת 2014; אסתר בן חיים, מנהלת נציבות תלונות הציבור שמונתה בסוף שנת 2017; רונית זנדברג, משנה למנהלת נציבות תלונות הציבור שמונתה בספטמבר 2018. כעת, באיחור, שלושתן הגישו את הצהרת הרכוש שלהן.

מבקר המדינה עצמו הגיש את הצהרת הרכוש שלו, למרות שלא היה חייב בכך.

קראו את פרק 5
פרק 6

כך שותקה הביקורת על הממשלה בעשור האחרון

על תפקוד הוועדה לביקורת המדינה והאגף לביקורת המדינה במשרד רה"מ

מלבד מבקר המדינה עצמו ישנם עוד שני גופים המעורבים בתהליך הביקורת, ומטרתם לדאוג לכך שהערות המבקר לא יסיימו את חייהן כערמה של ניירת: האגף לביקורת המדינה במשרד רה"מ והוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

הוועדה לביקורת המדינה

אחת הוועדות העוצמתיות בכנסת שהיו"ר שלה באופן מסורתי הוא חבר אופוזיציה. לוועדה סמכויות שונות מתוקף החוק, כגון: הכוונת המבקר לבדיקה מהירה של נושא מסויים, הבאת גורמי ממשל בצו מיוחד ואפילו הקמת ועדת חקירה. יחד עם זאת, כמו בכל ועדה לקואליציה יהיה בה רוב בהצבעה מה שמחייב רצון אמיתי וכן של חבריה לבצע פיקוח אפקטיבי על הממשלה. 

מנכ"ל ממשלתי בדימוס? חפש ועדה אחרת להשתלב בה

הוועדה לביקורת המדינה אינה ועדה רגילה. יש לה כוח וסמכויות מיוחדות מתוקף חוק מבקר המדינה. היא יכולה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ואף להביא עובדי ציבור לשימוע אם לא פעלו לתיקון הליקויים בתחום סמכותם. בנוסף היא יכולה לבקש ממבקר המדינה לפתוח בבדיקה בנושא נקודתי. בניגוד לוועדות רגילות המחוקק אף אסר, בהיגיון רב, על מינויים מסוימים: מי שכיהן כשר, כסגן שר, כמנכ"ל או כמשנה למנכ"ל במשרד ממשלתי לא יכול לשמש כיו"ר הוועדה לפני שחלפו שנתיים מיום סיום כהונתו. הניתוק מחזק את עצמאות הוועדה ומצמצם אפשרות לניגוד עניינים. 

בנוסף, יש הגבלה בחוק האוסרת השתתפות של שר לשעבר, סגן שר או מנכ"ל, בדיונים עתידיים הנוגעים למשרד שאותו ניהל.

צילום: יוסי זמיר

מוועדות חקירה ועד לזימון בצו

איך הוועדה מקדמת עניינים? היא מקבלת לידיה את דו"ח המבקר ומתחילה לדון בגופים שבוקרו. היא יכולה לזמן כל אדם שמכהן או כיהן באותו גוף ורלוונטי לדו"ח, מלבד שופטים, נשיא המדינה ויו"ר הכנסת. עם זאת הוועדה לא חייבת להיצמד לדוחות שפורסמו ואף ליזום דיונים בנושאים חדשים ולדרוש מהמבקר לבצע ביקורת בכל נושא שהיא חפצה בו. נשמע מצוין, אך בפועל, מהיכרות עם הוועדה לביקורת המדינה, כל יו"ר ועדה בוחר לעסוק במה שמתחשק לו ולא נראה שיש מתודולוגיה סדורה ומתמשכת. 

לדוגמא יושבת הראש הקודמת, שלי יחימוביץ' עסקה בעיקר בעובדים ונושאים אקטואלים כגון חלוקה ומכירה של כרטיסים באירועים ציבוריים. יושבת הראש לפניה, קרין אלהרר התמקדה בבעלי מוגבלויות. לגיטימי. אך מאחר והוחלפה יו"ר ועדה לאחר שנתיים פגע הדבר במעקב עיקש וקבוע אחר נושאים נקודתיים – עד שיתוקן. תוסיפו לכך שהוועדה אינה פעילה מאז דצמבר 2018 לאור שתי מערכות בחירות האחרונות ותקבלו פסק זמן הרסני ביכולת של הוועדה לפקח על עבודת הממשלה. היכולת שלה לשנות ולהשפיע טמונה בעקשנות שלה ובליווי תהליכי שיפור ותיקון במגזר הציבורי. העובדה שמשרד ממשלתי יודע שיהיה עליו לתת דין וחשבון מדי כמה חודשים מאלץ אותו לפעול לתיקון ולהוכיח שיפור. קביעת תורת עבודה שתעוגן בתקנון הכנסת הייתה יכולה ליצור המשכיות שנמצאת מעבר לפרק הזמן של הח"כ המכהן כיו"ר.

יואל חסון מאיים על אהוד ברק בצו הבאה

איך פגישה אקראית במזנון מנעה הפעלה היסטורית של צו הבאה של אישיות בכירה לוועדה? "אחד הנושאים שעלו באחד מדוחות מבקר המדינה הם העמותות של אהוד ברק", סיפר לנו הח"כ לשעבר יואל חסון, בעודו מתייחס לכך שברק גייס לכאורה כספים לקמפיינים פוליטיים דרך עמותות בניגוד לחוק.

"רציתי לקיים דיון בנושא אך ברק סירב להתייצב, פעם אחר פעם. הוריתי לייעוץ המשפטי להכין צו הבאה לדיון, צו משפטי שיחייב את ברק להתייצב. יצאתי לארוחת צהריים ופגשתי את הדובר של ברק. אמרתי לו שאני שמח שאנחנו הולכים לעשות היסטוריה יחד וסיפרתי לו על צו ההבאה. עוד לא סיימתי לאכול וקיבלתי מהלשכה של ברק טלפון שהוא ישמח לקבוע מועד לדיון".

ממשרדו של ברק נמסר: "אין לברק מושג על מה מדובר. ברק לא סרב מעולם להגיע לשום דיון שזומן ונקבע כדין".

שיטות העבודה של יו"ר הוועדה

"כל יו"ר שמגיע לוועדה בוחר את הנושאים שמעניינים אותו", מספרת לנו חנה פריידין, שהייתה מנהלת הוועדה במשך 15 שנה, "לדוגמה, בתקופה של קרין אלהרר עסקנו לעומק בבעלי מוגבלויות. יורי שטרן עסק בקליטת עליה. יש יתרון ליו"ר שמתמצא בתחום מסוים כי אז אי אפשר לעבוד עליו ומשם הוא מתפתח לתחומים אחרים. הבעיה היא שיו"ר הוועדה נבחר לתקופה קצרה, פעמים רבות בגלל הסכמי רוטציות, ואז הם לא יכולים להתמקצע".

יואל חסון. "הייתי לוקח כל דו"ח ומסמן בסופ"ש נושאים חשובים"

חסון מספר כי "כל פעם שהיה יוצא דו"ח הייתי לוקח אותו איתי הביתה לסוף השבוע ומסמן נושאים שלטעמי נראים חשובים. ביום ראשון הייתי מגיע למנהלת הוועדה ומבקש ממנה לשבץ את זה בסדר היום לחודשיים העוקבים". 

עוד דרך, לדבריו, הייתה דרך התקשורת. "הייתי בודק מה אקטואלי. פותח כל יום את העיתון ומחפש ליזום דיונים בנושאים שנמצאים על סדר היום, גם בלי קשר לדו"ח. הייתי מזמן את משרדי הממשלה לדיון ומנסה למצוא דרכי פתרון. הוועדה יכולה לבקש ממבקר המדינה חוות דעת על משרד מסוים. לא הייתי משתמש בזה אבל העובדה שאני יכול לעשות זאת הביאה את משרדי הממשלה לנסות למצוא פתרון עוד קודם לכן". 

חסון גם מדגיש את חשיבות המעקבים. "עקבתי אחרי כל דיון והכנסתי ליומן מתי הפעם הבאה שנדון בנושא ועדכנתי את משרדי הממשלה. קביעת יעדים ולוחות זמנים לתיקון הליקויים של המבקר על ידי דיונים בוועדה יצרו תמריץ בקרב משרדי הממשלה לפעול ולהביא תוצאות מהר". 

גם בהסתכלות רוחב, אחרי שנכחה באלפי דיונים, רואה פריידין חשיבות רבה למעקב: "מה שהכי חשוב אלו ישיבות המעקב. אם יקיימו ישיבה פעם אחת ויעזבו את הנושא, הגופים המבוקרים יזלזלו, הם יבינו שלא יקראו להם יותר. לכן חלק משמעותי מישיבות הוועדה הן ישיבות המעקב. המבקר מצידו מבצע דוחות ביקורת אבל זהו סבב ארוך שיכול לקחת שנים רבות. הדרך האפקטיבית היא לבצע ישיבות מעקב בוועדה". עוד היא מוסיפה, "ברגע שמזמנים את משרדי הממשלה הם לוקחים את הנושא ברצינות. זו לא חייבת להיות רק ישיבת מעקב אלא אפשר לפקח עליהם גם בהתכתבות, בדיווחים עיתיים. כשביקשנו דיווח כל שלושה חודשים היינו מקבלים אותו ואם לא, היינו פונים שוב, אבל מקבלים. משרדי הממשלה כיבדו את בקשות הוועדה".

לא הוקמה אף ועדת חקירה בעשור האחרון

אם חיפשנו עוד עדות לחולשת הכנסת בעשור האחרון, מצאנו אותה כאן: מאז פברואר 2009 לא הוקמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. לפי חוק ועדות חקירה מי שיכול להורות על הקמת ועדת חקירה היא הממשלה. חריג אחד לעניין זה היא מיודעתנו – הוועדה לביקורת המדינה – שיכולה גם היא להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. 

הוועדות האחרונות שהוקמו היו בתקופת אהוד אולמרט וכולן ביוזמת הוועדה לביקורת המדינה בראשות זבולון אורלב: 

  • ועדת מצא – עסקה בטיפול במשפחות שפונו מגוש קטיף. הוקמה ביוזמת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.
  •  ועדת ביין – עסקה בניהול משק המים בישראל. הוקמה ביוזמת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.
  • ועדת דורנר – עסקה בסיוע לניצולי השואה בישראל. הוקמה ביוזמת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

די מדהים. הוועדה לביקורת המדינה הצליחה להקים בתקופת ממשלת אולמרט שלוש ועדות חקירה ממלכתיות ואילו בעשור האחרון, מאז שנתניהו חזר לשלטון, לא הוקמה אף לא ועדה אחת. 

אהוד אולמרט. בתקופתו קמו שלוש ועדות חקירה (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

פנינו לזבולון אורלב ושאלנו אותו כיצד הצליח לעשות זאת. אורלב לא רצה להתראיין. בוועדה לביקורת המדינה כיהנו מאז שישה יושבי ראש, ממפלגות שונות: שלי יחימוביץ' (העבודה), קרין אלהרר (יש עתיד), אמנון כהן (ש"ס), אורי אריאל (הבית היהודי), רוני בר און (קדימה) ויואל חסון (קדימה). אף לא אחד מהם הצליח להקים ולו ועדת חקירה אחת. יש לציין שהוועדה הצליחה להקים ועדת חקירה, פרט לאלה שציינו, רק פעם אחת נוספת בתולדותיה – זו שחקרה את ויסות מניות הבנקים בשנות ה־80.

זבולון אורלב

כנראה שלא סתם אורלב הוא היו"ר שהכי זכור לפריידין: "זבולון אורלב ידע לעבוד מצוין. בתקופתו, בקדנציה אחת העברנו שלוש ועדות חקירה: על המים, גוש קטיף וניצולי שואה. איך זה קרה? שלוש ועדות חקירה בתקופה של יו"ר אחד? התשובה היא שאורלב ידע לעבוד. הוא ידע לקחת מישהו מהקואליציה ולצרף אותו אליו. לדוגמה, לוועדת החקירה של גוש קטיף הוא גייס את אמירה דותן מקדימה. היא תמכה בהתנתקות אבל רצתה לעזור להם למצוא פתרון. זה היה הישג מאוד גדול של הוועדה. מאז לא היו ועדות חקירה".

נתניהו מסכל את הקמת ועדת החקירה לבדיקת אסון הכרמל

ועדת חקירה ממלכתית כמעט הוקמה בעקבות אסון השריפה בכרמל ב־2010, בו נספו 44 בני אדם. הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ יואל חסון (קדימה) קידמה הקמת ועדת חקירה ממלכתית וכמעט הצליחה בכך. בוועדה הסתמן רוב להקמת ועדת חקירה, אך ראש הממשלה נתניהו הפשיל שרוולים ונפגש עם חברי הוועדה כדי למנוע את המהלך. בהמשך טען יו"ר הוועדה חסון כי ראש הממשלה הציע פיצוי לח"כ אריאל בתמורה לנסיגתו מההצעה. 

אסון השריפה בכרמל

כיצד הצליח חסון לשכנע את נתניהו להתייצב לדיון על אסון השריפה בכרמל

בשיחה עם חסון סיפר כי כיו"ר הצליח להביא את נתניהו ארבע פעמים (!) להופיע בפני הוועדה. מדובר בדבר חריג ביחס לתקופה של שנתיים מפני שהפעם האחרונה שבה נתניהו הופיע בפני הוועדה הייתה באפריל 2017 בנושא דו"ח צוק איתן. חסון זוכר היטב כיצד שיכנע את נתניהו להגיע לוועדה לדיון בנושא אסון השריפה בכרמל:

"רציתי שהמדינה תפיק את הלקחים. זה היה אסון נורא שהראה כמה המדינה לא הייתה ערוכה לנושא השריפות וגם רציתי שהמשפחות יזכו להתייחסות. רציתי לקיים דיון ושרה"מ יגיע. אמרתי לדובר שלו וליועצת שלו: אתם עושים טעות. אני מתחייב לשמור על כבודו של רה"מ ולא אתן לאף אחד להשפיל או להביך אותו. התחייבתי שזה יהיה אירוע מכובד. אבל רה"מ חייב לתת תשובות למשפחות. הם סירבו. אז אמרתי להם: 'אם הוא לא מגיע, אני הולך לשים כיסא ריק בדיון שעליו כתוב – רה"מ בנימין נתניהו'. לאחר חילופי דברים ביקשתי לשוחח עם ביבי". 

חסון שוחח עם רה"מ ולדבריו אמר לו: "אני לא הולך לעשות לך שם אמבוש. זו חובתך לתת יחס למשפחות וחייבים לפעול לתיקון המערכת. הוא אמר לי: אתה מבין למה זה יכול להפוך? כל הדיון עשוי להתפוצץ. ואז, אני לא אשכח את המשפט הזה, אמרתי לו: 'לפני שהייתי ח"כ הייתי יועץ של רה"מ, תרשה לי להיות יועץ שלך לרגע. קבענו את הפגישה של הוועדה ב־10:00. תקיים ב־9:00, בכנסת, מפגש סגור עם המשפחות. עד לאותו רגע הוא לא פגש את המשפחות. תגיע לכנסת יותר מוקדם. שב עם המשפחות, תן להן לדבר, להשמיע את מה שיש להן. כולם יגיעו לוועדה יותר רגועים אחרי ששמעת אותם והם אמרו את אשר על ליבם". 

נתניהו. דרש שכנוע, אך הסכים להתייצב לדיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדברי חסון שרר שקט לכמה שניות ואז נתניהו ענה: "אתה יודע מה – מעניין. הוא פנה לדובר שלו ואמר: אני אגיע לדיון. נקיים את המפגש לפני. ואז הוא אמר משפט שאין לי מושג למה אמר אותו: 'תוציא הודעה שאני מגיע לדיון ותגיד שנעניתי לבקשתו של יואל חסון ואקיים פגישה עם המשפחות לפני הדיון'. ואז הוא שאל אותי: תהיה מוכן להגיע גם? בטח, עניתי. אין לי מושג למה הוא נתן לי את הקרדיט. הדיון בוועדה נמשך ארבע שעות והוא השתתף בכולו. זה היה אחד הדיונים החשובים והמרגשים. המפגש עם המשפחות היה כפי שצפינו, וטוב שהיה". עדות לדברים של חסון מצאנו בכתבתו של רוני סופר ב-ynet.

זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שרה"מ סיכל ניסיון להקים ועדת חקירה: מתוך 18 ועדות שהוקמו, ארבע על ידי הוועדה והשאר על ידי הממשלה, אף לא אחת הוקמה בתקופת נתניהו.

רוב לקואליציה בוועדה

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה הוא תמיד מהאופוזיציה אבל למעשה הממשלה שולטת גם בה. לקואליציה יש רוב בוועדה לביקורת המדינה ולכן היו"ר לא יכול לקדם מהלכים ללא הסכמת הקואליציה. בעבר היה לממשלה קשה יותר לרסן את הכנסת ואת הוועדה לביקורת המדינה ולכן לח"כים, מהאופוזיציה ומהקואליציה כאחד, היה כוח רב יותר. דוגמא שציינו, בתקופה של היו"ר זבולון אורלב הצליחה הוועדה להקים שלוש ועדות חקירה ממלכתיות למרות התנגדות רה"מ אולמרט. הח"כים בוועדה הפגינו עצמאות ולא חששו לצאת כנגד הממשלה. 

הוועדה יכולה גם לדרוש מהמבקר לבדוק נושא מסויים. פריידין מסבירה, "יש את סעיף 21 לפיו מי שיכול לבקש מהמבקר לבדוק נושא מסוים זו הממשלה, הכנסת כולה או הוועדה. אבל בדרך כלל מי שמבקש ומכיר את החוק זו הוועדה. אני לא זוכרת אם הכנסת בכלל ביקשה אי פעם בדיקה של המבקר, אבל הממשלה ביקשה פעם בדיקה של האזנות הסתר לחיים רמון. זה היה כי מיקי איתן ישב בממשלה והכיר את החוק וידע לבקש. חוות הדעת הוגשה לוועדה ולא לממשלה כי רק לוועדה יש את הכלים לבדוק את הדו"ח. 

עוד כלי מיוחד שיש לוועדה הוא סיכומים והמלצות. אחרי שהוועדה מסיימת את הישיבות היא כותבת סיכומים והחלטות שמגישים לכנסת ואז זה הופך להחלטות רשמיות של הכנסת והן מקבלות מעמד רשמי. בעבר, מי שדאג ליישום ההחלטות הייתה ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה, דבר שלא קיים היום אך חשוב שיתקיים". 

בקיאות בחומר

האם הח"כים בכלל קוראים את החומר? "בתקופה של היו"ר כץ עוז (1984 – ע"ב)", מספרת פריידין, "היו 15 חברי ועדה בהם שולמית אלוני, אברהם מלמד וכו', הם הגיעו תמיד רבע שעה לפני כדי לתפוס מקום. בעבר, למרות שהישיבות היו סגורות, היו מגיעים הרבה ח"כים. יש גם ח"כים רציניים, כמו למשל דב חנין (חד"ש). חנין כשהיה מגיע לישיבה תמיד הגיע מוכן וידע על מה הוא מדבר. היו תקופות שהיינו מחלקים תקציר דו"ח. היום הוועדות עמוסות והם רצים מוועדה לוועדה. בשנים האחרונות אנשי מבקר המדינה סוקרים בעל פה בקצרה את דוח המבקר. מעבר לכך, יש עבודת לובי מאחורי הקלעים. אנשים בעלי עניין מתקשרים לחברי הכנסת ומספרים להם את עמדתם".

גם אנחנו נתקלנו בחשד לעבודת לובי רצינית של התאחדות התעשיינים בדיון שהתקיים על קרן מעגלים שם הודה בפנינו ח"כ מיקי זוהר שתודרך טרם הישיבה בנושא על ידי גורם אינטרסנטי, אך לא היה מוכן לומר לנו מי.

חנה פריידין, מנהלת הוועדה במשך 15 שנה. מחליפתה בתפקיד – יועצת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

חנה פריידין, מנהלת הוועדה במשך 15 שנה. מחליפתה בתפקיד, פלורינה הלמן, שימשה בתפקידה הקודם יועצת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

הדיונים החסויים של ועדת השניים

מעבר לוועדה המשותפת (ועדת החוץ והביטחון והוועדה לביקורת המדינה) הדנה בדוחות חסויים של מבקר המדינה בנושאי ביטחון רגישים, קיימת גם "ועדת השניים". ועדה שהחברים היחידים בה הם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה. הדוחות האלה לא מגיעים לכנסת אלא ישירות לוועדה. פעם, היחיד שהיה יכול לראות אותם היה ראש הממשלה, אך בעקבות ביקורת של רן כהן (מרצ) החליטו על הקמת ועדת השניים. אף אחד מחברי הכנסת לא יכול להגיע לוועדה הזאת מלבד השניים שהוזכרו, וכן דרג מקצועי. גם המסקנות של הוועדה מוגשות ישירות לראש הממשלה ולא למשרד שלו. היום יש שר ממונה, למיטב זכרוני זהו יובל שטייניץ, שאמון על כתיבת תשובות לוועדה". 

גם כיום, בתקופה זו, היו אמורים להיות דיונים בוועדה אך הוועדה לביקורת המדינה לא קיימת, אין לה יו"ר ואין פיקוח פרלמנטרי.

אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה

חדשות טובות: יש אגף שכל תפקידו הוא לוודא שהליקויים עליהם הצביע המבקר מתוקנים. זהו "אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה". "ייעודו העיקרי של האגף הינו שיפור תפקודו, יעילותו ואיכותו של השירות הציבורי בעקבות תיקון ליקויים שהועלו על ידי מבקר המדינה, יישום המלצות הביקורת והחלטותיהן של ועדת השרים לביקורת המדינה וועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה". 

האגף הוא הגוף המקשר בין הממשלה והכנסת לבין הגופים הציבוריים. הוא אמור לעשות עבודה חשובה מאין כמוה, לבדוק שהליקויים מתוקנים. עברנו גם על הדוחות שמנפיק האגף. בדוחות, המועברים למבקר המדינה, מובאות תגובות המשרדים שבהם אותרו ליקויים. שנה אחר כך מונפק דו"ח העוקב אחרי תיקון הליקויים. ליקויים שלא מתוקנים נרשמים ככאלה שבתהליך תיקון או שנדחו. למה בדיוק? לא תמיד כתוב. 

משיחות שקיימנו עם גורמים המעורים בעבודת המשרד מדובר, לדעתם, בפונקציה מיותרת שלא מפקחת אלא מהווה צינור להעברת מידע בין משרדי הממשלה למשרד מבקר המדינה. "אנשים טובים שמבוזבזים במקום לא נכון", אמר לנו אחד הגורמים שאיתו שוחחנו.

ואכן זה מתבטא בדוחות שהיא מוציאה.

להלן דוגמה לתהליך בתיקון על הערה בנושא מכסות ללולנים למשרד החקלאות. המבקר מצא שלמרות שינויים שנעשו בעלות גידול העופות, במשך 12 שנים לא הצליח משרד החקלאות לשנות את מבנה סבסוד החקלאים. לאחר שנמצא הליקוי מתגלה אוזלת היד של המשרד לתיקון הליקוי כי החקלאים לא משתפים פעולה. והאגף שאמון על התיקונים במשרד רה"מ העתיק והדביק את התשובה ללא עיבוד ובקשה לדין וחשבון מצידם ובכך הפך לצינור מיותר למדי.  

הערת המבקר: "מקטע המגדלים: מחיר למגדל נקבע על פי סל תשומות המורכב ממדדים שונים המייצגים את העלויות שיש למגדלי העופות וניכוי פריון על סעיפי עלויות עקיפות. בשנת 2003 בוצע שינוי בסעיף הפריון המשפיע על המחיר למגדל. בסיכום שנחתם בין מנכ"ל משרד החקלאות דאז לרכזת חקלאות באג"ת צוין כי הסיכום האמור הוא נוהל זמני עד גיבוש רפורמה מקיפה בענף ההטלה. מאז חלפו יותר מ- 12 שנים, אך לא בוצע כל עדכון בסל ובמרכיביו. בתשובת משרד האוצר ומשרד החקלאות לטיוטת דו"ח הביקורת צוין כי בתחילת שנת 2015 החליטה ועדת המחירים לקיים במהלך השנה בדיקה ודיון בעדכון עלות המגדל".

התשובה: "לא תוקן. המגדלים לא שיתפו פעולה ולא נפתח התחשיב המוסכם".

דוגמה נוספת לתגובה באותו נושא:

"בתהליך תיקון – המשווקים נבדקו והמשרד כבר בדיון השלישי על היישום. טרם התקבלו החלטות סופיות מאחר ויש מחלוקת על נושא ההכרה בהנחות".

מודים. אנחנו לא מומחים לתיקוני ליקויים, אבל כך נראה מסמוס.

ביקשנו לקיים ראיון עם מנהל אגף הפיקוח במשרד ראש הממשלה. לצערנו דחו אותנו שוב ושוב ולכן נשארנו עם תגובה חסרה על עבודתם. 

מה קרה לוועדת השרים לענייני ביקורת המדינה?

אנחנו לא מאשימים בהכרח את האגף לביקורת המדינה. נראה שבעשור האחרון חסרה מחויבות כלשהי לתיקון ליקויים ושיפור השירות הציבורי. הביטוי הבולט לכך הוא שאין ועדת שרים לענייני ביקורת המדינה, לפחות לא בממשלה האחרונה ולא בזו שקדמה לה. הוועדה האחרונה שהוקמה הייתה בממשלה ה־32 בשנת 2009 והיא אפילו התכנסה תשע פעמים עד שחוסלה ביולי 2011, כשהתקבלה החלטה להעביר את הטיפול בדוחות מבקר המדינה לאגף האנמי במשרד רה"מ שנמצא תחת ידו של נתניהו. אחד הגורמים שאיתם שוחחנו הסביר שחלק גדול מהבעיה של חוסר היחס שיש כיום לביקורת הוא שהנושא ירד כליל מסדר היום של הממשלה.

קראו את פרק 6
פרק 7

איך מוסד מבקר המדינה עזר לך לאורך השנים?

|תומר אביטל|

חשיפת שחיתות של נבחרי ציבור

במקום להתקין שיניים נוספות למבקר, נראה שמבקר המדינה החדש מתכנן לבצע ניתוח להסרת הלסת. בפרקים הקודמים הראנו כיצד יכול המבקר לתפקד כשומר סף בעל חשיבות דרמטית. בפרק הזה נצלול לדוחותיו ונספק 50 סיבות מעשיות שמוכיחות: מבקר מדינה לוחמני עוזר ספציפית לך. חלק ראשון מתוך שניים

**

מבקר המדינה החדש, מתניהו אנלגמן, החליט להפסיק לשלב שמות מבוקרים בדוחותיו, לסגור אגף לחקירת שחיתות ולהטמיע יותר מחמאות ופרגונים.

למרות זאת, נראה הזו שהמהפכה הזו במשרד המבקר עוברת בדממה.

אולי זה משום שהציבור בישראל לא מודע להשפעה העצומה של משרד המבקר. אולי כי יש תפיסה הכללית היא שהמבקר מתריע אך "השיירה עוברת".

זו תפיסה שגויה.

דוחותיו הנוקבים של מבקר המדינה לאורך השנים הפכו את ישראל למתוקנת ונקייה יותר פעם אחר פעם.

הודות למבקרי העבר ולעובדי המשרד שחיתויות נחשפו ואנשים הלכו לכלא. אהוד אולמרט, עמרי שרון, אורי שני, אריה דרעי ואחרים, למשל, הורשעו בפלילים.

בזכות המבקר, נסתמו אינספור פרצות שעודדו שחיתות, התגלו מחדלים ותוקנו חוקים.

הודות לביקורת חריפה, למשל, הסתבר שאין פיקוח על חומרי הדברה שהורגים אותנו. התגלה איך בקונסוליות ישראל בחו"ל מרמים ומזייפים אשרות. כיצד 568 מעובדי עיריית בית שמש הם קרובי משפחה. פורסמו רשימות התורמים למפלגות. התברר שמבצע למיסוי משפחות פשע כשל להחריד, ושהמדינה מעלימה עין מהכנסות של רבנים, מקובלים ובד"צים. 

וזו רק ההתחלה.

אז החלטנו להנגיש חלק מדוחות המבקר.

מטרת פרק זה היא להראות שלכל פסקה "משמימה" בדוח המבקר – יש משמעות ישירה עבורך.

כפי שתראו למטה, לא מעט דוחות הובילו לחיסכון בכספי המסים שאנו משלמים, מנעו מינוי של מקורבים והובילו לתקנות ששמרו ספציפית – עליך ועלייך.

לכן הוספנו לכל תמצית דוח פסקה שמסבירה איך אותה פרשה פוגעת בך. 

במילים אחרות, הראנו שהמבקר חשף טובות הנאה יוצא מהכיס שלנו. הסברנו איך כספים שמיועדים לתת מענה לתחומים כמו רווחה ובריאות שיכולים לשפר את חייך – מחולקים למעשה בצורה לא שוויונית לעמותות של מקורבי שרים. כיצד ראשי ערים הוציאו מיליארדים בהתקשרויות בלתי חוקיות שמסכנים את הילדים שלך. 

תודה למוריה סגל והמידענית נדיה פייבל שסייעו לעבור על דוחות מהשנים האחרונות כדי לחלץ פרשות רלוונטיות

צחי הנגבי מינה מקורבים לא ראויים, ללא מכרז – לתפקידים במשרד איכות הסביבה

  • הפרשה: מבקר המדינה חשף כי בתקופת כהונתו של צחי הנגבי כשר לאיכות הסביבה בוצעו במשרד עשרות מינויים פוליטיים של חברי מרכז הליכוד וקרובי משפחותיהם לתפקידים ללא מכרז. משרות רבות היו "פיקטיביות" וניתנו לחברי ליכוד חסרי השכלה או מיומנות רלוונטיים ובשכר מוגזם. הנגבי כתוצאה מהדוח הורשע.
  • המקום: המשרד לאיכות הסביבה
  • השנה: 2001-2003
  • איך זה פוגע בך: כתוצאה מהעסקתם – איכות הסביבה והאוויר שכולנו נושמים נפגמו. כסף שלך הלך לכיסי מקורבים מבלי שחלקם בכלל עבדו. אם התמודדת לתפקיד ללא קשרים – לא היה לך סיכוי.
  • קישור: דוח מבקר המדינה על מינויי פוליטיי ומינויי בלתי תקיני במשרד לאיכות הסביבה, 2004

עמרי שרון רימה והוציא מיליונים בניגוד לחוק בעת ניהול מטה בחירות

אריה דרעי גזל כספי שוחד מהציבור

  • הפרשה: מבקר המדינה חשף כי אריה דרעי בתפקידו כשר הפנים העביר כספים לרשויות מקומיות, תוך העדפה לא חוקית של מוסדות וגופים תורניים ("התיק הציבורי") וקבלת שוחד ("התיק האישי"). 
  • המקום: משרד הפנים
  • השנה: 1990
  • איך זה פוגע בך: את טובות ההנאה וקידום האינטרסים שחילק דרעי הוא מימן מתקציבים ציבוריים ששייכים לכולנו. רשויות מקומיות בהן אתם גרים כנראה קיבלו תקציבים מופחתים – כי לא כיהנו בהם מקורבי השר. בנוסף, הוא גזל את כספי המסים שלנו – לכיסו האישי
  • קישור: פרוטוקול ישיבת ועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/07/1991

אהוד אולמרט קיבל שוחד וסייע למקורבים

  • הפרשה הראשונה: אהוד אולמרט קיבל ממגייס התרומות טלנסקי 150,000 דולר בניגוד לחוק, שנוהלו בקופה סודית על ידי שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין וחברו, עו"ד אורי מסר. משה טלנסקי העיד שהכספים מימנו חופשות משפחתיות ואילו אולמרט טען כי שימשו למימון מערכות הבחירות, ומדובר בתרומה פוליטית חוקית.
  • המקום: משרד התמ"ת ועיריית ירושלים
  • השנה: 2003
  • איך זה פוגע בך: כשנבחר ציבור מקבל מימון סודי – הוא עלול 'להחזיר טובה' למי שמימן אותו – על חשבוננו. זה עלול לייצר עבורו אינטרסים סמויים.
  • קישור: כתבה בגלובס: אולמרט יירצה 8 חודשי מאסר נוספים

  • הפרשה השנייה: אהוד אולמרט נתן טובות הנאה בגובה מיליוני שקלים וקידם אינטרסים עסקיים של חברות אשר שכרו את שירותיו של שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין וחברו, עו"ד אורי מסר.
  • המקום: משרד התמ"ת, מרכז ההשקעות 
  • השנה: 2003
  • איך זה פוגע בך: את טובות ההנאה שחילק אולמרט הוא מימן מתקציבים ציבוריים ששייכים לכולנו. התקבלו החלטות שטובות למקורבי אולמרט – ולאו דווקא טובות לנו.
  • קישור: דוח מבקר המדינה דוח ביקורת על ניגוד עניינים בפעולות שר התמ"ת, 2007

קראו את פרק 7
פרק 8

איך מבקר המדינה עזר לך - חלק שני

מבקרי המדינה סייעו ישירות לך לאורך השנים

בפרק הקודם ראינו כיצד הם חשפו שחיתויות מבודדות, והובילו להרשעות של פוליטיקאים שסרחו. בחלק השני של הפרק נצלול לדוחות עבר ונספק 50 סיבות מעשיות שמוכיחות: מבקר מדינה לוחמני עוזר ספציפית לך.

| מאת: תומר אביטל |

תודה למוריה סגל והמידענית נדיה פייבל שסייעו לעבור על דוחות מהשנים האחרונות כדי לחלץ פרשות רלוונטיות.

אינספור ליקויים, ומחדלים "כלליים" שאיתר המבקר ופגעו בך ישירות

המבקר מצא כי קונסוליות של ישראל רימו וזייפו

הפרשה: עובדים ישראלים וזרים בקונסוליות בחו"ל נתנו אישורים, מחקו הגבלות, האריכו אשרות וחתמו על מידע מזויף על מנת לתת אשרות כניסה ועבודה לישראל. אין ועדה שמפקחת על פעילות הקונסוליות והמערכת הממוחשבת לא מאפשרת בקרה ופיקוח על העובדים.

מקום: קונסוליות ישראל באסיה, אדיס אבבה, קייב, גיאורגיה ומוסקבה

שנה: 2010-2013

איך זה פוגע בך: אנשים עם אשרות לא תקינות נכנסים לישראל. אי ניקיון כפיים של המערכת הקונסולרית פוגעת בתדמית המדינה שלנו. 

מקור: דוח מבקר המדינה על השירות הקונסולרי במשרד החוץ 2014

המבקר חשף כי משרדי ממשלה מחלקים כספים לעמותות מקורבות, וללא אמות מידה מסודרים

הפרשה: 261 מיליון שקלים שמהווים מענקי תמיכה של המשרדים השונים מחולקים על פי קריטריונים לא אחידים, בצורה לא שוויונית ובלי התיעוד הלא הנדרש. בין היתר סגן שר החינוך לשעבר אבי וורצמן הורה למשרד להעביר מיליוני שקלים לעמותה של פעיל אחר במפלגה, משרד הדתות העביר כ-70% מתקציב זה ל-5 גופים פרטיים ומקורבים.

מקום: משרד הדתות, משרד החינוך

שנה: 2011-2014

איך זה פוגע בך: כספים שמיועדים לתת מענה לתחומים כמו רווחה ובריאות – מחולקים למעשה בצורה לא שוויונית לעמותות של מקורבי השרים ולפי אינטרסים מגזריים. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא תמיכות משרדי ממשלה במוסדות ציבור 2014

המבקר גילה כי באשדוד מחלקים כרטיסים למופעים בקומבינה

הפרשה: עיריית אשדוד חילקה 15,000 כרטיסים בחינם למופעי תרבות בעיר בעלות של מיליון שקלים. הוועדה שבודקת מהם הקריטריונים לחלוקת כרטיסים, בין אם מאוכלוסיה נתמכת בעיר, אנשי הפקה ומדיה או עובדי עירייה אשר חיוניים לאירוע, לא נפגשה מאז הקמתה. כרטיסים מחולקים בלי רישום ומעקב, לא נכתבים דוחות מעקב ואין שום גורם עירוני הדורש את הדוחות הללו.

המקום: עיריית אשדוד

שנה: 2014-2017

איך זה פוגע בך: מיליון שקלים שלך (שווי הכרטיסים) חולקו בניגוד לכללים לגורמים מקורבים, במקום המטרה המקומית: לאפשר לאוכלוסיות הנתמכות להנות מההטבה. 

מקור: דו"ח המבקר בנושא חלוקת כרטיסי הזמנה למופעים ולאירועים בעריית אשדוד, 2018

המבקר איתר בזבוזי כספים בטקס הדלקת המשואות

הפרשה: ליקויים בהפקת טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-70. הליקויים כוללים את התקנות והליך בחירת מדליקי המשואות שנערכו בשיחות טלפון וללא התיעוד הנדרש. חלוקת 20,570 כרטיסים לחזרות הגנרליות והטקס נערכה באופן לא מבוקר ולא מתועד. אנשי פוליטיקה מקומית, משרד התרבות ובכירים אשר הינם חברי מפלגת הליכוד זכו לתעדוף ברור. 

אף שנוספו כ-2,460 מושבים לעומת שנים קודמות, הציבור הרחב זכה לתוספת של כ-370 הזמנות בלבד אשר נקנו בצורה לא מבוקרת ולא שוויונית. כמו כן הייתה הרחבה של 188% בהיקף ההתקשרות הראשונית עם המפיקים ושינויים לא תקינים אחרים.

מקום: משרד התרבות והספורט, השרה מירי רגב, מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי, מנהל מרכז ההסברה מושיק אביב

שנה: 2018

איך זה פוגע בך: עלות ההפקה של הטקס הסתכמה בכ-22 מיליון ש"ח מהכסף שלנו, חלקם זרמו לכיסים הלא נכונים. ואם זה לא מספיק, ההשתתפות בטקס עצמה הייתה מתועדפת למקורבי השרה וחבריה – במקום הגרלה עם סיכוי שווה שבה כולנו יכולנו להשתתף. 

בנוסף, העובדה שאין ענישה לעבריינים גוררת אבדן אמון במערכת, ואז עוד ועוד אזרחים יעלימו מס, לא יבקשו חשבוניות וכן הלאה – כולנו ניזוקים מכך כי תקציב המדינה קטן בהתאם. 

מקור: דו"ח מבקר המדינה בנושא טקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה למדינת ישראל בחירת מדליקי המשואות, חלוקת ההזמנות והתקשרויות, 2018

המבקר מצא כי רשויות מקומיות שכרו יועצים ללא שום פיקוח – שלא ברור על מה ייעצו

הפרשה: העסקת שירותי יועצים חיצוניים עבור עיריות ללא מכרז תקין. להעסקת יועצים חיצוניים מומחים יש שתי ועדות שונות, אך הן נפגשות פעם בשנה במקום פעם בחודש. 

הוועדות אחראיות על מאגר המומחים של העירייה אבל הן אינן מפרסמות את דרכי ההצטרפות לאותו המאגר, ומצד שני מעסיקות יועצים שאינם נמצאים במאגר כלל. כתוצאה הועסקו יועצים בלי מכרז, בלי חוזה, בלי בדיקת החלופות, בלי פירוט השיקולים, בלי הזמנה רשמית והיקף העבודה, ללא בדיקת ניגוד עניינים, ללא דיווח וכן ללא מעקב על התקדמות והשלמת העבודה. 

לעתים יועצים מועסקים לזמן ארוך, עד 16 שנה, בנושאים שיש ספק האם בהכרח יש צורך במומחה עבורם. 

מקום: עיריות גבעתיים, הרצליה, אשדוד, באר טוביה, בנימינה-גבעת עדה וקריית ביאליק

שנה: 2012-2014

איך זה פוגע בך: מומחים בתחומם אינם מועסקים בעירייה שלך, בעוד שיועצים מקורבים מועסקים בחוזים מנופחים ולא מפוקחים על חשבונך. מדובר בעשרות מיליוני שקלים. 

היקף העסקאות לשנת 2013 בעיריית הרצלייה, למשל, כללו 252 יועצים בעלות של כ-23 מיליוני ש"ח; עיריית אשדוד התקשרה עם 211 יועצים בעלות של כ-18 מיליוני ש"ח; עיריית גבעתיים התקשרה עם 143 יועצים בעלות של כ-15 מיליוני ש"ח; עיריית קריית ביאליק התקשרה עם 44 יועצים בעלות של כ-6 מיליוני ש"ח; המועצה האזורית באר טוביה התקשרה עם 20 יועצים בעלות של כ-2 מיליון ש"ח; המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה התקשרה עם 25 יועצים בעלות של כ-7.0 מיליון ש"ח.

מקור: דו"ח מבקר המדינה בנושא העסקת יועצים חיצוניים על ידי רשויות מקומיות, 2015

במטה בנימין המועצה הוציאה כ-1.2 מיליארד שקל מכספינו בהתקשרויות בלתי חוקיות וללא מכרז ומסכנים את הילדים שלך

הפרשה: במועצה האזורית מטה בנימין ישנם 27 יישובים ותקציבה לשנת 2015 היה כ-500 מיליון ש"ח. דוחות כספיים של הועדים המקומיים תחת פיקוח המועצה נמצאו לא היו תקינים, לא תפקדה בהם ועדת ביקורת, והם שמשו למעשה כצינור להעברת כספים מן המועצה האזורית לגופים פרטיים שקיבלו סמכויות בתחומים מוניציפליים כמו חינוך וניקיון, בניגוד לתקנות. 

המועצה העבירה כספים המבוססים על תקצובים מן הממשלה (67%) לעמותות שחרגו ממסגרת השירותים שהיו במסגרת סמכותה לתקצבם, כגון עמותות לגאולת ושמירת קרקעות, שהנם פוליטיים ולא ציבוריים. כמו כן, יש חשש כבר שאותם המכרזים נתפרו לפי מדתם של ארגונים ספציפיים על מנת שיזכו במכרז, כאשר ראש המועצה, אבי רואה ועוזרו, נמנים בין ארבעת מקימי העמותה. 

רואה שימש במקביל כיו"ר מועצת יש"ע והעביר כספים ותמיכות בגובה מיליונים בין המועצה האיזורית בנימין למועצת יש"ע תוך ניגוד עניינים חמור ושימוש במועצה כצינור להעברת כספים מהממשלה לעמותות פרטיות. 

מקום: המועצה אזורית מטה בנימין

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: המועצה האיזורית בנימין נסמכת בשני שלישים מכספה על תקציבים ממשלתיים וכספים קואליציוניים, ובכך מסיטה כספי ציבור לטובת האוכלוסיה שבשטחה. ואם לא די בכך, היא מעבירה כספים לעמותות פרטיות, קבלני משנה מקורבים ומטרות פוליטיות באופן לא שקוף ולא תקין ובעלויות של מיליארדים. 

תוך 4 שנים הוציאה המועצה כ-1.2 מיליארד ש"ח מכספינו בהתקשרויות בלתי חוקיות וללא מכרז בתחומי ההסעה, השיפוצים ועוד. 

כל זאת בזמן שהיועץ המשפטי של המועצה משמש גם כיועץ משפטי לחברה שנחתמה למולה התקשרות ל-30 שנה ללא מכרז. כמחצית מהעסקים שפעלו בשטחה פעלו ללא רישיון תקף ופיקוח, ביניהם גם עסקי הסעדה, והמועצה לא עושה צעדים משמעותיים בנידון תוך סיכון שלך ושל הילדים שלך. 

מקור: דוח המבקר בנושא היבטים בהתנהלות המועצה האיזורית מטה בנימין, 2017 

בריינה נחשף כי עובדים קיבלו שכר מבלי לבוא, הגזבר נקנס, מונו בני משפחה, והארנונה לא נגבית. וזו רק ההתחלה

הפרשה: למועצה האיזורית ריינה הממוקמת ליד נצרת הצטבר גירעון העולה על 50 מיליון שקלים בשנת 2013. גזבר המועצה, שאוקי פראג', מכהן בתפקידו משנת 1998, לא מילא את תפקידו כראוי בנושאי השכר, גבייה ודיווח למס הכנסה ולכן נקנסה המועצה ב-700,000 ש"ח ואף הוטל קנס אישי לגזבר. בעלי תפקידים רבים לא החתימו כרטיס והיו מקבלים שכר מלא אף שלא הייתה בקרה על הנוכחות בעבודה. נמצא שהיו מספר מינויים לא תקינים של בני משפחה שלא לפי מכרזים ואף בניגוד עניינים. 

המועצה איננה גובה ארנונה כנדרש והיקף החובות הסתכם בסוף שנת 2015 בכ-210 מיליון ש"ח, אשר רובם הגדול הוכרזו כחובות למחיקה, שלא כדין. 

במקביל, מתקבלות הנחות ארנונה ושינוי סיווגי שטחים שלא למול אסמכתאות, וסקר נכסים חיצוני שנעשה לא יושם, ובכך למעשה הפסידה המועצה עוד כמיליון שקלים רק בנקיטת צעד זה. המועצה האיזורית לא ממסה שלטים ולא השלימה פרוייקטים אף שקיבלה לכך מימון ממשלתי בגובה 9 מיליון שקל.

המועצה ביצעה התקשרויות שלא כדין, ובין השאר מעסיקה שירותי הנהלת חשבונות במשך 12 שנים ללא חוזה. המועצה לא עמדה ביעדי תוכנית ההבראה שלה התחייבה בשנת 2014, וגם המצב המאוזן יותר שלה נכון לכתיבת הדו"ח נובע ממענקים ולא משינוי מדיניות.

מקום: המועצה האיזורית ריינה

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: ההתנהלות הלא תקינה של המועצה לא רק שעולה כסף רב לתושבים אלא גם לנו – למדינה שנאלצת להזרים שוב ושוב מענקי הבראה למועצה המקומית. ההליכים של ההתקשרויות וההעסקה אינם תקינים ובכך גם עולים יותר לתושבים עצמם וגם מספקים להם שירות מזוויע. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא המועצה האזורית ריינה, 2017

המבקר גילה כי 568 מעובדי עיריית בית שמש הם קרובי משפחה

הפרשה: התגלה כי 568 אנשים המהווים מחצית מעובדי העירייה היו בעלי קרבה משפחתית, כאשר שליש הנם קרובים באופן ישיר. סגן ראש העיר היה קרובו של מנהל כח האדם אך למרות שנבצר ממנו להתעסק בנושאי כוח אדם המשיכו להתקבל עובדים על פי המלצתו והוא היה חבר בוועדת קבלת העובדים למרות שקיבל על כך הערה חמורה. 

עירייה אישרה שעות נוספות, העסקת עוד ועוד בעלי משרות ללא מכרז, כוננות ואחזקת רכב בלי אמות מידה ברורות, בלי מכסה חודשית או הגדרות תפקיד ומבלי לקבל אישור לכך ממשרד האוצר. הניהול הלא תקין של כוח האדם בעיריה מהווה חלק חשוב בגרעון בו היא נמצאת.

מקום: עיריית בית שמש

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: האשכול הסוציו אקונומי של האוכלוסייה ירד משלישי לשני, משמע העיר נהיית יותר ענייה. הגירעון המצטבר הגיע עד ל-34 מיליון שקלים שאותו היא מממנת בעזרת מענק ממשלתי בגובה של כ-50 מיליון ש"ח וכן הלוואה בגובה 13 מיליון ש"ח, שמשמעה ריביות והגדלת החוב עוד יותר. 

העירייה מקבלת כאמור מענקים ממשלתיים ולכן התפקוד הלקוי שלה הוא נטל על כולנו, בעוד היא ממאנת להתייעל או לעקוב אחרי המלצות קודמות של מבקר המדינה ומשרדי הממשלה, וכל זאת בעלות מליונים רבים.

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא ניהול כוח אדם בעיריית בית שמש, 2017

המבקר חשף כי בפתח תקווה הבכירים מסתירים מתנות, ומעבירים מיליונים ללא רישום

הפרשה: נבחרי ציבור ועובדי העירייה קיבלו כמאה מתנות שלא כחוק, בלי רישום, בלי ועדת היתרים, בלי לאחסנם ולא ניתן לדעת מי וכיצד השתמשו בהם. העיריה נהגה להעביר מדי שנה מיליוני ש"ח לוועד העובדים שלה ללא בקשה רשמית, אסמכתאות, דיווח מן הועד וללא חתימה עמו על הסכם שיעגן את הזכויות והחובות של כל צד. 

הכספים הללו הועברו תחת סעיפים מרובים ותתי סעיפים שאינם קשורים לועד כלל, ולכן קשה לדעת כמה כספים שולמו לועד בסה"כ. במקביל, הועסקו קרובי משפחה בדרגה ראשונה ביחסי עובד-מעביד ישירים תוך ניגוד עניינים ברור. לא נערכו חוזים והתקשרויות בענייני הפקת אירועים, דפוס ויועצים חיצוניים שלא לפי מכרז ומתוך מאגר, וחברי ועדת המכרז כלל לא טרחו להופיע לדיוני הועדה. 

מקום: עיריית פתח תקווה

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: פתח תקווה מתנהלת בחוסר מקצועיות ושחיתות שעולים לתושבי העיר כסף רב ומתבטאים בשירות מחפיר. לעיריה גירעון מצטבר של 175 מיליון שקלים – שהמשמעות שלהם היא שירות רע גם בעתיד. במקביל, הסתרת המתנות יכולה להוביל להעדפת נותני המתנות – על תושבי העיר

מקור: דוח המבקר בנושא עיריית פתח תקווה, 2017

המבקר חשף כי ב-25 היישובים שבמועצה האזורית גזר פועלים מאות עסקים ללא רישיון שמסכנים אותך

הפרשה: בשטחי גזר פעלו בשנת 2012 כ-300 עסקים שכלל לא ביקשו רישוי או לא קיבלו אחד, עוד 100 עסקים עם רישיון שפג תוקפו ורק 40 עם רישיון תקף. המועצה לא נקטה שום צעד לאתר אותם ולהטיל עליהם סנקציות. בין העסקים ללא רישיון היו 7 יקבים, עסקים במרכז מסחרי שלם ששטחו 10,000 מ"ר, 7 אולמות אירועים, 17 רפתות ומחלבות, ועוד. 

מקום: מועצה אזורית גזר

שנה: 2012

איך זה פוגע בך: תחום השיפוט של המועצה האזורית גזר במרכז הארץ כולל 25 יישובים ו-22,000 תושבים. אותם עסקים לא רשומים גם לא משלמים מיסוי ולכן מעלימים מס בשעה שכולנו משלמים אותו, וגם לא מחוייבים לנהלי בטיחות ופיקוח האמורים להגן על הצרכן. למשל, אישור מכבי אש באולמות אירועים. כתוצאה – כל אחד מאיתנו עלול להיפגע בעת אירוע. 

מקור: דוח המבקר בנושא רישוי עסקים במועצה המקומית גזר, 2012

המבקר מצא שהעיר צפת מתנהלת כמו במערב הפרוע

הפרשה: לפי הבדיקה, קיימת בעייה נרחבת של פלישת עסקים פרטיים לשטחים ציבוריים בעיר, אפילו תוך כדי חסימת הרחוב. העירייה מעלימה עין מאותן פלישות, לא גובה עליהן ארנונה, מנפיקה אישורים כוזבים, וגם כאשר היא מתחילה בנקיטת צעדים משמעתיים היא איננה משלימה אותם. 

דוגמה מרגיזה במיוחד היא של חבר מועצת העיר יגאל שטרית, שבנה סככה בשטח של כ-40 מ"ר על המדרכה מול עסק שהשכיר. העירייה עצמה איננה מכירה ומפקחת עדיין על כל נכסיה, למרות שהיא ממפה אותם כבר עשור, וכך יוצא מצב שהיא איננה דורשת את זכויותיה, לא מסלקת פולשים, לא מתקנת ליקויים, לא מחדשת וגובה דמי שכירות ולא מעדכנת את ייעודי השטחים והמבנים. 

מקום: עיריית צפת

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: לעירייה יש גירעון מצטבר של 33 מיליון שקלים, והיא מתנהלת בעצימת עיניים עד כדי זלזול בחוקים ובתושבים ובמבקרים בעיר. גם בגזל שטחים ציבוריים ושירותים לציבור, גם באי גבייה ואכיפה וגם בחוסר תכנון כללי המאפשר את המשך ההתנהלות הזו שפוגעת בכל הולך רגל. 

מקור: דוח המבקר על תכנון מתארי, פלישה לשטחים ציבוריים וניהול נכסי מקרקעין בעיריית צפת, 2017

מבקר המדינה אימת ממצאי תחקיר על נאות חובב וחשף מחדלים וחריגות שלא ייאמנו בפרויקט בניית מבנה המועצה ומרכז המבקרים שלה

הפרשה: המועצה האזורית נאות חובב השוכנת ליד באר שבע היא מועצה תעשייתית, משמע אין בה תושבים אך יש בה 24 מפעלים ומתקנים פעילים, ותקציבה לשנת 2016 היה כ-70 מיליון ש"ח. 

המועצה אישרה תקציב של 24 מיליון ש"ח לתכנון והקמה של מבנה שיכלול את כל יחידותיה וכן מרכז מבקרים. כמעט שנתיים ממועד סיום הבניה המשוער – המבנה לא גמור, תקציב הבניה התנפח לכ-82 מיליון שקל, והתגלה כי הבניין לא יציב ויש להרסו. לשם הבניה נעזרה המועצה ביועצים חיצונים בהליכים לא שוויוניים ותחרותיים, ללא מכרז, ובעלויות שחלקן התנפחו עד פי 9 ומסתכמים במיליוני שקלים. 

המבקר אושש את תחקיר גלובס, ומצא בחלק מהמכרזים היה חשש שהאדריכל הנבחר נבחר למרות שלא היו לו הכישורים לעשות כן. המועצה לא פיקחה כיאות על הבניה ולכן נוצר אפקט של כדור שלג מתגלגל וכל השלבים והחוזים הושפעו מן הליקויים בבסיס, בעוד ראש המועצה דוחף את המשך הבניה ולא מתעכב להגן על כספינו. 

22 מתוך 77 הבדיקות שנערכו ליציבות המבנה לא עמדו בתקן.

מקום: המועצה האזורית נאות חובב

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: ההתנהלות המועצה הייתה בזבזנית להחריד. נשפכו מיליונים רבים מכספיך למול עשרות קבלנים בכדי לבנות מבנה שהיו שאלות בנוגע לצורך בנייתו מלכתחילה. המבנה נראה כמסוכן ומבקר המדינה המליץ למשרד הפנים להפעיל סנקציות אישיות נגד בעלי התפקידים שלקחו חלק במחדל הזה. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא בניית מבנה למועצה ומרכז מבקרים במועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב, 2017

המבקר פענח מדוע אשדוד כושלת מבחינה עסקית ורווית פקקים

הפרשה: רובע הקרייה שבמרכז העיר אשדוד אמור היה להיות מוקצה ברובו למטרות מסחר על מנת לעודד את הצמיחה עסקית בעיר שהיא נמוכה ביחס לאוכלוסיה. ועדה שהתכנסה הרחיבה באופן מדורג את ההקצאות בניגוד לתוכנית.

המבקר מצא באשדוד הסבת שטחים ממטרות מסחר למטרות מגורים במרכז העיר תוך הפרת תוכניות המתאר המקוריות. בנוסף אותר תעדוף קבלני בתים על חשבון שטחים ומבנים ציבוריים. 

מקום: עיריית אשדוד

שנה: 2010-2011

איך זה פוגע בך: כתוצאה כל תושב אשדודי נפגע. באשדוד ישנם 39 עסקים לכל 1000 איש, כאשר הממוצע הארצי הוא 60 לכל 1000. כמו כן, בעת שבערים הדומות, ראשון ובאר שבע קצב הגידול השנתי של עסקים חדשים הוא חמישה אחוזים, באשדוד הוא פחות מ 1.5%. זה לא מחויב המציאות. 

כתוצאה מההתנהלות הקלוקלת של העיריה, שליש משטחי המשרדים בעיר לא מאויישים כי הם במיקום לא אטרקטיבי ומרכזי המסחר העיקריים נמצאים בשולי העיר ללא תחבורה ציבורית מספקת. כמו כן כל אחד מאיתנו ייתקע ביותר פקקים: כתוצאה מהתכנון הלקוי ישנם עומסי תנועה קשים בתוך העיר וביציאה לתל אביב. 

מקור: דו"ח מבקר המדינה בנושא הליכי תכנון מרכז עירוני ראשי דרום 2010-2011

המבקר איתר פרצה המאפשרת גניבת המידע הרגיש שלנו בשלל רשויות מקומיות

הפרשה: במועצות המקומיות ישנם מאגרי מידע רגישים, אשר פריצה אליהן מהווה פגיעה חמורה בצנעת הפרט. זה לא איום ריק. בשנים האחרונות ישנה עלייה בפשיעת הסייבר והמידע, ובעיריות שונות כבר הותקפו המאגרים בעבר אך התופעות לא מדווחות ואין מידע מקיף עליהן.

מאגרי מידע מנוהלים בידי חברות חיצוניות פרטיות, אשר לא מבצעות דיווח שנתי, לא נכתבו נהלים הנוגעים לאבטחת מידע ואין מעקב אחר ההרשאות הניתנות לעובדים השונים או ניטור כניסות למאגרים. אף עירייה לא מדריכה את עובדיה כיצד להתנהל בבטיחות למול המאגר ומשרד הפנים כמו גם הרשויות, לא מבצעות ביקורות פנים על אבטחת המידע. 

מקום: הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים וכן עיריות באר שבע, כרמיאל ונצרת עילית, המועצה המקומית תל מונד והמועצה האזורית הגליל התחתון

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: אנו והמידע אודותינו גלויים וזמינים ברשויות המקומיות בהם אנו מתגוררים, בלי יכולת בחירה. הציבור נמצא בעמדה שאיננו יכול להתנתק מן המאגר מצד אחד, אך גם איננו יכול להבטיח את פרטיותו.

לא ניכר כי יש תוכנית רחבה לתקן את המצב הזה, מצב שלא היה מתקבל על הדעת בחברה עיסקית למשל. בעיריית נצרת עילית, למשל, נפרץ המאגר והפורץ איים לקבל 10,000 ש"ח ולא הוא יפרסם את הפרטים שנמצאים בידיו. 

מקור: דוח המבקר בנושא אבטחת מידע והגנת הפרטיות ברשויות המקומיות,2017

המבקר חשף כיצד מבצע למיסוי משפחות פשע כשל להחריד

הפרשה: בינואר 2010 החל מבצע רחב היקף להגשת דוחות שנתיים והצהרת הון ל-400 גורמים עבריינים על מנת לחשוף את היקף רכושם והאם התבצעה הלבנת הון. אך היו ליקויים במבצע, דוגמת מחסור במשאבים שפגעו ביעילותו. בשלבי התכנון לא ביצעו הרשויות הצלבת מידע יעילה, ובעקבות זאת צומצם המבצע ברבע. מרבית העבריינים שנתפסו – נחקרו רק פעם אחת. הוטל עליהם קנס של פחות מ-1000 שקלים, ורק ל-60 מתוכם נפתחו תיקים אשר מרביתם נסגרו או בתהליכי סגירה. לא נערכו אימותים למול גורמים נוספים על הרכוש המוצהר ודוחות עבר. 

המבצע היקר הזה אמור היה להכניס לקופת המדינה – כלומר לכולנו – הרבה כסף וכן להוות אפקט הרתעה עבור עברייני המס ומלביני ההון. בגלל תפקוד לקוי לא הושגו מטרות אלו כלל.

מקום: משטרת ישראל, רשות המיסים

שנה: 2014

איך זה פוגע בך: נגרעו מתקציב המדינה כספים שהגיעו לנו כדין. במקום זאת, הכספים נלקחו ממך דרך מסים, וכולנו זכינו לשירותים גרועים יותר. כמה גרועים? ההון השחור של הפשיעה המאורגנת נאמד במיליארדי שקלים, והערכות אומרות שעוד 23% מהפעילות הכלכלית בישראל אינה מדווחת. 

בנוסף, העובדה שאין ענישה לעבריינים גוררת אובדן אמון במערכת, ואז עוד ועוד אזרחים יעלימו מס, לא יבקשו חשבוניות וכן הלאה – כולנו ניזוקים מכך כי תקציב המדינה קטן בהתאם. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא מבצע משותף של רשות המסים ומשטרת ישראל למאבק בפשיעה, 2014

המבקר חשף כי המדינה מעלימה עין מפעילות כלכלית רחבה של רבנים, מקובלים ובדצים

הפרשה: בחלק מחצרות הרבנים והמקובלים נעשית פעילות כלכלית בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים, בצורת תשלום על פגישות ושירותים, מכירת קמעות ואביזרי קדושה. 

אך המבקר הראה כי המדינה לרוב פשוט מדלגת עליהם. ב- 2003 הוכרז, למשל, כי חצרו של אחד הרבנים מהווה עסק לכל דבר והוסכם כי הוא ישלם סכום חד פעמי של 20 מיליון ש"ח המהווים כ- 3% מהונו (660 מיליון שקל). הרב כפר בהסכם הזה ואילו אחד מחסידיו שילם זו כטובה עבור הרב.

בנוסף, גופי כשרות פרטיים אינם כפופים לפיקוח ואין מידע על פעילותם והיקף הכנסותיהם. לא נעשה שום הליך פורמלי למול השוק הזה, ומבחינת המדינה הם ממוקמים על המאדים.

מקום: רשות המסים, חצרות הרבנים והרבנות הראשית 

שנה: 2014

איך זה פוגע בך: ישנם מקובלים עם חשבון ביתרה של מיליארדי שקלים, ועמותות כשרות בהיקפים של מיליוני שקלים בשנה ובכל זאת הם אינם משלמים מיסים כמוך בשל היותם תחת הגדרה דתית המאפשרת עמימות בנושאים אלו. בניגוד אליך, הם פטורים מתשלומים ומפיקוח, דבר המתבטא בגזל מכספי החברה הישראלית כולה. ב-19 בינואר 2016 הוציאה רשות המסים חוזר המבהיר כי מספקי שירותי דת שאינם בגדר מוסד ציבורי חייבים במס.

מקור: דוח המבקר בנושא מיסוי רבנים, "מקובלים" ובד"צים, 2014

המבקר הוכיח כי רשות המסים מאפשרת למעלימי מסים הסדרים נוחים מדי

הפרשה: הסמכות השיפוטית של רשות המסים מאפשרת לה להגיע להסדרים עם מעלימי מסים עד סכומים מסוימים לשם הרתעה ותיקון אך היא איננה משתמשת בהם באופן עקבי, שקוף או יעיל.

הטלת כופר כסף היא חלופה להליך פלילי כלפי אדם שעבר עבירת מס. בשנים 2008-2010 הטילה הרשות כופר בסך 80 מיליון שח על עבירות מכס, מס ערך מוסף ומס הכנסה. 

נמצא כי גובה הכופר לא אחיד או מותאם לסוג העבירה, עברו של החשוד והיקף העבירה, ולא נרשמו נימוקים כלל על גובה הכופר, גם לא במקרים ששונתה ההחלטה הראשונית בוועדה חוזרת. הרשות מצאה לנכון לאפשר תשלום כופר גם עבור עבירות שלא עומדות בתנאים והיו צריכות להסתיים אחרת, ובנוסף לא מבקשת התחייבות שלא יחזרו על מעשיהם. 

הרשות אף לא הגישה כתב אישום נגד מי שלא שילמו את הכופר שנקבע להם. אפילו כאשר הגישה הרשות עתירה לפרקליטות, היא לא הסתיימה בכתב אישום. בד בבד, ליקויים שנמצאו בביקורות קודמות לא תוקנו עד למועד הביקורת הזו. 

מקום: רשות המסים

שנה: 2012

איך זה פוגע בך: בשעה שאתה ואת שומרי חוק ומשלמים מס כדרוש, אנשים רבים מצליחים להתחמק מכך – ללא עונש. באינספור מקרים, הרשות ויתרה על תשלום הכופר לגמרי. המשמעות היא אובדן אמון ברשויות וגם אובדן כסף רב ומסים לקופת המדינה. רשות המסים בהתנהלותה הלא יעילה הכשירה גניבה מכיסם הפרטי של כל אזרחי המדינה.

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא הטלת כופר ברשות המסים, 2012

המבקר: רשות המסים לא מחזירה מסים שגבתה שלא בצדק

הפרשה: החזרי המס והקלות המס הינן זכויותיו של האזרח לקבל את כספו חזרה באם נמצא ששילם עודף מס או כדי ליישם מדיניות מקילה וסבסוד לפי קריטריונים ברורים שמצאה לנכון הממשלה. אלא שלפי המבקר, רשות המסים גבתה מיליארדי ש"ח עודפים מהציבור במהלך השנים אך היא איננה מודיעה על כך לאזרחים ולא מחזירה לנו את הכספים.

אותה העמימות מאפיינת גם את הטיפול בזכויות המס של החוסכים לפנסיה ולרוכשי מקרקעין שאינם מנצלים הטבות שאינן מפורסמות ברבים. פרטי החשבונות לרוב לא מעודכנים במערכת השומה ולכן אף אחד לא ממהר להחזיר יתרות.

מקום: רשות המסים

שנה: 2014

איך זה פוגע בך: בשנת 2012 לבדה נגבו מאיתנו כ- 650 מיליון ש"ח שלא היו צריכים להיגבות. אלו כספים שיכלו לחזור לציבור בצדק, אך בשל סירבול המערכת וחוסר במידע גלוי לציבור איננו יודעים על כך והכספים לעולם לא מוחזרים.

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא מיצוי הטבות מס והשירות לנישום, 2014

המבקר חשף כי חברות קיבלו הטבת מס מטורפת – מבלי לברר את כדאיות העניין

הפרשה: בשנת 2012 נחקק חוק הרווחים הכלואים, לפיו חברות שצברו רווחים והן אינן מחלקות אותם בשל המיסוי בעת החלוקה, יקבלו הנחה במס אם ישלמו אותו בתוך שנה מפרסום התיקון לחוק. התיקון לחוק מעודד השקעה במקומות בהן אין תמריצים להשקיע, ונועד להמריץ את הכלכלה. סך ההטבות עמד בשנת 2010 על 5.6 מיליארד שקלים למרות שמס החברות הגיע ל 25% בלבד. 

הרשות לא חישבה את כדאיות החוק לא מלכתחילה, לא בדיעבד ואף לא לבקשת הממשלה, ולכן אין מידע אם שחרור הרווחים הכלואים אכן הופנה לפיתוח או שלא הושגה כלל מטרת החוק. חוק הרווחים הכלואים שימש למעשה הסכמה של הממשלה לוותר על הרבה מסים בפוטנציה על מנת לעודד השקעה מהירה בפריפריה. אך בשל חקיקה בעייתית – זה לא קרה.

מקום: רשות המסים, משרד הכלכלה, התמ"ת והמשפטים

שנה: 2013

איך זה פוגע בך: הפסדנו פעמיים – חברות קבלו הנחה משמעותית על מסים, וגם לא השקיעו אותם במקומות בהם ביקשה המדינה להשקיע. גם הפסדנו הרבה כסף, וגם הפסדנו השקעות לטובת המדינה כולה.

מקור: דוח המבקר בנושא הטבות המס הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון, 2013

המבקר איתר פנסיות מנופחות לעובדי חברת החשמל – על חשבוננו

הפרשה: למרות היותה חברה ממשלתית, הנהלת חברת החשמל שיפרה את תנאי ההעסקה ותנאי הפנסיה של עובדיה בלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך מהדירקטוריון, מהממשלה, מרשות החברות ומהממונה על השכר, בעלות של מיליארדי שקלים. 

המבקר מצא פערים של למעלה מ- 6 מיליארד שקלים בחישוב הפנסיות שלהן התחייבה חברת החשמל לפי ספריה עצמה, ולפי ספרי קופת הגמל אותה הקימה. 

בד בבד, בשנת 2006, מנכ"ל החברה לשעבר ד"ר יעקב רזון, ללא אישור הדירקטוריון, הורה להפקיד בחשבון הנאמנות 20 מיליון ש"ח בחודש ששומשו למטרות שי לחגים, חשמל חינם ועוד. 

רק בפברואר 2011 הוסדרה הפנסיה של הגימלאים והפסיקה להתעדכן ללא גבול.

מקום: חברת החשמל ומשרד האוצר

שנה: 2012

איך זה פוגע בך: תעריף החשמל הוא נגזרת של ההתחייבויות של חברת החשמל ולכן מגולמות בו הפנסיות וההטבות לעובדים – על אף שנופחו ולא אושרו כיאות. מכיון שחברת החשמל היא מונופול ממשלתי אין לנו ברירה אלא לצרוך את החשמל מהם ולשלם עבור ההטבות הלא מידתיות של העובדים, בעלות מיליארדי שקלים.

מקור: דוח המבקר בנושא הסדרי פנסיה של עובדי חברת החשמל, 2012

מבקר המדינה חשף התנהלות קלוקלת בשלל חברות ממשלתיות נוספות

הפרשה: ישנן 95 חברות ממשלתיות וחברות מעורבות אשר היקף הכנסותיהן הכולל נאמד בכ-67 מיליארד ש"ח ונכסיהן בכ-186 מיליארד ש"ח. לפי בדיקת המבקר, בדירקטוריונים רבים ישנם תקנים לא מאויישים וכן יש כאלה שאין להם יו"ר מכהן. אותרו מינויים פוליטיים תוך העדפת השיקולים הפוליטיים על חשבון טובת הציבור. נכון שהוקם מאגר דירקטורים כדי למנוע מינויים פוליטיים, אך אין לו קריטריונים אחידים. בנוסף, ברשות החברות לא מאמתים במידה מספקת את המידע המתקבל.

כתוצאה, המועמדים הנבחרים לדירקטוריוני החברות הממשלתיות הם לא בהכרח המתאימים ביותר. מניעיהם הם לא בבירור טובת הציבור.

מקום: חברות ממשלתיות וביניהן חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפא"ל, רכבת ישראל, חברת מקורות, חברת המים ודואר ישראל.

שנה: 2018

איך זה פוגע בך: חברות ממשלתיות מספקות לנו, תושבי המדינה, את השירותים הבסיסיים ביותר. העובדה שמנהלים אותן דירקטורים לא ראויים – עלולה לעלות לנו בכסף רב ובשירות רע. בנוסף- אם אתה מתאים לתפקיד, יכול להיות שלא תתקבל, רק בגלל שאין לך את הקשרים המתאימים.

מקור: דו"ח המבקר על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, 2018

המבקר הראה שמדינת ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה

הפרשה: ישראל נמצאת באזור סיכון לרעידות אדמה. הוקמה ועדת היגוי אשר תחקור את הנושא. נמצאו פערי מידע ומיפוי של תשתיות ומבנים הממוגנים והלא ממוגנים. אך לוועדה לא ניתן סמכויות פעולה, והתברר שהמשרדים השונים לא פועלים תחת הגדרות וקריטריונים מקבילים בנושא רעידות האדמה ולא מתאמים ביניהם מידע.

מקום: גופים האחראיים לתשתיות המדינה, ביניהם: משרד האנרגייה, רשות הגז הטבעי, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות החשמל; משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות ועוד.

שנה: 2018

איך זה פוגע בך: במקרה של רעידת אדמה אספקת החשמל בסכנה כי הגז הטבעי מגיע בצינורות מן הים ואיננו מאובטח כנגד רעידות אדמה. ישנה סכנת פיצוצים ושריפות מורכבים במיוחד. תשתיות המים והביוב לא ממוגנות ולכן עלולות לגרום להתפרצות מחלות. 

נמלי הים, האויר והגשרים אינם ממוגנים נגד רעידות אדמה ולכן יהיה קשה לקבל סיוע בינלאומי בעת הצורך. בתי חולים, מוסדות גריאטריים ותשושי נפש כמו גם מרבית בתי הספר אינם מוכנים כלל. אין מוכנות פיננסית וביטוחית למקרה של אירוע בסדר גודל קשה, ולכן השיקום עלול להיות איטי, יקר ומסובך.

מקור: דוח המבקר בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים, 2018

המבקר הראה שאי אפשר לדעת מה האינטרסים של מועמדים לבחירות בגוש עציון

הפרשה: בבחירות מועצה אזורית גוש עציון היה על ארבע הסיעות המתמודדות למסור את חשבונותיהם והדוחות הכספיים למבקר המדינה. המועמדים משה ברניקר ודוד סיקוראל לא מסרו דיווח כלל, כך שלא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונותיהם. על פי הדוחות הכספיים של המועמדים שכן הגישו, הסתכמו הוצאותיהם בכ-1,133,000 ש"ח בעוד שהמימון לו הם זכאים מסתכם בכ-942,000 ש"ח.

מקום: מועצה אזורית גוש עציון

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: משום שהתרומות נשמרו בסודיות – התושבים לא יכולים לדעת את מפת הזיקות של המועמדים ואילו אינטרסים הם עלולים לקדם בהתאם.

מקור: דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות המועמדים שהשתתפו בבחירות המיוחדות לראש המועצה האזורית גוש עציון בפברואר 2017

המבקר גילה שמועמדים לראשות מפלגת העבודה התנהלו בצורה לקויה

הפרשה: מועמדים לפריימריז צריכים למסור תצהיר אודות הונם בידי מבקר המדינה. מועמד אחד שלא צוין שמו הגיש את המסמכים באיחור, ואילו חלק מהמועמדים העלימו מהדוח סכום משמעותי שמעל לתקרת ההוצאות המותרות. נבחרי הציבור צריכים להיות שקופים על מנת שנדע מי מממן אותם ולמי הם עלולים להיות חייבים להחזיר טובה לאחר שייבחרו. 

מקום: מפלגת העבודה

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: למועמד שמנצח יש גישה למשאבי הציבור – ולכן דוח חסר יפריע לנו לדעת האם יש להם מניעים נסתרים בהחלטותיהם. במקביל, נבחרי הציבור שאינם ישרים ושומרי חוק – משמשים דוגמה שלילית לציבור הרחב.

מקור: דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית 2018

המבקר הראה שהממשלה כושלת בהתמודדות עם השמנת יתר – וזה עולה לנו מיליארדים

הפרשה: ישראל נמנית עם עשר המדינות המובילות בעליית שיעורי ההשמנה בעולם. השמנת יתר קשורה בהגדלת שפע המזון, ירידה באיכותו (מזון מהיר), וירידה ברמת הפעילות הגופנית של האוכלוסייה. למרות שהמערכת תידרש לתת מענה לתופעות הבריאותיות של ההשמנה בעצימות גוברת, אין תוכנית המתעסקת במניעה וחינוך לתזונה נכונה. אין בקרה על מכירה בקיוסקים בתוך מוסדות החינוך, קוד אתי לפרסומות של מזון לילדים, דגש משמעותי על שיעורי חינוך גופני, או בקרה על הרכב תוכנית ההזנה ביום לימודים ארוך.

משרד הבריאות לא מתמרץ קופות חולים בהתאם להתמודדותם עם נושא השמנת היתר. אין מיסוי הולם של מזון מזיק והנגשת מזון בריא כמו גם פיקוח הולם על הניתוחים שונים להצרת קיבה שהביקוש אליהם הולך וגובר. 

מקום: משרד הבריאות, החינוך והתעשייה, קופות החולים

שנה: 2011

איך זה פוגע בך: ההשמנה גורמת לנו לנזק כספי ישיר ועקיף המוערך ב- 10 מיליארד ש"ח בשנה, המהווה כשישית מההוצאה הציבורית הכללית על בריאות. בעיית ההשמנה נפוצה יותר באשכולים הסוציו אקונומיים הנמוכים. אפילו במשטרה ובצה"ל נמצא כי רוב החיילים המשוחררים העלו במשקל בזמן השירות. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא מניעת השמנה, 2011

המבקר בדק: הממשלה מקשה על שילוב עיוורים בחברה – והופכת אותם לאוכלוסייה נתמכת ולא תורמת

הפרשה: בשנת 2014 היו 35,000 עיוורים בארץ ותקציב השירות לעיוור עמד על 136 מיליון שהוקצבו לשיקום, ליווי ועזרים נלווים. כמחצית מהתלמידים שנמצאו זכאים לערכת עזר טכנולוגית לא קיבלו אותה על מנת שיוכלו להשתלב במסגרת רגילה ולא לצבור פערים. 

רק 16% מהזכאים קיבלו הדרכה שיקומית שהיא חיונית לשם פיתוח עצמאות. הפיקוח על השירותים הניתנים לעיוורים נעדר קריטריונים קבועים. אפילו המידע על הסיוע לעיוור איננו נגיש. 

מקום: השירות לעיוור, ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות

שנה: 2015

איך זה פוגע בך: המדינה מערימה קשיים על שילוב עיוורים ובכך הופכת את העיוורים לאוכלוסייה נתמכת ולא תורמת. 

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים, 2015

המבקר הראה שהממשלה כושלת בסיוע לאוטיסטים

הפרשה: 4 מתוך 1000 ילדים בישראל הנם אוטיסטים, והתופעה הנה במגמת עלייה. זיהוי מוקדם של הבעייה מאפשר טיפול ושילוב נכון של הילדים בחברה ושיפור ניכר במצבם. ובכל זאת, אין תיאום ושיח על דרכי האיתור והטיפול בין המשרדים השונים הנוגעים בדבר. מתוך 24 מעונות הנותנים מענה לאוכלוסיית הפעוטות רק לאחד מהם היה רישיון שעמד בכל דרישות התקן בשנת 2011 והפיקוח עליהם היה נדיר ולא מסודר. המעונות שאמורים להיות חינמיים, דורשים תשלומים חודשיים מן ההורים עד לגובה של 1400 ש"ח. 

בנוסף לכך, בשל חוסר במקום, כ-20% מבין הילדים נותרו ללא מענה כלל. מרבית ההוסטלים פעלו גם כן ללא רישיון תקף ממשרד הרווחה, גבו עד כ-1,200 ש"ח בחודש מן ההורים, הציגו דוחות כספיים מעוותים ולא פוקחו כראוי. 

יש תקופות המתנה ארוכות עבור איזון תרופתי של הלוקים, ואילו קורס שמעביר משרד בריאות לטיפול באוטיסטים איננו מבוקר ואיננו מייצר כוח אדם מספק.

מקום: משרד הרווחה, הבריאות, החינוך וביטוח לאומי

שנה: 2012

איך זה פוגע בך: קופות החולים קיבלו בשנים 2009-2010 כ-45 מיליון שח עבור טיפול באוטיזם אך טיפלו במחצית מהילדים אשר נקבע שיטופלו. במקביל 86 מיליון שקל הוזרמו למסגרות חוץ- ביתיות ו-50 מיליון שקל לסל הבריאות. חרף הכספים האלו היוצאים מכיסנו – הטיפול לא עומד ביעדים ולא מבוקר כראוי. במילים אחרות, גם כסף מתבזבז, וגם הלוקים באוטיזם זוכים לטיפול שהוא רחוק ממיטבי.

מקור: דוח המבקר על הטיפול בלוקים באוטיזם, 2012 

המבקר הראה כיצד קטינים הנפגעים מאלימות אינם מאותרים ומטופלים כראוי

הפרשה: יש 5 מרכזי הגנה ו- 12 מקלטים לטיפול מיידי בקטינים נפגעי אלימות ואלימות מינית בארץ.

הם משמשים לטיפול מיידי במקרים בהם יש צורך בפינוי מיידי של הנפגע ומציאת מענה הולם. אלא שהמבקר הוכיח כי רק מקצתם מפורסמים באתר המשטרה ואין מודעות אליהם בקרב הגורמים המקצועיים היכולים להפנות לשם אנשים. כמו כן, חסרים 8 מרכזים אשר אושרה הקמתם אך מעולם לא החלה בפועל. 

הדוח מצא גם כי אין אחידות בין המרכזים בטיפול ובפיקוח, ואין הכשרה מתאימה לאנשי מקצוע לאתר אלימות פיזית ומינית בגילאים הרכים. בד בבד, נפגעים שאינם יהודים כמעט ואינם מופנים למקלטים למרות האחוז הגבוה של נפגעים באוכלוסיה זו. 

מקום: משרד הבריאות, החינוך, הרווחה, הכלכלה, רשויות מקומיות ומשטרת ישראל 

שנה: 2015

איך זה פוגע בך: הינך קטין הנפגע מאלימות? כנראה שהמדינה תתקשה לאתר אותך ולטפל בך. העובדה שאנחנו לא דואגים לחלשים ביותר בחברה שלנו – מטיל כתם על המוסר היהודי והאנושי שלנו. 

מקור: דוח מבקר המדינה על היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות, 2015

המבקר חשף כי 122 אלף אברכים קיבלו מלגות אדירות – בכפל תשלומים מבלי שבכלל למדו

הפרשה: מסתבר כי בשנת 2011 מטה התמיכות במשרד החינוך הורה לרואי החשבון לא לערוך ביקורות במוסדות תורניים בינוניים וגדולים בניגוד להוראת משרד האוצר ויועצים משפטיים. 

עוד התברר כי אף גורם אחר לא ביקש לראות את הדוחות בעניינם. דוחות הביקורות שכן נערכו לא נותחו, והליקויים לא הועברו למוסדות על מנת שיתקנו אותם. לביקורות אין מדדים איכותיים, אלא רק ביקורת על מספר התלמידים שזהו הפרמטר שלפיו מתקצבים את אותן המוסדות. 

במקביל, נמצא כי אין הצלבת נתונים בין משרדית ולכן נוצר מצב של כפל תמיכות לחלק מתלמידי המוסדות התורניים גם ממשרד הכלכלה שמעביר קורסים מקצועיים במקביל וכן מביטוח לאומי. ואם זה לא מספיק, התברר כי חסרה גם הצלבת נתונים מצה"ל. 

בעקבות חלק מהביקורות נמצא שהמוסדות והתלמידים צריכים להחזיר כ- 35 מיליון שקלים ששולמו להם יותר מידי אך הם מעולם לא הוחזרו. המשרד לא מתאמץ לקבל את הכסף שלנו בחזרה או להשיג פירוט מלא של החובות.

מקום: משרד האוצר, הרווחה, הכלכלה והחינוך וכן ביטוח לאומי.

שנה: 2015

איך זה פוגע בך: אותם האברכים גם מתוקצבים באופן לא שוויוני, גם לא לומדים, גם מקבלים כפל תשלומים וגם לא מחזירים כשלא מגיע להם. הכל מהכיס שלנו.

מקור: דוח המבקר על הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים, 2015

מבקר המדינה איתר ליקויים חמורים בתכנית לשילוב יוצאי אתיופיה

הפרשה: לאורך השנים נפתחו מספר תוכניות ייעודיות ליוצאי אתיופיה. הוקצו לתוכנית 660 מיליון דולר במשך 9 שנים, אך משרד הקליטה שהופקד על כך, לא היה ערוך לתכנון וביצוע התוכנית. לא נעשו מיפוי וקביעת מדדים איכותיים לבקרה על הצלחת התוכנית. המבקר ציין כי ישנו חשש סביר שתוכניות ששולמו לא התבצעו כלל והפיקוח עליהן היה רשלני. 

מקום: משרד הקליטה, החינוך, הביטחון וראש הממשלה, צה"ל ונציבות שירות המדינה

שנה: 2013

איך זה פוגע בך: שילוב מלא של יוצאי אתיופיה הוא חיוני גם לבני הקהילה וגם לחברה כולה.

למשל, אף ששיעור הגיוס של יוצאי אתיופיה גבוה מן הממוצע הארצי ניכר כי הם נקלעים לקשיים בהמשך דרכם הצבאית: עריקות, נשירה, אחוז נמוך של חיילים הממשיכים לקצונה ויוצאים להכשרות מקצועיות. בזבוז מאות מיליוני שקלים בצורה שלא מובילה לשילוב מיטבי – פוגע בהם ובכולנו.

מקור: דוח מבקר המדינה על היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה: פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית , 2013

המבקר חשף שהטיפול בזרים לקוי – ופוגע בתושבי ישראל

הפרשה: יש נוהל טיפול אשר לוקה בחסר ל-42,000 זרים וילדיהם אשר שוהים בארץ בצורה בלתי חוקית אך בלתי ניתן לגרשם לארץ המוצא בשל חשש מיידי לחייהם. אין שיתוף פעולה בין משרדי על מנת לאמץ מדיניות כלפי הזרים שאינם ברי גירוש ולכן נוצר מצב של אי אכיפת חוקי העבודה בעניינם. 

מקום: מדינת ישראל, בדגש על השכונות החלשות בתל אביב

שנה: 2008-2014

איך זה פוגע בך: אי ההסדרה וקביעת המדיניות מוביל לפשיעה, להדרה מהמרחב הציבורי ולהתקבצות הזרים בשכונות קשות יום וכן לערעור הביטחון האישי למתגוררים במקומות אלו. כמו כן המענה הרפואי והטיפול הבריאותי בהם איננו מוסדר, ולכן ישנה סכנה להתפשטות מחלות שאינן מטופלות כראוי. 

מקור: דוח מבקר המדינה על הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל, 2014

המבקר הראה שהעולים הוותיקים מקבלים את תקציבי העולים החדשים

הפרשה: המבקר הראה שהסטטוס של העולים הוותיקים לא משתנה, גם אם הם נמצאים בישראל מעל ל-30 שנה. כתוצאה לא מתפנים תקציבים עבור העולים החדשים שזקוקים להם יותר. במקביל, נמצא כי עולים מצרפת וארצות הברית השתתפו באופן משמעותי יותר בתוכניות התמיכה מאשר עולים ממדינות אחרות.

למרות זאת, לא נערכו הבדיקות הנדרשות בשביל לקבוע מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשפר את מאזן תמהיל העולים בהכשרות.

כמו כן, כשעודד פורר היה מנכ"ל משרד הקליטה נבחרו בפה אחד שלושה מועמדים שונים בעלי זיקה למפלגתו, ישראל ביתנו, בוועדה שאותה ניהל. 

מקום: משרד הקליטה

שנה: 2016

איך זה פוגע בך: בעשור האחרון הוקצו מכספינו כ-250 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות ולעמותות הקשורות בקליטת עלייה, אך התקציבים שיוצאים מכיסנו מחולקים בצורה גרועה שלא מעודדת שילוב בחברה של מי שזקוק לכך. הם וכולנו סובלים מכך. בשנת 2013, למשל, תוקצבו תכניות בתחום החינוך הבלתי פורמלי ב-2.5 מיליון ש"ח – אך נמצא שרובם המוחלט של משתתפי התוכנית הינם ילידי הארץ והוריהם תושבי ישראל למעלה מ-15 שנים!

מקור: דוח מבקר המדינה על תמיכות ומינויים במשרד העלייה והקליטה, 2016 

המבקר חשף כיצד עיריית אשדוד מדרדרת נערים לפשע

הפרשה: בעיריית אשדוד אין מעקב סדיר אחרי נוכחות נערים ללא מסגרת חינוכית. אין החלפת מידע מסודרת עם גורמים כמו המשטרה ועמותות העובדות עם נוער. ועדה עירונית לא קובעת הליך טיפול מסודר ועו"סים מהעירייה לא מחפשים את הנערים בגינות ציבוריות. טיפולים עלולים להתעכב או להיפסק למשך חודשים ארוכים ולא נערכים ביקורי בית. 

מקום: עיריית אשדוד

שנה: 2012-2013

איך זה פוגע בך: נערים ללא מסגרת מתאימה זרוקים ברחוב ועולה הסיכון שיגיעו לכדי התנהגות עבריינית, סמים וזנות.

מקור: דו"ח מבקר המדינה בנושא טיפולן של רשויות מקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרות לימודים, 2014

המבקר חשף שבישראל מרססים בחומרי הדברה שאסורים באירופה, וכולנו חשופים לחומרים מסרטנים

הפרשה: במאי 2003 הוחלט לצמצם את השימוש בחומרי הדברה כימיים ולהגביר את הרגולציה והפיקוח על השימוש בהם. למרות זאת, המבקר הראה שגם בימים אלו משתמשים בארץ בחומרי הדברה שאסורים לשימוש באירופה. אין הוראות ותקנות ברורות ואף לא פיקוח בשטח, אין בדיקת לתוקף התכשירים ומיגון נכון לחקלאים ולמרססים, אלא רק בדיקת דגימות מועטות שנערכות פעם בשנה. 

משרד החקלאות פרסם רק פעמיים את תוצאות דוח המדידות לאורך 6 שנים, ותוצאותיו היו שונות מדוחות משרד הבריאות, אף שבשניהם נמצאו חריגות מן הכמויות המותרות. ובכל זאת, בשנת 2014 רק חקלאי אחד נקנס וגם ב-2015 לא הייתה התקדמות משמעותית. התמיכה בתוכניות הללו מצטמצמות משמעותית משנה לשנה ואילו הקנסות נמוכים עד כמעט סמליים. 

מקום: משרד החקלאות ומשרד הבריאות

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: אנו חשופים לחומרים מסוכנים דרך צריכת פירות וירקות כמו גם לחלקיקים שנספגים דרך שתיית מים ומהאוויר. בהיעדר שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה או פרסום מידע זמין ועדכני – איננו יכולים להתגונן נכון מפני הסכנות החמורות הטמונות בחשיפה לחומרי הדברה רעילים ואף מסרטנים.

עובד בחקלאות? הינך חשוף במיוחד. הטיפול בבעיות שנגרמות מהחומרים האלו עלול להכביד על תקציב הבריאותו.

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות, 2017

מקור: דוח מבקר המדינה על משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנושא השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות 2016

המבקר הראה כי חלק מתאגידי המים מבזבזבים את כספינו ולא תמיד מוודאים שהמים שאנו שותים ראויים לשתייה

הפרשה: רשות המים פיקחה על 56 תאגידי מים וביוב מקומיים בארץ. המבקר מצא כי יש תאגידי מים המקבלים עד כשליש מן המים שלהם מקידוחים שאינם מאושרים ולכן אי אפשר להבטיח את איכות המים הנובעים מהם. גם התברר כי במקומות אסטרטגיים בהם ביוב עובר קרוב לקידוחי מים – אין מיגון בצנרת. 

ברשויות אחרות היו חסרים מתקני טיהור שיבטיחו את איכות מי הקידוח לשתיה, או ביצוע מחקרים סדירים להבטחת איכותם. ברמה המנהלתית, חסרות ועדות ביקורת ודוחות ביקורת שנתיים. אין אחידות בקריטריונים למכרזים ומתקיימים חוזים רבים ללא מכרז מקדים, בעלות של מיליוני שקלים.

מקום: רשות המים ותאגידי מים וביוב ברשויות המקומיות

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: חלק מהמים שאנו שותים – באיכות לא ראויה. בנוסף, תאגידי המים שלנו מנהלים חוזי התקשרויות עם ספקים במיליוני שקלים שמבצעים על חשבוננו מבלי להבטיח את איכות השירות. 

מקור: דוח המבקר בנושא הרשות הממשלתית למים ולביוב- סוגיות בניהול תאגידי מים, 2017

המבקר הראה כי הממשלה מזניחה זיהומי מים

הפרשה: הממשלה לא מטפלת בשפכים וזיהום המים ביו"ש ורצועת עזה הנגרמים מהזרמת ביוב, תוצרי עיבוד שמן זית, עיבודי עורות, תוצרי כרייה ועיבוד אבן ומתכות.

עוד איתר המבקר חוסר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים ברשות הפלסטינית, צה"ל והמשרדים השונים בישראל. הוועדה המשותפת בעניין, למשל, לא התכנסה מאז 2010. 

מקום: נחלי אלכסנדר, חדרה, מודיעים, חברון וקדרון

שנה: 2016

איך זה פוגע בך: יש לנו פחות מים נקיים. הזיהום פוגע באקוויפר ההר שמהווה 20% מצריכת המים בישראל, מזהם נחלים ומזהם את נחל אלכסנדר ששיקומו עלה לנו כבר כ-90 מיליון שקלים, ובשל אי טיפול במקורות הזיהום איננו יעיל כלל. 

מדרום, הזיהום השבית את מתקן התפלת המים באשקלון ומהווה סכנת להתפשטות מחלות לכולנו.

מקור: דו"ח מבקר המדינה בנושא זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה, 2016

המבקר חשף כי משטרת ישראל לא מעניקה לקטינים את זכויותיהם

הפרשה: ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד הנוגעת בין השאר לזכויות הקטינים בעת חקירה ומעצר. ובכל זאת, ממדגם שנערך נמצא כי מרבית החקירות נוהלו ללא הורי הקטינים או מבוגר קרוב אחר, גם בגילאים הצעירים יותר, 12-15, בין אם הקטין לא רצה ובין אם ההורים לא ידעו שמחובתם להיות נוכחים. 

ברוב המקרים לא הוקראו לקטינים כל זכויותיהם והם לא התייעצו עם סניגור לפני החקירה, הם לא נחקרו בפני חוקר נוער או נחקרו במהלך הלילה. 

מקום: משטרת ישראל

שנה: 2014

איך זה פוגע בך: זכויות האזרח מגינות עלינו וחשוב שיוצגו לנו. ועדיין, הילדים שלנו, ואזרחים חלשים בחברה – הופקרו.

מקור: דוח המבקר בנושא היבטים בטיפול המשטרה בקטינים המעורבים לכאורה בפלילים, 2014

המבקר הראה כי אלפי אנשים מסתובבים ביננו עם נשק – בניגוד לתקנות ולחוק. אפילו אם הם חולים במחלות נפשיות

הפרשה: בסוף שנת 2012 היו 14,000 נשקים שהוחזקו בידי אנשים ללא רישיון תקף. הרוב המוחלט של מחזיקי הנשק אינם עושים זאת מצורך ממשי. אין הצלבת מידע בין בעלי הרישיון לנשק ובעלי ההתמכרויות שונות או הלוקים במחלות נפשיות במשרד הבריאות או הערכת מסוכנות במשרד הרווחה. 

משטרת ישראל לא מפקיעה נשקים ממי שפג תוקף רשיונו או נשלל ממנו בהמלצת משרד הבריאות. לא נדרשות הוכחות לקיומה של כספת לנעילת כלי הנשק בבית, עבודת הפיקוח עצמה לא מסודרת ואחידה ולמפקחים אין סמכויות הרתעה משמעותיות. המבקר הוכיח שתהליך הרישיון לכלי נשק איננו מהווה ערובה לבטיחות ושבפועל מסתובבים הרבה מאוד נשקים שלא לצורך ולא לפי התקנות.

מקום: המשרד לבטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות ומשרד הרווחה

שנה: 2014

איך זה פוגע בך: בשנת 2013 בוצעו שני מקרי רצח בידי אנשים פרטיים בעלי כלי נשק מורשים, ועוד 12 מתוך 13 מקרים של רצח והתאבדויות בוצעו בכלי ירייה בעל רשיון ארגוני.

 מקור: דוח מבקר המדינה על רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם, 2014 

המבקר חשף כי תלונות שלנו נגד התנהגות פסולה של שוטרים – מטופלות בצורה עלובה

הפרשה: מחלקת חקירת שוטרים שבמשרד המשפטים אמורה לאתר שוטרים בעייתיים ולשמור על טוהר המידות של המשטרה ואמון הציבור בה. אלא שהמבקר מצא כי בשנת 2015 90% מהתלונות שהגיעו למח"ש לא הגיעו לשלב הטיפול המשטרתי כלל. רק 3% הסתיימו בדין פלילי או משמעתי. 

המחלקה לא שומרת נתונים על שוטרים שהועברו מתפקידם וכן נתונים על השיקולים לעונש, התהליכים והצעדים שהיא נוקטת. ניכרת עלייה חדה בשימוש בסנקציות קלות במיוחד כמו הערת מפקד והדרכת מפקד.

מקום: מח"ש ששייכת למשרד המשפטים ומחלקת המשמעת במשטרה

שנה: 2017

איך זה פוגע בך: כפי שנכתב בדו"ח: "אמון הציבור ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה מבוססים על רמתה המוסרית של המשטרה ועל טוהר המידות של אנשיה". הטיפול הסלחני וחוסר השקיפות מעמידים את אזרחי ישראל במצב שבו אין לנו כלים להתמודד נגד התנהגות לא ראויה של שוטרים.

מקור: דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, 2017

המבקרת חשפה – רוב ערכות המגן בהן השתמשו במלחמת המפרץ לא היו תקינות

הפרשה: בתום מלחמת המפרץ, חשף זאב שיף ב"הארץ" את תוכנו של מכתב שהפנתה מבקרת המדינה אז, מרים בן פורת, לשר הביטחון משה ארנס, ובו קבעה כי 1.4 מיליון ערכות מגן שיוצרו בשנים 1986-1972 וחולקו לתושבי ישראל אינן בעלות מיגון מספק. משרד הביטחון טען בתגובה כי חישובי המבקרת אינם מדויקים, וכי מחישובי המשרד מתברר כי "רק" 860 אלף מסכות מיושנות כאלו חולקו. 

המקום: צה"ל

השנה: 1990

איך זה פוגע בך: יכולנו למות במלחמת המפרץ – גם אילו חבשנו מסיכות. לא נלקחה אחריות על המחדל הזה עד שהוא נחשף בידי מבקר המדינה והתקשורת

קישור:כתבה בעיתון הארץ: מסיכות הגז גבו מחיר גבוה – 95 הרוגים ו-262 נכים הוכרו רשמית כנפגעים 06.03.2001 מאת יוסי בר-מוחא

המבקר חשף כיצד חלק ממשגיחי הכשרות מקבלים תוספת שכר שקרית ומעלימים מס

הפרשה: העסקת משגיחי כשרות ישירות ע"י בתי העסק יוצרת ניגוד עניינים. במקרים רבים המשגיחים מקבלים שכר על היקף שעות עבודה בלתי סביר (עד 24 שעות ביום). בחלק מהמקרים השכר משולם במזומן ללא דיווח לרשויות המס וללא תשלום תנאים סוציאליים. אותרו כשלים בפיקוח והעלמת עין של המועצות הדתיות מהתופעות הנ"ל.

איך זה פוגע בך: יוקר מחייה. בתי עסק תלויים במשגיחים ומשלמים עבור שעות השגחה רבות משעות ההשגחה בפועל – ומגלגלים את עלויות היתר עליך. במקביל, תשלום במזומן למשגיחים גורם לאי תשלום מס הכנסה שפוגע באפשרות לתת לך, משלם המיסים, שירותים. 

מקור: דוח מבקר המדינה על הפיקוח על כשרות המזון. 2016

המבקר גילה שחלק מהחברות הממשלתיות שכולנו מממנים מבשלות דוחות

הפרשה: המבקר איתר ליקויים בדוחות הכספיים של חברות ותאגידים המוחזקים על ידי המדינה. לדוגמה: חברת מקורות, חברת החשמל, החברה הממשלתית לתיירות. 

יותר ממחצית מהדוחות שנבדקוק- לא עברו ביקורת, חלק גדול מהדוחות לא כללו נתונים כספיים. 

איך זה פוגע בך: חוסר שקיפות של השקעות המדינה בחברות הממשלתיות – מונע מהציבור לדעת לאן הולכים כספי המיסים שלו. אין אפשרות להבין אם התקציבים – שכולנו מממנים – נוצלו ביעילות. 

מקור: דוח מבקר המדינה על משרד האוצר, אגף החשב הכללי הבודק את מאזן המדינה ליום 31.12.15 בנושא השקעות בישויות ותאגידים המוחזקים עלי די המדינה. 2016

המבקר חשף שתקציבי פריפריה – הוסטו ליישובים מבוססים בגלל התערבות פסולה

הפרשה: לפי המבקר, התערבותם של בעלי עניין ומקורבים לשר השיכון אורי אריאל גרמה למתן הטבות כספיות משמעותיות של כ-10.5 מיליוני שקלים ליישובים מבוססים במעמד חברתי-כלכלי גבוה (כגון רעננה, הוד השרון, קרית אונו, מודיעין, תל אביב) – במקום שהתקציבים יגיעו לישובים מוחלשים בהתאם להחלטה המקורית של קבינט הדיור. 

ליישובים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, מנגד, הוקצו רק 4 מיליון שקלים.

איך זה פוגע בך: אוכלוסיות בפריפריה לא קיבלו את הסיוע המגיע להם שהיה יכול לשפר את מצבם.

מקור: דוח מבקר המדינה על משרד הבינוי והשיכון על כשלים בגיבושה ובהפעלתה של התכנית האסטרטגית לעידוד ההתיישבות ולחיזוקה. 2016

המבקר ניתח את כשלי מערכת הבריאות והראה כיצד אפשר לקצר זמן לניתוחים

הפרשה: הפעלה לא יעילה של חדרי הניתוח בבתי חולים כלליים וניצול שגוי של כוח אדם וציוד הובילו להתארכות תורים לניתוחים. בכ-50% מהמקרים, חשף המבקר, יום ניתוחים מסתיים בשעה 14:00 במקום בשעה 15:00. בנוסף פעילות הניתוחים מתחילה עם כ-40 דקות איחור וזמן המתנה בין ניתוח לניתוח גבוה מהתקן.

איך זה פוגע בך: המבקר חישב שבזמן המבוזבז עקב הכשלים השונים אפשר היה לבצע עוד 2000 ניתוחים בשנה. ותור שלך התארך: זמן המתנה ממוצע במרכז הארץ הוא כ-75 יום, בדרום וצפון הארץ כ-120 יום. במקביל, ביטול ניתוחים גורמים לחלק מהמטופלים לפנות לניתוחים פרטיים יותר יקרים. כל זה מוביל לפגיעה באמון במערכת הבריאות הממשלתית.

מקור: דוח מבקר המדינה על משרד הבריאות על הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים. 2016

המבקר איתר מערכת יחסים פסולה בין הרופאים לחברות התרופות, לצד תכנון כושל של מערכת הבריאות

הפרשה: לפי המבקר, חברות תרופות וציוד רפואי תורמות כספים למרכזים רפואיים ומממנות נסיעות לחו"ל לרופאים ומנהלי בתי חולים. גופי הביקורת של המרכזים פועלים בצורה לקויה. למשרד הבריאות אין תכנית אב רב-שנתית לבינוי ופיתוח של המרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים שבבעלותו. חוסר שקיפות בשכר חלק הרופאים.

איך זה פוגע בך: הבריאות שלך עלולה להיפגע. יש חשש לרכישת ציוד רפואי ותרופות מהחברות התורמות למרכזים וממנות נסיעות רופאים כדי "להחזיר טובה" לחברות ולא משיקולים עניינים. 

זה גורם לניצול רע של כספי משלם המיסים ותיתכן רכישת ציוד לא מיטבי. העדר שקיפות בשכר חלק מהרופאים והעדר תכנית אב רב-שנתית לבינוי ופיתוח של המרכזים הרפואיים יוצרת סדר עדיפויות שמבוסס על תחושות בטן – במקום על נתונים אמיתיים.

מקור: דוח מבקר המדינה על משרד הבריאות על סוגיות בניהול המרכז הרפואי הכללי-ממשלתי הלל יפה ובניהול מרכזים רפואיים כלליים-ממשלתיים אחרים. 2016

קראו את פרק 8
פרק 9

הבעיות שמצא מבקר המדינה במשרד החינוך

עקבנו אחר תיקון הליקויים במשרד החינוך במשך שנה

בפרק השני בתחקיר מבקר המדינה התמקדנו בדוחות ביקורת על משרד החינוך. ביקשנו מהמשרד עדכון על תיקון הליקויים במרץ 2019 ומרץ 2020 ובדקנו מה השתנה. כיצד נכשלה רפורמה גדולה עד שהמבקר החל לעסוק בזה,  איך נתנו לרשת חינוך חרדית להפר הסכמים  ובעיקר, למה קריאת דו"ח פנימי של המשרד הובילה אותנו לתנומת צהריים עמוקה ולמה זה מצביע דווקא על חשיבות משרד מבקר המדינה

כדי להבין את הפעילות של מבקר המדינה בשטח, בחרנו לבחון לעומק את הטיפול במשרד אחד, משרד החינוך, בעשור האחרון. העמקנו בארבעה דו"חות מהשנים האחרונות ופנינו למשרד החינוך בשני מועדים שונים בהפרש של שנה, מרץ 2019 ומרץ 2020, כדי להבין כיצד הליקויים מטופלים, או במילים אחרות, להבין אם מישהו מתייחס בכלל לדו"חות המבקר. עבודה שבימים שבשגרה אמור לבצע משרד החינוך.

בכל סיכום נציג את עיקר ממצאי הדוח, את המעקב שעשינו אחר הטיפול בליקויים על ידי משרד החינוך, את הדיונים שהתקיימו בוועדה לביקורת המדינה וכן דוח מעקב של משרד רה"מ, בהמשך תוכלו לעיין גם בשאר הדוחות המסודרים באופן כרונולוגי.  

שי פירון, יזם כשר חינוך את תוכנית הלמידה המשמעותית (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מתשובות המשרד למדנו שהמשרד כן לוקח את דוחות הביקורת ברצינות אך מתמהמה ביישום של חלק מהסוגיות. תוכנית הלמידה המשמעותית מצד אחד מתקדמת ומתפתחת אך מצד שני עדיין אין אפיון ברור לתפקיד המפקח. הביקורת על גני אגודת ישראל עדיין קיימת אך מספר ישיבות הוועדה המלווה ירד משלוש ישיבות בשנת 2018 לשניים בלבד בשנת 2019. כל הפרטים המלאים והטרחניים בכתבה. תודה לדוברות משרד החינוך שעבודתם המקצועית אפשרה לנו לבצע את הבדיקה.

למידה משמעותית? כישלון משמעותי

כישלון הרפורמה שהייתה צריכה להיות ספינת הדגל של מערכת החינוך (מאי 2018, 68 ג') – הלמידה המשמעותית

שר החינוך לשעבר, שי פירון, ביקש לפתח ולהעמיק את "הלמידה המשמעותית" ולהפוך אותה למטרה אסטרטגית של כלל מערכת החינוך. כלומר, ללמד דרך חוויה וחקר ולא באמצעות שינון החומר.

באמצע 2013 הטיל השר לשעבר על הנהלת משרד החינוך לבנות תוכנית עבודה שתתורגם לפעולה מעשית ותחייב את כלל המערכת. זוהי רפורמה שהייתה אמורה לשנות את מהות מערכת החינוך: מעבר משינון חומר להטמעת תהליכי למידה עצמאיים וקבוצתיים. 

שר החינוך התחלף אמנם וממשיכו יכול היה לבטל את הרפורמה, אבל במפתיע גם שר החינוך הקודם, נפתלי בנט, התחייב לאמץ את רפורמת הלמידה המשמעותית. והוא לא סתם התחייב, הוא אפילו התחבר אליה במישור האישי מימיו בבית הספר ומצאנו קטע שבו הוא מתאר דרך זיכרון אישי מהי למידה משמעותית:

מהי למידה משמעותית?

"הלמידה המשמעותית נועדה לפתח בקרב התלמידים במערכת החינוך בישראל יכולת חשיבה, יצירה, לימוד עצמי ולימוד בצוות, ובד בבד לעודד חשיבה ביקורתית, יצירתית וחדשנית ושימוש בטכנולוגיית המידע – כל זאת כדי לזמן לתלמידים חוויית צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית-ערכית.

תהליך הלמידה המשמעותית אמור בסופו של דבר להגדיר מחדש את בית הספר ולשנות את ייעודו של המורה. גיבוש התפיסה של למידה משמעותית הוא תוצאה של שיח בין-לאומי ער בעניין הצורך בשינוי שיטות הלמידה שהיו נהוגות עד היום, כדי להקנות לצעירים את "מיומנויות המאה העשרים ואחת", שבה מתרחשים תהליכים חברתיים, מתרחשות תמורות בשוק העבודה, וחלות התפתחויות בעולם הטכנולוגיה ובנגישות למידע".

בשורה התחתונה מצביע המבקר על שורת בעיות שמנעו מהתוכנית להתרומם:

  1. אי תכנון לפני היציאה לרפורמה: השר לשעבר האיץ את התהליך אך המערכת לא הייתה מוכנה לכך.
  2.  היעדר תמונת מצב עדכנית לגבי כל אחד מבתי הספר: במשרד החינוך לא טרחו לבדוק היכן עומד כל אחד מבתי הספר לפני היציאה לדרך. במילים אחרות, רצו קדימה בלי לבדוק היכן נקודת הזינוק. 
  3.  אי הסכמה על מושגי היסוד וסוגיות אסטרטגיות מרכזיות: המשרד לא רתם את כלל בעלי העניין לפני שיצא לדרך. בנוסף, הגישה הייתה שפועלים בכל בתי הספר ובכל שכבות הגיל, במקום לפעול באופן הדרגתי. 
  4.  חוסר סמכות של ועדת ההיגוי: קידום הרפורמה כולה נשען על אישה אחת, מנכ"לית המשרד, מיכל כהן. כהן עזבה לפני קרוב לשנתיים וכיום אין מי שינווט את הרפורמה. ועדת ההיגוי התמוססה כבר ב-2015 ללא החלטה מסודרת וללא הסבר.
  5.  גרף למידה שלא זז: בתהליך ההטעמה לא בוצע תהליך למידה שמטרתו לשפר את ההטמעה. גם אם החלו בתהליך למידה משמעותי בכיתות הנמוכות, הוא התפוגג בכיתות גבוהות יותר.
  6. אי מתן הכשרה למורים ולמנהלים: לצוות שאמור היה להטמיע את הרפורמה חסרו הכלים המתאימים.

המשרד לא פסל את המשך הטעמת הרפורמה והסביר מדוע כשל: "יישום רפורמה בכלל ורפורמה פדגוגית בפרט מלווה באי הסכמות והתנגדויות, בייחוד כאשר אחד השינויים המרכזיים העומדים בליבה של הרפורמה, שינוי דרכי הוראה, למידה והערכה, מחייב גם שינוי תודעתי וביצועי של פרקטיקות הוראה מאחורי דלת הכיתה".

עוד צויין כי "המנכ"ל המכהן מר שמואל אבואב זיהה את אי הבהירות בנוגע למושגי היסוד. לשם כך הוא קיים ביוני 2017 דיון הנהלה בנושא ובסופו ציין כי 'מעבר המערכת ללמידה משמעותית חסר בהירות וקונקרטיזציה'… עמדת המנכ"ל הנוכחי הדגישה את הקושי לקדם את הלמידה המשמעותית בהיעדר הבהרה והסכמה בנוגע למושגי היסוד של הרפורמה".

בוועדה לביקורת המדינה טרם התקיים דיון בנושא ובדו"ח המעקב שאמור לפקח על תיקון הליקויים מצאנו משפט אחד שמתייחס לנושא: "המפקחים (מפקחי משרד החינוך, ע"ב) הכוללים מקיימים ועדות מלוות פעמיים בשנה. במסגרת זו הם מרכזים את המעקב והליווי של ביה"ס בתחום הלמידה המשמעותית וכן את קידום יעדי המשרד בשיתוף נציגי רשויות והורים". 

אז פנינו למשרד החינוך בשאלות העוסקות ברפורמה. מהתשובות נראה שדו"ח המבקר אכן דחף את המשרד לבצע כמה מהלכים שאת פירותיהם נראה, במידה ויהיה מעקב, בשנים הבאות.

תשובות המשרד, מרץ 2019 מול מרץ 2020

ביקשנו לדעת אם נבנתה תוכנית הטמעה מתוקנת לרפורמה, מהם צעדי ההתקדמות ומה הצפי המשוער לסיום הטמעתה, את התשובות המפורטות הבאנו לפניכם עם השוואת ההתקדמות בין שנת 2019 ל-2020.

החינוך העל יסודי

המשרד מאמין כי יש להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ודבק בתפיסה זו. הוא מחויב להמשיך ולהטמיע את עקרונות התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית ולקדם אותה. המשרד מכבד את הערות המבקר ואף התייחס אליהן והוא עורך את ההתאמות הנדרשות. חלק מן ההתאמות נערכו זה מכבר וחלקן הוטמעו במהלך השנה האחרונה וימשיכו להתפרש על פני השנה הבאה ולאחריה. להלן התשובות לשנת 2019:

בניית מחוון עבודה לצוותי בתי הספר 

2019: אגף החינוך העל יסודי בנה מחוון להערכת צוותי הוראה/מורים המקדמים למידה משמעותית איכותית. בתוך כך התקיימו ועדות לבחירת צוותי הוראה מובילים בתחום הלמידה.

2020: ביקשנו מהמשרד את המכוון וקיבלנו אותו.

  •  הקלה בעומס כדי להקל על העומס שנוצר בבתי הספר התיכוניים, פתח המשרד את מועדי חורף במקצועות לשון והיסטוריה לכלל הנבחנים ופיצל שאלונים בפיסיקה לתלמידי כיתות י"א (בחינה בשאלון מכניקה לתלמידי י"א ובחינה בשאלוני חשמל לתלמידי כיתות י"ב).
  •  תכנון למידה לוח הבחינות פורסם לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה כדי לאפשר למנהלים לתכנן את הלמידה באופן מיטבי.
  • ועדות מלוות מונו ועדות מלוות בית ספריות שיפעלו פעמיים בשנה בהובלת המפקחים הכוללים. ועדות אלה מהוות מנגנון להטמעה של תהליכים ומשמשות כלי לבקרת איכות של חלופות ההערכה ושל תהליכי למידה משמעותית בבתי הספר.
  •  הקצאת ימי הדרכה 
תלמידים. משרד החינוך הבטיח כי ייקבעו פינות חקר ויצירתיות בכיתה

2019: כל מחוז קבע את תוכנית העבודה של המדריך ללמידה משמעותית בבתי הספר הזקוקים לקידום ולסיוע.

2020: הוקצו 34 ימים לכלל המחוזות.

 במסגרת תוכנית ההיבחנות:

2019: לקראת שנת הלימודים הבאה (תש"פ) יקיים המשרד פיילוט ב-50 בתי ספר במטרה לבנות מערכת תכנון ומערך היבחנות על פי תוכנית ההיבחנות.

o   הוקמו ועדות הכרה לנושא הציונים השנתיים. במסגרת תהליך זה נדרשים בתי הספר להציג תכנון היבחנות ומחוונים להערכות חלופיות ופנים בית ספריות.

2020: קיבלנו את רשימת בית הספר בו החל הפיילוט. לספירתנו התקיים הפיילוט רק ב-43 בתי ספר.

בחינוך היסודי, קובע המשרד, ההטמעה תחל בכניסה לכיתה א' ויקבעו מרחבי למידה, פינות יצירה וחקר, בשלב הראשון כהמלצה ובהמשך כהנחיית חוזר מנכ"ל. לטענת המשרד התהליך החל בקרב 500 תלמידים ויתרחב בהמשך גם לכיתה ב'. מעקב אפקטיבי יהיה כזה שיבחן את מידת התרחבות הפיילוט, יבדוק את רשימת בתי הספר המשתתפים ויערוך בקרה נקודתית באותם מקומות.

 

מתאימים את בית הספר לתלמיד – מתחילים בכיתה א'

לאור דוח מבקר המדינה ערך האגף לחינוך יסודי שינוי ותיקון ברפורמת הלמידה המשמעותית.

בשנת הלימודים תשע"ט התמקדה הלמידה המשמעותית בכיתות א' במהלך שנקרא "א' תחילה", במסגרתו שינה משרד החינוך את המדיניות שלו ביחס לקליטת תלמידים העולים לכיתה א'. מדיניות זו נשענת על פרי עבודתה של ועדה מיוחדת אשר הוקמה במשרד לשם בחינת מעבר ילדי הגנים לכיתה א'. הוועדה כללה נציגים מהאגף לחינוך קדם־יסודי, האגף לחינוך יסודי, שפ"י והאגף לחינוך מיוחד והמוטו שהנחה את חבריה היה כיצד על בית הספר להכין את עצמו לקראת קליטת הילדים, בניגוד לתפיסה הקיימת לפיה הילדים הם אלה שצריכים להתכונן לקראת כניסתם לכיתה א'. לאורך השנים נאלצו הורים להתמודד עם דילמות וחששות בכל הנושא של הכנת הילדים לקראת כיתה א' והוציאו מכיסם סכומים לא מבוטלים לקורסי הכנה בתחום הקריאה והכתיבה. חשוב לציין כי משרד החינוך מתנגד להכנת הילדים לקראת כיתה א' ולהוצאות כספיות מיותרות של ציבור ההורים לשם כך.                          

כדי לשנות מציאות זו הוקמה, כאמור, ועדה שמטרתה להבנות תפיסה חדשה בתוך המערכת. לקראת שנת הלימודים תשע"פ ייכנסו מסקנות הוועדה כהמלצות למערכת, בהמשך הם יעוגנו בחוזר מנכ"ל ויוחלו על המערכת באופן הדרגתי.

הוועדה קבעה ארבעה עקרונות של שינוי:

  1. שינוי סביבת הלמידה. מומלץ שהסביבה הכיתתית תכיל סוגים שונים של פינות ובהן יוקנו לתלמידים מיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה וחשבון. בהתאם לכך המשרד ממליץ על:

א. שילוב של פינות יצירה. התלמידים יעסקו בנושא הנלמד, למשל צמחים, חגים, עונות השנה. המטרה: פיתוח יצירתיות והבעה בחומרים מגוונים.

ב. פינות חקר. עיסוק בנושאי הלימוד, למשל לימוד על פך השמן, האם השמן צף או שוקע. המטרה: פיתוח מיומנויות חקר.

ג. פינת מרכול. התנסות במגוון פעילויות חשבוניות. המטרה: פיתוח מיומנויות מתמטיות.

ד. פינות של משחק סוציו־דרמטי. פינת משפחה שתכלול מטבחון, פינת ישיבה, עגלת קניות. המטרה: פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה באמצעות כתיבת מתכונים, הכנת רשימת קניות ועוד.

ה. פינה של בניה בחומרים שונים במרחב החוץ כיתתי. בפינה יהיו חומרים בשימוש חוזר (בקבוקים, קופסאות, קוביות, לגו וכדומה) והתלמידים יצרו ויבנו דברים ביחד. המטרה: פיתוח מיומנויות לעבודה בצוות.

  1. תכנים ודרכי הוראה. תכנון שנתי של התכנים הנלמדים תוך התייחסות למיומנויות הנדרשות ועמידה בהישגים המצופים, בדגש על תהליכי הוראה ולמידה בקבוצות קטנות על מנת לתת מענה לשונות בין הלומדים.
  2. ארגון הזמן. יצירת סדר יום גמיש שיאפשר לילדים להתנסות:                             

א. בבחירה מתוך מגוון פעילויות בתוך הכיתה ומחוצה לה.

ב. בלמידה פרטנית, בלמידה בקבוצות קטנות או במליאה.

ג. בפיתוח המוכנות שלהם להיות לומדים עצמאיים.

הדבר יאפשר למורים:

א. לקיים תהליכי הוראה בקבוצות קטנות.

ב. להכיר כל ילד באופן אישי מתוך רצון ליצור קשר בין־אישי עמוק ומשמעותי שיוביל להנעה ללמידה ולמיצוי היכולות, שיובילו להישגים גבוהים בכל התחומים.

ג. לקיים פתיחה וסגירה חווייתית של יום הלימודים.

  1. הצוות החינוכי והסביבה הלימודית: חשוב שהצוות יהיה בעל ידע בהתפתחות הילדים בגילים הרלוונטיים ויכיר את ההיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים, המוטוריים, השפתיים וכדומה. בנוסף, יש לקדם את יכולת הצוות לעבוד בשיתוף פעולה לצורך השגת המטרות.
לאפשר לילדים למידה עצמאית (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

יש לארגן סביבה לימודית "רכה" (קרובה לסביבה הגנית), שתאפשר לילדים לבחור ולנוע בין פינות שונות המזמנות פעילויות מגוונות שמטרתן לקדם מיומנויות באמצעות דרכי למידה המותאמות לגיל הילדים: משחק, בנייה ויצירה.  

דוגמה לסדר יום:

08:00 – 08:15 פותחים את היום בתוכנית "שיר של יום" ומנהלים שיח רגשי חווייתי.

08:15 – 08:30 מליאה – לומדים את האותיות, למשל אות חדשה.

08:30 – 09:30 התלמידים נמצאים בפינות השונות של הכיתה, למשל בפינת החקר, בפינת המרכול, בפינת החשבון וכדומה. במקביל, בשעה הזו המורה עובדת בהקניה של קבוצות קטנות, רבע שעה הקניה לקבוצה, כאשר בין קבוצה לקבוצה היא עוברת ועונה לשאלות, אחר כך מחליפים בין הקבוצות.

09:30 – 09:40 שיחה מסכמת עם התלמידים.

09:40 – 09:50 ארוחת בוקר ויציאה להפסקה.

 הפסקה וחזרה מההפסקה

 10:15 – 10:30 מליאה (הכיתה לומדת יחד, למשל: חיבור בתחום העשרת הראשונה).

10:30 – 11:30 התלמידים נמצאים בפינות השונות של הכיתה, למשל בפינת החקר, בפינת המרכול, בפינת החשבון וכדומה. במקביל, בשעה הזו המורה עובדת בהקניה של קבוצות קטנות רבע שעה הקניה לקבוצה, כאשר בין קבוצה לקבוצה היא עוברת ועונה לשאלות, אחר כך מחליפים בין הקבוצות.

11:30 – 11:45 מליאה – סיכום ורפלקציה.

11:45 – 12:00 הפסקה בחצר.

12:00 – 12:45 שיעור מקצועי (חינוך גופני, מוסיקה).

12:45 – 13:15 שיעור כישורי חיים.

13:15 – 13:30 סגירת היום בדרך חווייתית (קריאת סיפור בהמשכים, שיח רגשי, משחק חברתי).

סדר היום צריך לכלול פעילויות מסוגים שונים מפני שכל אחד מסוגי הפעילויות מדגיש צד אחר וחשוב להתפתחותו של הילד, אושרו וביטחונו.

מדיניות זו מוחלת באופן הדרגתי והשנה הצטרפו לתוכנית מעל ל־500 כיתות א'. בכוונת המשרד להרחיב את המהלך גם לכיתות ב'.

במרץ 2020 ביקשנו לדעת כיצד מתקדמת ההטמעה והאם המהלך הורחב גם לכיתות נוספות מעבר לא':

מהמשרד נמסר כי "248 בתי ספר שהחלו במסגרת התכנית "א' תחילה"  בשנת הלימודים תשע"ט ממשיכות את פעילותן השנה בכיתות ב'.אליהם הצטרפו עוד  305 בתי ספר חדשים (כיתות א').

עוד מציג המשרד תיק מורה מקוון, מהגן ועד י"ב, אשר אמור לשמש עזר למורים. 

תיק מורה מקוון

כדי לקדם למידה רלוונטית, מעניינת וחדשנית, בנה המשרד במהלך השנה האחרונה תיק מקוון למורה (מהגן עד י"ב) אשר מיקד את עולם הידע, הערכים והמיומנויות הנדרשות בכל מקצוע ולכל שכבת גיל. התיק כולל חומרי למידה, יחידות הוראה וסרטוני הדרכה ומעודד ליזום, ליצור ולגוון את אופני הלמידה תוך כדי שימוש בכלים עכשוויים ברוח הלמידה המשמעותית.

התיק המקוון מדגים חיבורים בין היעדים הלימודיים והחינוכיים בתחומים הבאים:

ידע – העשרת עולם הידע דרך מפגש מעניין עם מושגים, רעיונות, סוגיות ודילמות בחומר הנלמד.

מיומנויות – פיתוח מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות תוך אישיות־רגשיות ומיומנויות בין אישיות־חברתיות באמצעות התנסויות בתחומי הדעת השונים.

ערכים ונורמות התנהגות – דיון בערכים מרכזיים והפיכתם לנורמות התנהגות בחיי היומיום.

http://edu.gov.il/special/Curriculum/Pages/hp.aspx

המשרד מצהיר גם על הקצאת משאבים להטמעת הלמידה המשמעותית ובשנה האחרונה תיקצב עיצוב מחדש של חללים בבתי הספר להטמעת התוכנית. לאחר פתיחת שנת הלימודים חשוב לבדוק אילו בתי ספר קיבלו את ההקצאה ומה הסכומים שהושקעו.

משנים את מרחב הלמידה – יוצאים מהכיתות (מרחבי M21)

מערכת החינוך מיישמת תוכנית לאומית לתכנון מרחבי M21, שמטרתה לשנות את חוויית הלמידה באמצעות עיצוב מחודש של המרחב במוסדות החינוך הקיימים. שיפור המרחב הלימודי אינו רק מענה לצרכים שעולים מהשטח, אלא הוא גם כלי חשוב מאין כמוהו ליצירת אווירה חינוכית יצירתית וכלי מוכח לשיפור האקלים החינוכי.

במהלך השנה האחרונה תקצב המשרד כ־1,500 מרחבי למידה חדשים ובשנתיים האחרונות תוקצבו עוד 921 מרחבי למידה חדשים, ב־186 רשויות מקומיות. מרחבים אלה מאפשרים בין היתר יציאה מתוך מרחב הכיתה למרחב החיצוני של בית הספר, למידה חדשנית שאינה תלויה בספר ובמחברת, עבודה בקבוצות קטנות יותר ופיתוח מיומנויות של עבודת צוות.

וגם בגרות עם ספר פתוח. 

שנת 2019: "המשרד הצהיר כי בשנת הלימודים (תש"פ) הבאה יבחנו התלמידים בבגרות בהיסטוריה עם ספר פתוח מה שיאלץ אותם לחשוב ולנסח תשובה מלומדת ולא לשנן חומר. הבדיקה כאן יכולה בתחילה להיות אם המשרד עמד ביעד זה".

שנת 2020: "השנה, ייצא לדרך מודל ההבחנות עם ספר פתוח במקצוע היסטוריה לקראת ההיבחנות הראשונה בחורף תשפ"א. המשרד בוחן הרחבת מודל זה למקצועות האחרים". כלומר, להבנתנו, היישום נדחה בשנה.

שאלה נוספת ששאלנו את המשרד נוגעת להערת המבקר כי ועדת ההיגוי התפרקה. שאלנו אם ועדת ההיגוי להטמעת הלמידה המשמעותית הוקמה מחדש, אם ניתנה לה סמכות, מי החברים בה והאם ניתן לראיין אחד מהם.

מהמשרד נמסר כי "הוקמה ועדה ברמה הארצית, שותפות לה שתי מפקחות ושתי מדריכות ארציות מהאגף היסודי. במקביל בכל מחוז פועל צוות שעוסק בלמידה המשמעותית. לוועדה זו יש נציגוּת גם במחוזות, ולצידה ועדות מלוות בבתי הספר". 

מאחר שהמבקר ציין שהמשרד לא דאג להכשיר את צוות הוראה שאלנו אם נבנתה תוכנית הכשרה חדשה למורים ולמנהלים וכיצד היא מוטמעת בבתי הספר לחינוך. 

2019: המשרד טוען כי ועדת מומחים שעתידה לסיים את עבודתה אמורה להגיש המלצות ותוכנית עבודה למל"ג כדי להטמיע את תוכנית ההכשרה למורים. 

2020: התוכנית טרם אושרה במל"ג. מהמשרד נמסר לנו: המתווה טרם אושר. הוא מצוי בשלבי אישור במל"ג.

מתווה המועצה להשכלה גבוה להוראה

המועצה להשכלה גבוהה הקימה ועדת מומחים לבחינת מבנה ההכשרה והמתווה שלה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בוועדה חברים נציגי אוניברסיטאות, נציגי מכללות לחינוך, נציגי מינהל עובדי ההוראה במשרד החינוך ומשקיף מטעם התאחדות הסטודנטים. במסגרת עבודתה בדקה הוועדה לעומק מגוון רחב של סוגיות המתייחסות להכשרה בכל המסלולים, כולל התייחסות ללמידה משמעותית, גם בתחומים התיאורטיים וגם בתחומים המעשיים, כפי שהציע גם מבקר המדינה.

הוועדה נמצאת כעת בישורת האחרונה לקראת הגשת הדוח המסכם שלה למל"ג. לאחר אישור המל"ג יחייב המתווה החדש את כלל מכשירי המורים בכל המוסדות וייושם בהדרגה. מהלך זה ישפיע על תוכניות ההכשרה, על סגל ההוראה ועל דרכי ההוראה במכללות, כמו גם על הסטודנטים, ויתרום ללמידה משמעותית המותאמת לצורכיהם של המורים החדשים.

לצד האמור יצר המשרד קבוצות הכשרה קטנות למורים, במקום הכשרה בקבוצות גדולות מאוד, ובתוך כך הוכשרו כ־30,000 מורים שהתאמנו במרכזי סימולציות ועוד כ־30,000 מורים בקורסים דיגיטליים. גם בנושא הזה המשרד ממשיך לשקוד ולפתח ואין הוא רואה בדרך שהושגה עד עתה סוף פסוק.

החינוך היסודי

שנת 2019: נבנתה תוכנית הכשרה חדשה שבה השתלמו עד עתה מעל ל־300 מורות כיתה א'. היקף זה יורחב בשנת הלימודים הבאה. הכשרה של מדריכות מחוזיות ללמידה משמעותית. הן מהוות קהילה מקצועית שמנחה ומובילה את התחום בתוך בתי הספר.  ימי עיון, כנסים, מפגשי למידה והיוועצות למנהלים ומפקחים.

שנת 2020: האם המתווה הורחב? כמה מורות השתתפו בו השנה? האם המתווה התקיים בשכבות נוספות?

א. בכלל המחוזות מתקיימות השנה 21 קבוצות של פיתוח מקצועי ייעודי למהלך.

ב. בנוסף מתקיימת קבוצה של קהילה מקצועית לומדת של מורות א', שעתידות להוביל קהילות "א' תחילה" בשנת הלימודים הבאה ( תשפ"א).

ג. המדריכות המחוזיות ללמידה משמעותית, שאחראיות על הובלת המהלך, מהוות גרעין מניפה שנפגש באופן שוטף ומעביר את הידע המצטבר והחדש לעובדי ההוראה.  

החינוך העל יסודי

שילוב של רכז פדגוגי כמוביל תהליכי למידה, הוראה והערכה בבית הספר. הרכז יחל את עבודתו בשנת הלימודים הבאה (תש"פ). לרכז נבנה מתווה להכשרה.

בשורה התחתונה, לפחות את העניין הזה נראה שהמשרד לוקח ברצינות רבה. הנושא ישב על שולחן המשרד שנים ולפחות כרגע, לאחר התערבות מבקר המדינה, החל להאיץ את עבודתו בתחום. מאחר שלדעתנו מדובר בשינוי מהפכני בדרכי הלמידה אנחנו נמשיך לעקוב אחר ההטמעה ונבקש עדכון באמצע שנת הלימודים. מי יודע, אולי תהיה ועדה לביקורת המדינה שתנג'ס גם.

לא תמיד המשרד מאמץ את הביקורת. כך לדוגמה בביקורת על עבודת המפקחים בבתי הספר החליט המשרד שדרך הביקורת לא משקפת את המציאות בשטח (מאי 2017, 67 ב') אבל למרות זאת פעל לתיקון הליקויים.

משרד החינוך בועט את תהליך הביקורת

הפיקוח בבתי הספר מתבצע, בין היתר, באמצעות מפקחים כוללים הפועלים בכל מחוזות המשרד לפי שלבי החינוך וזרם החינוך, וכן בחינוך המיוחד. בשנת הלימודים התשע"ו (2015־2016) פעלו במחוזות המשרד 230 מפקחים.

המבקר הצביע על בעיה בניהול הפיקוח על בתי הספר משתי סיבות עיקריות: אין למפקחים הגדרת תפקיד ברורה, יש עומס רב וריבוי מנהלים מעל המפקח. 

הביקורת בוצעה באמצעות שאלונים שנשלחו למפקחי משרד החינוך. משרד החינוך התנגד הן למתודולוגיה והן לביקורת. 

בין היתר כתב המבקר כי ישנו עומס רב על המפקחים: משרד החינוך קבע שתקן מפקח הוא 1 ל־25 בתי ספר ובמחוז צפון ודרום 1 ל־20 אבל המפתח הזה לא מתחשב במאפיינים נוספים כמו גודל בית הספר ומאפייני האוכלוסייה. המפקחים מקדישים מעט מאוד מזמנם לקשר עם בתי הספר עצמם ולכן לא מצליחים להוביל תהליכי עומק כמו רפורמת הלמידה המשמעותית.

בנוסף כתב המבקר כי אין הנחיות עבודה מסודרות למפקח: תפיסת העבודה נזילה מאוד וקשה למדידה. למשרד החינוך יש הנחיות שונות המקובצות בחוקים או בחוזרי מנכ"ל אך לא מסמך אחד שמאגד ומתכלל את תפיסת עבודת המפקח.

וריבוי מנהלים: מעל המפקח ישנם מספר גורמים כמו הרשות המקומית, משרד החינוך ורשת החינוך (אם קיימת). לכל אחד מהם יש דרישות שונות וסדר עדיפויות אחר. 

נפתלי בנט. משרד החינוך בעט את הביקורת (צילום :אתר הכנסת)

משרד החינוך דחה את טענות המבקר, את הביקורת על שיטת העבודה ואת טענות דרג הפיקוח. לטענתו: "לא מעט מדוח הביקורת מתבסס על אמירות של מפקחים שלעיתים אינן תואמות את מדיניות המשרד, את הנהלים שלו, את החוק או את התקנות שהותקנו מכוחו. יצוין כי נוכח עמדתו זו דחה מטה המשרד את מרבית ממצאי הביקורת שהועלו בדוח ואשר נסמכים על נתוני השאלון ועל הדיווחים הכוללים של המפקחים במחוזות".

מבקר המדינה, בתשובה לטענות, לא מתעקש ומציע למשרד החינוך לשבת עם דרג הפיקוח כדי להבין את הפער בין טענת המפקחים לבין טענות המשרד.

שאלנו את המשרד אם אכן בירר את טענות המפקחים בדוח (מאי 2017, 67 ב'). המשרד מסר כי "הוקם במשרד צוות משימה להגדרת תפקיד המפקח בראשות מנהלת מחוז צפון, הד"ר אורנה שמחון. הצוות נדרש לאפיין את מרכיבי התפקיד של המפקח ולמקד את תפקידיו בתחומים שבהם יש לו מומחיות מקצועית ופדגוגית.

בימים אלו נבדקת עם נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר ההתכנות ליישום ההמלצות".

ואכן בדו"ח של משרד רה"מ נראה כי חל שיפור. אלו החלקים הרלוונטיים:

האחראית על הפיקוח היא המשנה למנכ"לית שבמסגרת תפקידה "מתכללת את עבודת הפיקוח בהקשר להכשרה ופיתוח מקצועי באמצעות מפקחי המחוז. זהו פורום הנפגש בקביעות ובו נדונים, בין היתר, תפקידי הפיקוח הכולל, ואופני הטמעת המדיניות במחוזות השונים. בכל מחוז נבנים כלים המותאמים למאפייני המחוז". עוד נכתב כי על המפקח ללוות בתי ספר מתקשים שקיבלו ציונים נמוכים במיצ"ב.

עם זאת הגדרת תפקיד מדוייקת טרם יושמה. ועדת שמחון הגישה את המלצותיה להגדרת תפקיד המפקח והציגה אותן למנכ"ל משרד החינוך. המנכ"ל הנחה לפעול ליישום הדוח "בהתאם לסדר העדיפויות של המשרד ובכפוף למשאבים שיוקצו לשם כך מהאוצר". 

הפתיע אותנו: למרות שמשרד החינוך בעט את תהליך הביקורת, הוא פועל לתיקון הליקויים שנמצאו. ביקשנו את מסמך אפיון התפקיד במרץ 2020 אך הוא טרם גובש. מהמשרד נמסר: "המשרד מינה וועדה אשר יושבת על המדוכה ומגבשת את המרכיבים של תפקיד המפקח הכולל והמתכלל.

אבל משרד החינוך מורכב גם משברי זרמים. לדוגמה, עמותה שמנהלת את רשת הגנים של אגודת ישראל. העמותה מנוהלת באופן כושל ולאחר שנבנתה לה תוכנית הבראה כשלה המדינה בפיקוח עליה ולמרות זאת הרשת קיבלה הזדמנות נוספת (מאי 2018, 68 ג').

ישראבלוף: ברשת גני הילדים של אגודת ישראל מצפצפים על ההסכמים

רשת גני הילדים של אגודת ישראל מפעילה גני ילדים ברחבי ישראל עבור הציבור החרדי אשכנזי והיא מוסד חינוך המוכר על ידי משרד החינוך. בשנת הלימודים תשע"ח (2017) ניהלה הרשת כ־350 גנים, התחנכו בה כ־9,600 תלמידים והיא העסיקה כ־1,200 עובדים. למה יש עמותה שמנהלת את גני החינוך החרדי? בישראל מקובלת מדיניות שבה ילדי המגזר החרדי לומדים במוסדות חינוך של גופים פרטיים, במימון המדינה.

מסתבר שהעמותה היא בור תקציבי ללא תחתית. מעבר לכסף השוטף שמועבר לתקצובה (כ־100 מיליון ש"ח בשנה) הוערך הגירעון התקציבי המצטבר של הרשת ב־2009 בכ־145 מיליון ש"ח. 

במרץ 2010 נחתם הסכם הבראה בין הממשלה לרשת. תוקף ההסכם עמד על חמש שנים שבהן הוזרמו כ־100 מיליון ש"ח נוספים לרשת (מעבר לתקציב השוטף). בהתאם להסכם קיבלה על עצמה הרשת הגבלות שונות: הקפאת שכר, פיטורי עובדים, מחיקת חובות שהתיישנו, עמידה במתווה כספי של חשב מלווה והגבלות בפתיחת גנים ובניהולם.

רשת אגודת ישראל מצפצפת על ההסכם בדבר גני הילדים – והכסף הציבורי זורם

לאחר שתוכנית ההבראה לא עבדה, באוגוסט 2015 חתמו הצדדים על הארכת תוקפו של הסכם ההבראה עד סוף שנת הלימודים התשע"ז (30.6.2017). הרשת שוב לא עמדה בתוכנית ההבראה ונכון למועד סיום הביקורת (נובמבר 2017) לא נחתם הסכם חדש. היום הרשת עדיין בגירעון. איך? ככה זה שכמתעקשים על תנאים משופרים בגנים ומצפצפים על ההסכם:

  • ב־80 מתוך כ־330 גנים (רבע מהגנים) שהפעילה הרשת בשנת הלימודים תשע"ז למדו פחות מ־29 ילדים, גנים גירעוניים שפתיחתם נעשתה בניגוד להסכם. בפועל מספר הגנים הגירעוניים גבוה אפילו יותר. בדוח המבקר נכתב כי "ב־32 גנים נוספים שנמצאים בירושלים העירייה מעבירה לרשת 389 ש"ח בכל חודש לכל ילד בגן ולכן הרשת אינה רואה בגנים אלה גנים גירעוניים". אם זה לא ברור, הסיבה לכך שמספר הגנים הגירעוניים לא עומד על 112 (כשליש) היא שהכסף מתוקצב מכיס ציבורי אחר.
  • הרשת התקשרה עם קבלני שיפוצים ללא אישור ובניגוד להסכם ההבראה וצברה חובות שהגיעו בנובמבר 2016 ל־2.7 מיליון ש"ח. הרשת ניהלה את רשימת החובות האלה מחוץ לספרי הנהלת החשבונות שלה, עבירה שהייתה מסבכת כל ארגון אחר ומביאה לסגירה של כל עמותה רגילה. 
  • הסכם ההבראה דרש הקפאת שכר ברשת – במקום זאת שכר המנכ"ל לשעבר עלה ב־55% אחוזים על פני שלוש שנים בתקופת ההבראה(!) וגם שכרם של עובדי מנהלה נוספים עלה.
  • למרות שביוני 2017 הסתיים הסכם ההבראה, לא נחתם הסכם הבראה חדש. המבקר רומז כי הרשת עדיין מתנהלת באופן גירעוני מתוך הנחה שמשלם המיסים יחפה עליה. 
  • וגם יש קצת ניגודי עניינים: "באוגוסט 2015 התקשרה הרשת עם חברת כוח אדם ושילמה לה 730,000 ש"ח. בעל החברה האמורה הוא אחיה של גזברית הרשת". להזכירכם, כסף ציבורי.

כל זאת, כאמור, בזמן שהרשת נמצאת בגירעון והציבור מנסה לעזור לה לצאת ממנו. קברניטי הרשת מרגישים שהברז הציבורי תמיד ישאר פתוח לטובתם.

המבקר רומז כי הרשת מתנהלת באופן גרעוני כדי שהמדינה תחפה עליה(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך הגיבה הרשת לטענות הפרת החוזה? היא לא הכחישה את הדברים. לטענת הרשת זהו "חוזה חי ודינמי" וההפרות שלו דווקא שירתו את ההסכם: "הסכם ההבראה איננו חוזה רגיל שחיובי הצדדים שבו מקוימים בבת אחת. לא ניתן להתעלם מהשינויים בנסיבות בתקופת יישומו, שינויים שלא רק התירו לסטות אלא אף חייבו סטייה כזו; דבקות נוקשה במילים תוך כדי התעלמות מהשינויים החלים במציאות ומהצורך להמשיך ולתת את השירות החיוני שהרשת נותנת לציבור, לא רק שאין בה יישום ראוי של הסכם ההבראה אלא היא עומדת ממש בניגוד לו". 

המבקר בתגובה: "אתם לא יכולים לאחוז את החבל בשני קצותיו… מחד גיסא לחתום על הסכמים עם המדינה, לצפות שזו תעמוד בהתחייבויותיה וליהנות מההטבות הגלומות בהסכמים אלו, ומאידך גיסא להכריז הלכה למעשה באופן חד־צדדי על קיומן של נסיבות המקשות עליה לעמוד בהסכמים ואשר מצדיקות לדעתה הפרות משמעותיות חוזרות ונשנות שלהם". 

אז איך כל הסיפור הזה עבר לוועדה האחראית מתחת לאף? המבקר לא מצא הוכחה שהיא התכנסה. "אין פרוטוקולים המתעדים כיצד פיקחה על הרשת, לרבות אישורים שנתנה בנושאים שנקבע כי יהיו בסמכותה בהסכם ההבראה ובהסכם ההארכה".

רק ביולי 2017 דווח כי נחתם הסכם הבראה חדש. ביקשנו לקבל העתק ממנו במסגרת חוק חופש המידע.

במעקב של משרד רה"מ על הטמעת ההבראה לא מצאנו תיעוד לפיקוח על הנושא, אז שאלנו בעצמנו. לשאלתנו מי הוועדה שמלווה היום את הסכם ההבראה ומתי היא התכנסה ב־2018 ענה המשרד: "יוסי שטראוס, חשב המשרד, אילת מלקמן, היועצת המשפטית וחגית ג'ורגי המתפקדת כחשבת מלווה של רשת הגנים. הוועדה התכנסה שלוש פעמים בשנת 2018: ב־30 באפריל, ב־22 בנובמבר וב־19 ביולי". 

אז למה חשוב לנו לדעת מי חברי הוועדה המלווה? פשוט מאוד, אחריות אישית. אם זה יכשל שוב אלו האנשים שיצטרכו לתת הסברים.

כששאלנו ב-2020 על שנת 2019 למדנו שהוועדה התכנסה כבר רק פעמיים: 14.4.19 וב- 4.9.19.

נושא אחר שנוגע לכיסם של הרבה מורים בישראל, ובעיקר לחדשים שנכנסים למערכת, הוא מימוש הזכויות הסוציאליות שלהם וליתר דיוק, דמי הבראה. במסגרת סיקור הצל על ההסתדרות מצאנו כי בדוח משנת 2013 מצא המבקר ליקויים במימוש הזכויות של עובדי ההוראה. 

המידע המבוקש לא מצוי במשרד

דו״ח שנתי 63 ג׳, ׳קרנות השתלמות של המורים׳ (2013) הוא סיפור של כמה מורים שאיתם דיברנו. כאלו שנכנסו למשרד החינוך ולאחר כמה שנים גילו שהמשרד לא מפריש כסף לשנת השבתון וכך נפגעות זכותם לשבתון, דווקא מצד משרד החינוך. המבקר כותב: "בשנת הלימודים 2012 לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ־11,000 עובדי הוראה, שהם כ־10% מכלל עובדי ההוראה שהעסיק באותה שנה". כלומר, משרד החינוך פגע בזכויות עובדי ההוראה בכך שלא העביר מאות מיליוני שקלים לקרן ההשתלמות.

ניסינו להבין אם המשרד עדיין פוגע בזכויות עובדי ההוראה ולא מפריש לקרנות ההשתלמות כמסוכם. במשרד החינוך מסרו לנו כי "המשרד מיידע כל עובד הוראה חדש בזכויותיו אך זה חייב לעשות פעולה אקטיבית ולמלא את הטפסים המתאימים בכדי להצטרף לקרן ההשתלמות".

כלומר, מורים שלא ביצעו פעולה אקטיבית להצטרפות לא יהיו זכאים לשנת שבתון. אין מדובר במקרים בודדים. 10% שאינם מקבלים את המגיע להם זו כבר תופעה, שלא לומר כשל חמור במערכת. אז רצינו לדעת כמה מורים לא מקבלים היום את זכויותיהם ופנינו למשרד. על כך לא ענו אז פנינו במסגרת חוק חופש המידע לקבלת הנתונים. התשובה שקיבלנו באוגוסט 2018 היא: "לאחר‏ בדיקה ‏מול ‏גורמי ‏מקצוע ‏עלה ‏כי ‏המידע ‏המבוקש ‏לא ‏מצוי ‏במשרד".

המשרד טען כי ‏חישוב ‏הסכום ‏החסר ‏שאמור ‏להיות ‏מופרש ‏לקרן ‏מחייב ‏עיבוד ‏מידע ‏מורכב, כולל איתור ‏כל המורים ‏שאין ‏להם‏ הפרשה ‏לקרן ‏השתלמות ‏וביצוע ‏חישובי ‏שכר‏ תיאורטיים ‏בגין‏ כל‏ חודש, ‏עבור ‏כל‏ מורה ‏ומורה.‏ 

בקיצור – אין להם מושג למי מהעובדים שלנו אנחנו חייבים כסף.

כל הדוחות על משרד החינוך מהעשור האחרון

לא נסקור כאן את כלל הדוחות אך המתנדב עידו ליידנר חיפש עבורנו את כל הדוחות במשרד החינוך מהעשור האחרון: 

  • דו"ח ועדות משמעת השכלה גבוהה – חוסר אחידות בטיפול בעבירות משמעת ומניעת טיפול משמעתי בחברי סגל. לינק לדוח
  • דוח שנתי 58ב לשנת 2007 ולחשבונות שנת הכספים 2006. הדוח מנתח את פעילותו של משרד החינוך במגוון רחב של תחומים כמו למשל המאבק בתופעות של אלימות ובריונות בתוך מוסדות החינוך, התנהלות מול מערך החינוך המוכר אך לא רשמי, מצב השירות הפסיכולוגי־חינוכי, ההתנהלות השוטפת של האגף לפיתוח תוכניות לימוד, מצבה של הוראת האנגלית בישראל וביקורת על פעילותו של האגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל.
    לינק לדוח | דיונים שהתקיימו בוועדה:
    https://fs.knesset.gov.il//18/Committees/18_ptv_139502.doc
    https://fs.knesset.gov.il//17/Committees/17_ptv_136739.doc
  • דוח ביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה (17.3.2009). הדוח מגיע לאחר שלוש שנים של מעקב מצד משרד המבקר ועוסק במספר נושאים הנוגעים לניהול הפיננסי של המוסדות להשכלה גבוהה כמו פיקוח, התחייבויות שונות לתשלומי פנסיה תקציבית והחלת חוק חובת המכרזים. כמו כן נבדקו סוגיות שונות הנוגעות לפעילות ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה).
    לינק לדוח | דיון בוועדה לביקורת המדינה: https://fs.knesset.gov.il//17/Committees/17_ptv_136307.doc
  • דוח שנתי 59ב לשנת 2008 ולחשבונות שנת הכספים 2007. בפרק העוסק במשרד החינוך בוחן מבקר המדינה את התנהלות המשרד והתקדמותו בכל הנוגע לבניית כיתות ומוסדות לימוד במזרח ירושלים אשר מיועדים בעיקר לאוכלוסייה הערבית. לינק לדוח
  • דוח שנתי 60א. בדוח זה נבדק תהליך קבלת ההחלטות במשרדי החינוך, האוצר והבריאות, נבדקו עבודת המטה וההיערכות לקראת העברת שירותי הבריאות לתלמיד מהמשרד לגוף חיצוני והבקרה של המשרדים על פעילותו של גוף זה. לינק לדוח
  • דוח שנתי 60ב לשנת 2009 ולחשבונות שנת הכספים 2008. בדוח זה נבחן משרד החינוך על מספר לא מועט של נושאים בהם הליכי בחירת הזוכים בפרס ישראל, ניצול תקן שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ובקרתו, ניצול משאבי ההדרכה שנתונים למשרד, יישום הוראת השואה והנחלת השואה ולקחייה במערכת החינוך על כל מגזריה, תפקוד מערך מערכות המידע ומנהל התקשוב של המשרד ותפקודה של תוכנית "אופק חדש". לינק לדוח
  • דוח שנתי 61א לשנת 2010. בדוח זה נבדק משרד החינוך יחד עם מספר גופים נוספים באשר לפעולתם למניעת חשיפה לגורמים מזיקים כדוגמת אזבסט. לינק לדוח
  • דוח שנתי 61ב לשנת 2010 ולחשבונות שנת הכספים 2009. בדוח זה נבדק משרד החינוך בנושאים כמו טיפול בשיבוץ תלמידות במוסדות חינוך במגזר החרדי, הליך ההתקשרות של המשרד עם החברה למתנסים לשם מתן שירותים לנוער מנותק, סיוע כלכלי מטעם המשרד עבור תלמידים וסטודנטים וההיבטים השונים, פדגוגיים ומנהליים, בכל הנוגע למסעות לפולין והפיקוח עליהם. לינק לדוח
  • דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 ולחשבונות שנת הכספים 2010. בדוח הזה נבדק משרד החינוך בסוגיות כמו מדיניות תשלומי ההורים ובקרתה, מעורבות המגזר השלישי והעסקי במערכות החינוך השונות, הסדרתה של תוכנית קרב ורמת ההובלה, הפיקוח והבקרה של המשרד על התוכנית, תהליך עידוד התקשוב במערכת החינוך, מעקב מתמשך על המינהל לחינוך דתי, בדיקת הפעילות המשרדית־פדגוגית למניעת תאונות ומעקב אחר מקצועות הלימוד הנמצאים ברשימת המקצועות הנלמדים במערכת החינוך הממלכתית. לינק לדוח
  • דוח שנתי 63ג לשנת 2012 ולחשבונות שנת הכספים 2011. בדוח זה נבחנים נושאים הקשורים בהתנהלות המשרד באשר לשימוש בכוח האדם הפדגוגי ותפעולו, מצב תהליך השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערך החינוך הרגיל, מצב הלימוד של מקצועות הומניים בבתי ספר מפוקחי משרד, פעילות המערכת לתקצוב ובקרה של מכינות קדם אקדמיות ומערכת קרנות ההשתלמות לעובדי הוראה. כמו כן מוצגים ממצאי המעקב של משרד המבקר על מערך ההתאמות של תלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות ופעילות המשרד לשמירת טוהר בחינות הבגרות. לינק לדוח
  • דוח שנתי 64ג לשנת 2013 ולחשבונות שנת הכספים 2012. בדוח זה נבחן משרד החינוך באשר ליישום עקרונות התוכנית למניעת אלימות תלמידים וכלפי תלמידים בדגש על יצירת אקלים חינוכי לא אלים. המשרד נבחן בנוגע להתנהלות הפדגוגית והארגונית שלו בסוגיית הטיולים של בתי הספר, תפקוד מערך הייעוץ החינוכי בבתי הספר והגנים ומצב הוראת המתמטיקה. לינק לדוח
  • דוח שנתי 65ג לשנת 2014 ולחשבונות שנת הכספים 2013. בדוח הזה נבדק משרד החינוך במגוון נושאים רחב כמו מערך הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורנים, הליך היישום של הרפורמות המשרדיות לצמצום הפערים בחינוך לגיל הרך, מצבם של עובדי ההוראה המועסקים על ידי גופים מתווכים ("מורי קבלן"), ויישומה של הרפורמה "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי. לינק לדוח
  • דוח שנתי 66ג' לשנת 2015 ולחשבונות שנת הכספים 2014. בדוח זה נבדקה רמת הפיתוח המקצועי שמקבלים עובדי ההוראה בישראל ממשרד החינוך. לינק לדוח

דוחות ביקורת פנימיים

סוגיה מרתקת נוספת היא חוק הביקורת הפנימית שמחייב כל גוף ציבורי ומשרד ממשלתי למנות מבקר פנים. מבקר הפנים כפוף לשר או למנכ"ל המשרד או היחידה הממשלתית אבל הוא יכול לדרוש כל מסמך שנראה לו רלוונטי – כמו מבקר המדינה. אז כחלק מהשלמת התמונה וכדי להבין איפה נפגשים דוחות הביקורת ומשרד החינוך, פנינו למשרד החינוך וביקשנו את כל דוחות הביקורת הפנימיים מהשנים האחרונות. משרד החינוך שלח לנו רשימה של כלל הביקורות שנעשו בשנים האחרונות במשרד.

הכותרות היו סתומות ולכן שלחנו את המסמך לשני מומחים וביקשנו שיבחרו שלושה־ארבעה נושאים חשובים. לקחנו מתוך מה שהם בחרו שלושה נושאים והבאנו אותם להצבעה בקרב התומכים שלנו בטלגרם.

שלחנו את הבקשה למשרד ששלח לנו את המסמך, לאחר התאמות ומחיקת שמות פרטיים. קראנו ונפלנו לשינה עמוקה. אחד המסמכים המשעממים שנקראו. העברנו לאיש מקצוע שגם הוא תלש כמה שערות מהראש אחרי העמוד הראשון. אבל יש פה מסקנה חשובה. דו"חות ביקורת פנימיים הם בעייתים. הבוס הישיר הוא המנכ"ל שאיתו אתה נמצא ביחסי עבודה ועמיתיך שאותם אתה מבקר. בפועל אין סיבה לכך שהמבקר הפנימי לא יבקר את המשרד כמו שהיה עושה זאת מבקר המדינה וכל זה רק מדגיש כמה מבקר מדינה חזק ועצמאי חשוב לשיפור השירות הציבורי ואפילו להצלת חיים. 

קראו את פרק 9

הגיבו לתחקיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!