נושאים במחלוקת: זיהום אוויר

איך תשפיע אסדת לווייתן על זיהום האוויר?

בפרקים קודמים של התחקיר עסקנו בהשפעת מיקום אסדת לווייתן בשני היבטים: שמירה על הביטחון והטיפול בקונדנסט. כעת נבחן סוגיה כבדת משקל לא פחות: זיהום האוויר הצפוי מהאסדה. המתנגדים למיקום הנוכחי טוענים שהאסדה צפויה לגרום לרמות זיהום חריגות ומסוכנות, ואילו המצדדים מבטיחים מערכות בקרה מתקדמות ופיקוח הדוק שיבטיח זיהום זניח בלבד. מה מלמדות העובדות?

על הנייר, האפקטיביות הצפויה למערכת הסגורה היא גבוהה. הבעיה היא שאין מערכת כזו באף אסדה ימית אחרת בעולם. כלומר, למיטב ידיעתי זה רעיון הנדסי שטרם נוסה באסדה בים.פרופ' דוד ברודאי

להערכתנו רמת הסיכונים המוצגת בשיח הציבורי בעניין זיהום האוויר הינה מוקצנת, בעוד שהתועלת מהקמת האסדה מוצנעת. להבנתנו תוספת זיהום האוויר הצפויה, שהיא להבנתנו קטנה מאוד, מצדיקה את הרווחים בהקמת האסדה.ד'ר אריה ונגר

***

למאבק על מיקום אסדת לווייתן יש פנים רבות, אולם נראה כי סוגיית זיהום האוויר הצפוי בשל פעילות האסדה היא שהציתה את אש המחאה; "שומרי הבית" קמו בעקבות דו"ח שפרסם המשרד להגנת הסביבה עצמו בשנת 2017, שחשף זיהום אוויר חמור מאסדת תמר (כ-90 ק"מ מחיפה). מאז ועד היום מציבים בארגון את נושא זיהום האוויר  בראש רשימת הטיעונים להרחקת האסדה ללב ים, והם ממשיכים לטעון בתוקף כי אסדת לווייתן אולי אף תביא לזיהום שכמותו עוד לא נראה במחוזותינו.

כמו בסוגיות אחרות, גם בנושא זה "נובל אנרג'י" עצמה והמשרד להגנת הסביבה – שחשף את רמות הזיהום החריגות באסדת תמר – משמיעים תחזיות שונות מאוד. לדבריהם, זיהום האוויר מאסדת לווייתן יהיה זניח הן בזכות פיקוח הדוק (הנובע בחלקו מהניסיון המר באסדת תמר), והן בזכות שימוש בכלים טכנולוגיים שביכולתם למנוע זיהום אוויר מהאסדה כמעט לחלוטין. יתרה מכך, הם מדגישים כי ביכולתה של האסדה אף להפחית את זיהום האוויר הכללי במדינה, בזכות צמצום השימוש בתחנות כוח מבוססות פחם הנלווה להתרחבות השימוש בגז. כדי להבין מה ניצב מאחורי העמדות השונות, בדקנו את הנתונים לעומק.

הסכנות שבזיהום אוויר

זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו מצויים באוויר חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, ואלו מזיקים לחי ולצומח.

לפחות מבחינת היקף התופעה, יש למתנגדים סיבה טובה לחשוש מזיהום אוויר: נכון לתחילת 2019 מגדיר ארגון הבריאות העולמי את זיהום האוויר כאיום הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור. משנת 2013 הוכח קשר ישיר בין זיהום אוויר לבעיות בריאות שונות, ובהן בעיות נשימה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכמובן סרטן. על פי הדו"ח, זיהום האוויר גורם לכשבעה מיליון מקרי מוות בשנה בעולם (נכון ל-2019) ולכ-2,500 מקרים בישראל (נכון ל-2015).

מעבר לנזק הבריאותי, יש לזיהום האוויר גם מחיר כלכלי בדמות עלות הטיפול בתחלואה ומוות מוקדם. מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3 אחוזים מהתוצר, כלומר 27 מיליארד שקלים בשנה.

מה רמת הזיהום הצפויה מאסדת לווייתן?

כאתר להפקת גז ולטיפול בחומרים שחלקם מזהמים, אסדת לווייתן צפויה לפלוט לאוויר חומרים רעילים – לרבות בנזן, חומר המצוי גם בבנזין והוכח כמזיק לבני אדם. שאלת השאלות היא: כמה? בהקשר זה חשוב לזכור שכל הפקת חשמל מלווה בזיהום אוויר, ובכלל זה כמובן תחנות הכוח הפועלות באמצעות פחם ומספקות כיום חלק ניכר מהחשמל למשק, כך שבדיון על זיהום האוויר יש לבחון את החלופות זו כנגד זו (ועוד נדון בכך בהמשך).

עוד עניין חשוב הוא שרמת זיהום האוויר מלווייתן תיוודע במלואה רק כשהאסדה תחל לפעול. עד אז כלל ההערכות והתחזיות – משני הצדדים – מקורן במודלים תאורטיים, ותאוריות הן עניין נזיל יותר מנתונים בשטח. עניינים כמו סוג המודל המשמש לחיזוי, הנתונים המוזנים אליו והמשתנים המובאים בחשבון משנים את התוצאות במידה רבה. 

הערה נוספת נוגעת לקושי המבני בפיקוח על רמת זיהום האוויר, הנובע מהליך התכנון של מפעלים בישראל (וגם בעולם). בבניית מפעל מתקבל ראשית היתר בנייה, ורק לאחר מכן מגיע תורו של אישור היתר פליטה מהמשרד להגנת הסביבה. הליך זה דוחק לשוליים את הנושא הסביבתי בבניית המפעל; אפשר לשער את הלחץ הרב המופעל על המשרד לאשר היתר פליטה כשהמפעל כבר עומד ומוכן לפעולה.

הגרסה הפסימית: רמות זיהום חריגות ומסוכנות

כאמור החשש מזיהום אוויר משמעותי ומזיק מאסדת לווייתן הוא אחד מהנושאים המרכזיים ש"שומרי הבית" עוסקים בהם כבר מראשית המאבק. בארגון מסרבים לקבל את ההערכה המצוינת בטיוטת היתר הפליטה (שפורסמה לעיון ציבור ב-23 ביוני 2019), העומדת על פליטה לאוויר של 30 טונות חומרים אורגנים נדיפים בשנה. הם טוענים שמדובר בהערכת חסר, ומתבססים על מחקר עצמאי של שלושה מומחים לענייני זיהום השפעות סביבתיות – פרופ' ברודאי, פרופ' דיין ופרופ' אהרונוב – שהכינו תחזית משלהם לזיהום מלווייתן עקב השגות על המודל של "נובל אנרג'י", שתוצאותיה רחוקות מלהיות מרגיעות. 

במחקרם הם מצאו כי מבין 40 אסדות בעולם שהיקף פעילותן דומה לזה שצפוי בלווייתן (יותר מ-10 BCM בשנה), לא נמצאה ולו אסדה אחת שהפליטות ממנה נמוכות מ-600 טונות חומרים אורגניים בשנה. כמו כן הם הביאו בחשבון במודל שלהם תרחישי קיצון והשפעות אקלים שלדבריהם לא נכללו במודל של "נובל אנרג'י", ומגדילים בהרבה את נתוני הפליטה החזויים בשגרה.

סוגיה מדאיגה נוספת היא יעילות המערכת לצמצום הפליטות שתותקן על האסדה, מערכת למישוב אדים. חשוב לציין כי לעיתים מכונה מערכת זו בשם "מערכת סגורה", אולם זהו כינוי מטעה משום שבפועל היא אינה אטומה ואינה מבטיחה מניעה מוחלטת של פליטת מזהמים. תפקידה של מערכת מתקדמת זו הוא לקלוט את האדים הנפלטים מהאסדה כך שלא ישתחררו לאוויר, ולהשיב אותם לשימוש חוזר בתהליך ייצור הגז. "נובל אנרג'י", וכן המשרד להגנת הסביבה, מציגים אותה כפתרון חדשני ויעיל לבעיית זיהום אוויר מהאסדה ומזכירים את המערכת בכל פעם שנושא זיהום האוויר עולה. 

באתר של "נובל אנרג'י" נכתב כי "מערכת כזאת מותקנת בעשרות מתקני הפקה". אולם פרופ' דוד ברודאי מציין כי המערכת ש"נובל אנרג'י" מציגה כאמצעי עיקרי למניעה כמעט מוחלטת של הפליטות היא בגדר ניסוי. ברב-שיח בנושא האסדה, שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", הוא הסביר כי "על הנייר, האפקטיביות הצפויה למערכת הסגורה היא גבוהה. הבעיה היא שאין מערכת כזו באף אסדה ימית אחרת בעולם. כלומר, למיטב ידיעתי זה רעיון הנדסי שטרם נוסה באסדה בים. צריך לזכור שתכנון לחוד ומציאות לחוד – לא תמיד כל רעיון הנדסי עובד באופן מוצלח (ובייחוד בפעם הראשונה שמנסים אותו)".

פרופ' דוד ברודאי, במחקרו מצא כי כל האסדות הדומות בעולם מזהמות בהיקף נרחב. צילום מסך מיוטיוב

את הסתירה בין דבריו ובין טענתה של "נובל אנרג'י" שמערכת דומה מופעלת בעשרות מתקנים אפשר להסביר באופיין הגמיש של המערכות למישוב אדים: מומחה לזיהום אוויר ששמו שמור במערכת מסביר כי מערכת למישוב אדים נתפרת למידותיה של כל אסדה ולפיכך משתנה בין המתקנים. לפיכך, שתי הטענות נכונות בדרכן.

כך או כך, גם כיום פרופ' ברודאי נוטה לתמוך בדרישה להרחיק את האסדה ללב ים (למרחק 40 ק"מ או אל פי הבאר, כפי שדורשים "שומרי הבית"), ולכל הפחות מצביע על הצורך בפיקוח הדוק ובבדיקות חוזרות של השפעות זיהום האוויר מלווייתן על בריאות הציבור.

הגרסה האופטימית: רמות זיהום סבירות ומניעת זיהום באמצעים טכנולוגיים

מטבע הדברים, הגורם הראשון לטעון כי הזיהום שתפיק אסדת לווייתן צפוי להיות משני הוא הבעלים "נובל אנרג'י". כאמור, החברה גורסת כי קיומה של המערכת למישוב אדים מספק מענה הולם לחומרים המזהמים שייפלטו מהאסדה, ולטענתם היא צפויה להפחית את זיהום האוויר מאסדת לווייתן לרמה שאינה מסוכנת. בנוסף, באתר מצוין כי "היקף הפליטות מהאסדה של בנזן, חומר שנחשב כמסרטן, יהיה נמוך מהיקף הבנזן שנפלט לאוויר בשנת 2016 מחמש תחנות תדלוק בזיכרון יעקב".

המשרד להגנת הסביבה, כפי שמובן מפרסום הטיוטה, סבור כי הנתונים שהציגה החברה משביעי רצון. בהודעה לעיתונות שפורסמה לצד הטיוטה נכתב כי כי "חברת נובל אנרג'י תידרש לעמוד במגבלת פליטה של חומרים אורגניים נדיפים בכלל בסך של 30 טון לשנה, ושל בנזן בפרט בסך 157 ק"ג לשנה, וכן בתנאים מחמירים לטיפול בפליטות באוויר, לניטור ולדיגום מזהמים, ולחובת דיווח באמצעות מערכת ייעודית (מפל"ס) – הכל בהתאם לטכניקה המיטבית הזמינה (BAT). הדרישות לחברת נובל אנרג'י מבוססות על הדירקטיבה האירופית והטכניקה הזמינה והמתקדמת ביותר לאסדות ימיות. טיוטת ההיתר מחייבת ביצוע ניטור ודיגום קפדניים ולביצוע תוכנית מקיפה לזיהוי ולטיפול בדליפות מרכיבי ציוד. נוסף על כך, הטיוטה קובעת מגבלות פליטה למזהמים, וכפי שנקבע לראשונה עבור אסדת הגז תמר שמול חופי אשקלון – מחייבת הפחתת פליטות גזי חממה".  

יש לציין כי האישור מגיע לאחר שהמשרד דחה את היתר הפליטה הראשון של "נובל אנרג'י", שהוגש בסוף2018, לאחר שהתגלה כי כמות רכיבי האסדה שעשויים לגרום לזיהום גבוה פי שישה מהנתון שהוצהר בפועל. אפשר לפרש את המצב לשני כיוונים: מחד גיסא, הדחייה היא אירוע נדיר יחסית, שהשית על "נובל אנרג'י" עלויות גבוהות בשל העיכוב והצורך בהכנת היתר חדש; מאידך גיסא, הוא עשוי להעיד על חוסר שקיפות של "נובל" בהצהרותיה בעניין זיהום האוויר החזוי מהמתקן.

אל התחזית המרגיעה יחסית מצטרפת חוות הדעת של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בעמותת "אדם, טבע ודין", מאוגוסט 2018. ד"ר ונגר בחן לעומק שלוש תחזיות שצפו את רמת זיהום האוויר מהאסדה: של "נובל אנרג'י" עצמה; של פרופ' ברודאי, פרופ' דיין ופרופ' אהרונוב (שהוזכרה לעיל); ושל המשרד להגנת הסביבה. הוא השווה בין התוצאות השונות בהתייחסו לכמה קריטריונים, ובהם קצב הפליטה הצפוי בשגרה, ההתחשבות בשינויי האקלים הצפויים בפועל והתייחסות לתרחישי קיצון. 

על בסיס ההשוואה כתב ד"ר ונגר כי ככל הנראה התחזית של שלושת הפרופסורים, הצופה את רמת הפליטה הגבוהה ביותר, מבוססת בעיקרה על נתונים מתרחישי קיצון נדירים בחומרתם, וכי בהתחשב בנתונים סביר יותר להניח שבמצבי שגרה הזיהום שיגיע מהאסדה (שכזכור מרוחקת 10 ק"מ מהחוף) לא יהיה משמעותי. בחוות דעתו כותב ד"ר ונגר: "להערכתנו רמת הסיכונים המוצגת בשיח הציבורי בעניין זיהום האוויר הינה מוקצנת, בעוד שהתועלת מהקמת האסדה מוצנעת. להבנתנו תוספת זיהום האוויר הצפויה, שהיא להבנתנו קטנה מאוד, מצדיקה את הרווחים בהקמת האסדה". יתרה מכך, ונגר סבר כי המערכת למישוב האדים אכן צפויה לסייע רבות בצמצום פליטת החומרים המזהמים. בעקבות חוות הדעת של ד"ר ונגר החליטה עמותת "אדם, טבע ודין" לא לתמוך במאבק של "שומרי הבית".

מהפן הרפואי מעניין לציין את חוות הדעת של פרופ' מיכה ברחנא, מומחה באפידמיולוגיה שמילא כמה וכמה תפקידים בכירים בתחום חקר ההשפעה של מתקנים מזהמים (ובהם אתר רמת חובב ותחנת הכוח הפחמית בחדרה) על בריאות הציבור. את חוות הדעת הזמינה ב-2017 המועצה האזורית חוף הכרמל, גוף שעד היום תומך במאבק להרחקת האסדה. למרות זאת חוות הדעת של פרופ' ברחנא הייתה חד-משמעית: אין עדויות התומכות בכך שזיהום האוויר סביב האסדה צפוי להשפיע ברדיוס של יותר ממאות מטרים, קרי: לתושבים המצויים על החוף, במרחק 10 ק"מ, לא צפוי נזק בריאותי.

חוק אוויר נקי: כיפת ברזל סביבתית

מעבר למחלוקת על נתוני הפליטה של האסדה, הוויכוח בין הצדדים נסוב על היכולת (ואולי גם על המוטיבציה) של המשרד להגנת הסביבה לפקח כיאות על כך ש"נובל אנרג'י" תקפיד על רמת הזיהום המותרת בעת הפקת הגז. פיקוח זה הוא חלק מחובותיו של המשרד מתוקף חוק אוויר נקי, שהתקבל בכנסת בשנת 2008.

 על פי החוק, כל מפעל שפולט לאוויר חומרים מזהמים צריך לקבל היתר פעולה מהמשרד להגנת הסביבה, הקרוי "היתר פליטה". ההיתר צריך לכלול פירוט של כל מקורות הפליטה מהמפעל, של סוג החומרים שייפלטו ממנו ושל כמות החומר המזהם, ועל המשרד לוודא כי התקנים הללו אינם מסכנים את בריאות הציבור במידה העולה על המותר בחוק. תהליך קבלת אישור להיתר הפליטה מתארך לעיתים ועלול לקחת עד שנתיים, אולם בלעדיו המפעל אינו יכול לפעול באופן חוקי.

חוק אוויר נקי נחשב בעיני רבים לחוק הסביבתי המתקדם והחשוב ביותר בישראל. הוא הביא להסדרה של זיהום האוויר בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD, ואף למעלה מכך: בעבור חלק מהחומרים המזהמים נקבעו ערכים מרביים מחמירים יותר מאשר באירופה ובארצות הברית. אם כן, למה יש גורמים שעדיין חוששים מהזיהום מאסדת לווייתן?

חבר הכנסת לשעבר דב חנין, מיוזמי חוק אוויר נקי. צילום: רפי קוץ

 

"נרתעים מלקיים פעולות אכיפה". איך נראה יישום החוק בפועל?

חוק אוויר נקי, שיזמו הח"כים דב חנין ואופיר פינס והתקבל ב-2008, הביא לשיפור ניכר ביכולת הפיקוח על זיהום אוויר. כאמור, כל המפעלים המזהמים בארץ צריכים לעמוד בתקני הזיהום שהציב המשרד להגנת הסביבה, והמשרד אמור לבצע דגימות וביקורות במפעלים באופן תדיר כדי לוודא זאת. 

מומחה בתחום זיהום האוויר מספר כי מאז שהחוק נכנס לתוקף גברה המוטיבציה של בעלי מפעלים לפעול למען הסביבה, וחלקם החלו להפחית זיהום מיוזמתם ואף וליזום פעילויות המקדמות שמירה על הסביבה. 

אולם למרות השיפור לא הכל ורוד (או ירוק), ומצב אכיפת החוק רחוק משלמות. בחודש מאי האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח המותח ביקורת חריפה על התנהלות המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לאכיפה ולטיפול במפגעי סביבה ועבירות. הדו"ח מצא שכמעט לא מתבצעת אכיפה פלילית כלפי מפעלים שפוגעים בסביבה, גם במקרים שבהם הפגיעה נחשבת קשה במיוחד. במקום לנקוט צעדי אכיפה, כמו קנסות או אפילו השבתת הפעילות במפעלים, במשרד מתדיינים עם המפעלים ומגיעים איתם להסדרים, בניגוד לנהלים שקבע המשרד עצמו. לפי הדו"ח, חוסר האכיפה של מפגעים בולט בעיקר במקרים של מפעלים ותאגידים גדולים ובעלי עוצמה במשק: "לעיתים המחוזות נרתעים מלקיים פעולות אכיפה נגד מפעלים חזקים".

הנתונים המובאים בדו"ח אכן מעלים תמונה של מדיניות סלחנית במיוחד. 77% מתיקי החקירה שנפתחו במשטרה הירוקה (זרוע האכיפה של המשרד להגנת הסביבה) בשנים 2014 עד 2018 נסגרו ללא הגשת כתב אישום. שיעור התיקים שהוגש בהם כתב אישום בפועל עומד על כ-1.7% בלבד מכלל המפגעים הגדולים שהתגלו בשנים אלו. בשנת 2016 נמצאו שיעורים גבוהים של הפרות משמעותיות של ההיתר במפעלים בסיווג A (בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר) ואף על פי כן 55% מהן לא נאכפו, ולא הגיעו אפילו לשלבי אכיפה ראשונית.

הביקורת הקשה בדו"ח מבקר המדינה קבעה כי "מספר החקירות הפליליות הנמוך ממילא ושיעור נמוך ביותר של הגשת כתבי אישום גם פוגעים בהרתעה מול מעַוולים סביבתיים, ומעבירים מסר שלילי לציבור, שלפיו ההשלכות הנובעות מביצוע עבירה סביבתית אינן כה חמורות". היות שכאמור הכלים לטיפול בהפרות היתרי הפליטה מצויים בידי המשרד, לפי הדו"ח נראה שמצב האכיפה העגום נובע ממחסור במשאבים ובכוח אדם מתאים וכן מליקויים בניהול.

יש שיגידו שההתנהלות המתוארת בדו"ח עלולה להעיד על מצב המכונה "שבי רגולטורי". במצב כזה קבוצת אינטרס מסוימת מצליחה להשפיע על שיקול דעתו של הרגולטור וכך לייצר מציאות שמיטיבה עימה. שבי רגולטורי עלול לנבוע מקשרים הדוקים בין הרגולטור לגורמים המפוקחים, מלובי חזק של המפוקח לעומת מחסור במשאבים של הרגולטור וכדומה. מהדו"ח עולים כמה עניינים העשויים לתמוך בטענה זו, ובהם רתיעה של המשרד מנקיטת פעולות אכיפה כלפי מפעלים חזקים והעדפה של הסדרים, מחסור בכוח אדם ועוד. 

נוסף על כך, בעבר נערך תחקיר של "שקוף" בנושא "דלתות מסתובבות" במשרד להגנת הסביבה, ונמצא כי בכירים רבים במשרד עוברים לספק שירותים למפעלים שפיקחו עליהם. ח"כ יעל כהן-פארן הסבירה אז כי "המשק הישראלי הוא משק קטן, מספר השחקנים בו מצומצם והעוסקים בתחום הסביבתי קטן במיוחד. היכרות אישית בין מפקחים ומפוקחים מובילה ליחסים לא פורמליים שמשפיעים על יחס המפקח כלפי הגוף המפוקח. התופעה בעייתית גם מההיבט שעובדי המשרד, שמוגבלים באפשרויות הקידום שלהם בתוכו, עלולים למצוא את עצמם מול הגורמים שהם מפקחים עליהם תוך כדי שהם חושבים על עתידם המקצועי, ומאחר שהאפשרויות לא רבות, אולי כדאי לא להרגיז יותר מדי את הגורם המפוקח".

ברור אפוא מדוע תמונת המצב הזאת מעוררת חשש שהמשרד להגנת הסביבה לא ייטיב להתמודד עם תרחיש של זיהום גבוה מהתקן המותר מאסדת לווייתן, שהיקף פעילותה צפוי להיות עצום במונחים מקומיים. חשש זה מתגבר כאשר מביאים בחשבון שבעלי האסדה הם "נובל אנרג'י" – תאגיד רב השפעה ורב עוצמה, וכפי שנראה בסעיף הבא, בעל עבר מפוקפק בתחום ההקפדה על רמות הזיהום המותרות.

תרשים מתוך דו"ח מבקר המדינה בנושא אכיפת החוק בקרב מפעלים מזהמים. "רתיעה מאכיפה פלילית נגד התעשייה, מחמת עוצמתם של הגורמים העומדים מאחוריה"

ההיסטוריה תחזור? העבר הבעייתי של "נובל אנרג'י"

ואם זה לא מספיק, "נובל אנרג'י", המפעילה של אסדת תמר ולווייתן, לא יצרה לעצמה שם טוב במיוחד במה שנוגע להקפדה על התקנים שמכתיב המשרד להגנת הסביבה. 

סוגיה אחת קשורה ישירות לאסדת לווייתן: כאמור, טיוטת היתר הפליטה שאושרה בימים אלו היא השנייה, לאחר שבדצמבר האחרון דחה המשרד להגנת הסביבה את הבקשה הראשונה שהגישה החברה לאחר בחינה שארכה שנתיים. הסיבה לדחיית הבקשה היא הטלת ספק באמינות הנתונים שהוצגו בה. למשל, בבקשה דווח כי באסדה יהיו 1,403 רכיבי ציוד בעלי פוטנציאל דליפה של חומרים מזהמים מסוימים, אך בבדיקה חוזרת שדרש המשרד עולה כי במערכת יש לא פחות מ-8,852 רכיבים כאלו. 

הפער בנתונים התגלה בעקבות דרישה של מומחי המשרד להגנת הסביבה לביצוע בדיקה חוזרת, ובמכתב הדחייה כתבו אנשי המשרד כי "השתלשלות העניינים במסגרתה דרישות חוזרות של המשרד להצגת מידע מהימן מביאות לשינוי מהותי במספר רכיבי הציוד הנכללים בבקשה, אשר מהווים מקור לפליטה לא מוקדית של מזהמים, מעלה תהיות קשות לגבי אמינות כלל הנתונים בבקשה להיתר הפליטה".

זיהום אוויר – האיום הסביבתי הגדול ביותר על הבריאות שלנו

מוקד נוסף של חיכוך בין המשרד להגנת הסביבה ל"נובל אנרג'י" הוא הזיהום שלא דווח מאסדת תמר. לפי מסמך שהגישו השותפות במאגר תמר בתחילת פעילות האסדה, האסדה הייתה אמורה לפלוט 38 טונות של תרכובות אורגניות בשנה (עמ' 99). למרות השם התמים, "תרכובות אורגניות" משמעותן חומרים מזהמים, שחלקם גם מסרטנים. אולם בבדיקה שגרתית שערך המשרד להגנת הסביבה בשנת 2016 התברר כי הפליטות של תרכובות אלו עמדו על לא פחות מ-1,160 טונות בשנה. בדיקה זו היא שהובילה את המשרד לדרוש בדיעבד היתר פליטה לאסדת תמר, שעד אז פעלה בלעדיו. 

עבור המתנגדים להקמת אסדת לווייתן במיקומה הנוכחי פעילותה המזהמת של אסדת תמר, שנמשכה כמה שנים באין מפריע, והעיכוב בטיפול בנושא מצד משרדי הממשלה, הם תעודת עניות ליכולת של הממשלה לפקח על חברות הגז כדי לשמור על האינטרס הסביבתי.

במשרד להגנת הסביבה מודים שתמר היא מפעל בעייתי, אך טוענים כי במקרה של לווייתן המצב שונה משני טעמים: מיקום האסדה והליך ההקמה. רעות רבי מהמשרד להגנת הסביבה מסבירה שאומנם שתי האסדות משתייכות לאותו היזם, אך חשוב לזכור שאלו מפעלים שונים: "אסדת תמר הוקמה ללא הליך תכנון מוסדר וללא הנחיה סביבתית בשלבים הרלוונטיים, מכיוון שהוקמה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל", היא מזכירה. "אסדת לווייתן, לעומת זאת, מוקמת כתכנית מסודרת החל בשלב תוכנית המתאר הארצית המפורטת, דרך היתרי הבנייה הניתנים מכוחה, ועד להיתרי המשרד להגנת הסביבה. ההשוואה בין אסדות תמר ללווייתן – אסדות בטכנולוגיות שונות, שמטפלות בתוצרי מאגרים בעלי מאפיינים שונים – היא שגויה. אסדת לווייתן תהיה מחויבת לכשתוקם לעמוד בחוק כמו כל מתקן תעשייתי הנדרש להיתר פליטה לאוויר".

בהתייחסה למיקום מתכוונת רבי לכך שאסדת תמר, המצויה במרחק 23 ק"מ מהחוף, נמצאת מחוץ לאזור המים הטריטוריאליים של ישראל (ראו הרחבה בנושא בפרק על הביטחון), ועקב כך התקשה המשרד להגנת הסביבה לאכוף את החוק בשטחה. זאת גם אחת הסיבות לכך שהאסדה פעלה ללא היתר פליטה במשך שנים, בניגוד לנדרש לפי חוק אוויר נקי.

רבי לא לבד בסברה שבמקרה של האסדות, המיקום קובע; גם "אדם, טבע ודין" והחברה להגנת הטבע כתבו בחוות הדעת שלהם שמיקומה הנוכחי של אסדת לווייתן יועיל ליכולת האכיפה והפיקוח של משרדי הממשלה, ועל כן הסיכויים לזיהום ותקלות שונות פוחתים כאשר האסדה קרובה לחוף. גם פרופ' סרג'יו קפוסטה, מומחה לבטיחות אסדות נפט מהטכניון, צוטט בריאיון ל"גלובס" כמתנגד להרחקת האסדה: "אני חושב שחלק מהאנשים כאן לא מבינים שהקרבה לחוף אומרת שלממשלה תהיה שליטה טובה יותר על מה שיקרה. כשאתה במרחק 100 מייל מהחוף אתה מחוץ לשליטת הרגולטורים ואם משהו רע קורה – אלה מים בין-לאומיים ולא יעשו לך כלום".

השורה התחתונה: מה הנזק?

בדומה לנושאים אחרים שעסקנו בהם בתחקיר אסדת לווייתן, גם לשאלה עד כמה חמור יהיה זיהום האוויר הצפוי להיפלט מהאסדה אין תשובה חד-משמעית. נראה שכדי לדעת בוודאות אם "נובל אנרג'י" אכן תעמוד בתנאים שהוכתבו לה בהיתר הפליטה שיופק לה ניאלץ להמתין עד לתחילת פעילותה. עם זאת, יש כמה וכמה ממצאי מפתח בנושא שחשוב לתת עליהם את הדעת.

* הגודל לא קובע: בניגוד לטענה נפוצה של המתנגדים להקמת האסדה הקבועה, העובדה שאסדת לווייתן גדולה יותר מאסדת תמר אין פירושה בהכרח שזיהום האוויר יגדל בהתאם. להפך: הטכנולוגיה המתקדמת שתותקן בה ומיקומה במים הטריטוריאלים של ישראל אמורים להפחית את רמת הזיהום ולהקל את הפיקוח עליה.

* לא כל זיהום מזיק: אסדת לווייתן ללא ספק תפלוט לאוויר חומרים מזהמים, אולם ייתכן כי גם מרחק של 10 ק"מ מהחוף יספיק כדי שהזיהום לא בהכרח ישפיע על איכות האוויר שאנחנו נושמים..

* יחסים מסוכנים: המשרד להגנת הסביבה מתקשה לאכוף את סמכויותיו על  מפעלים חזקים, והדבר מעלה חשש בנוגע ליכולתו להתמודדעם "נובל אנרג'י" ועם שאר השותפות החזקות בלווייתן במקרה הצורך. בפרט יש מקום לחשש נוכח העבר של המשרד בטיפול המאוחר והאיטי בזיהום מאסדת תמר (אם כי כאמור למיקום האסדה יש משקל חשוב בהיבט זה).

***

בימים אלו המאבק בהיתר הפליטה של לווייתן נמצא בעיצומו. "שומרי הבית" עמלים על ההשגות לטיוטת היתר הפליטה, ובסוף חודש אוגוסט יקיים המשרד להגנת הסביבה דיון ציבורי בהערות הציבור להיתר (הערות ניתן לשלוח למייל [email protected]). לאחר קיום הדיון ישקול המשרד את ההערות ויחתום את ההיתרים ויפרסמם. נמשיך לעקוב ומבטיחים לעדכן. להרשמה לעדכונים לחצו כאן.