על מה בכלל מתווכחים?

רקע

בחלק הראשון של התחקיר הצגנו את יתרונותיו של הגז כמקור אנרגיה חלופי לפחם ואת התוכניות הגדולות שמייעדים לו במשרד האנרגיה. אולם לתהליך הנדרש כדי להפיק את הגז (הנעשה כאמור על גבי אסדה ייעודית) יש ככל הנראה צדדים חיוביים פחות: דו"ח של המשרד להגנת הסביבה שהתפרסם בספטמבר 2017 חשף כי אסדת תמר היא מקור לזיהום אוויר ופולטת כמויות גדולות של חומרים מסרטנים. כאשר החלו לדבר על בניית אסדה דומה לצורך הפקת הגז ממאגר לווייתן, חששו תושבי היישובים הסמוכים לחוף דור שאסדת לווייתן תפלוט גם היא חומרים מסרטנים לאוויר, וחודש לאחר פרסום הדו"ח התארגנה מחאת "שומרי הבית" – ארגון ההתנגדות הרשמי להקמת האסדה במיקומה הנוכחי.

מי הם שומרי הבית ומה הם רוצים?

ארגון "שומרי הבית" החל את פעילותו בשנת 2017 ויש בו פעילים ופעילות רבים. מי שעומד בראש הארגון מהקמתו ועד היום הוא יוני ספיר, תושב כרם מהר"ל ומנכ"ל "דה-מרקר" לשעבר.

מטרתם של "שומרי הבית" היא הרחקת אסדת הגז ללב הים ומניעת הקמתה במרחק 10 ק"מ מהחוף, כפי שמתוכנן כיום. לדעת הארגון, מיקום האסדות בקרבה יחסית לחוף הוא מתכון לאסון, והפתרון היחיד שיצמצם את הסיכון הוא הקמת אסדה צפה במרחק 120 ק"מ מהחוף.

"שומרי הבית" מדגישים בפרסומיהם השונים את תמיכתם בפיתוח משק הגז בישראל כאמצעי חלופי לאמצעי אנרגיה מזהמים. הבעיה, הם טוענים, נמצאת בתהליך ההפקה של הגז. לטענתם התהליך מזהם ביותר וטומן בחובו סכנות בריאותיות, בטיחותיות וביטחוניות, ואסור שיתבצע בקרבת החוף. אם הטיפול בגז אכן יתבצע במיקומו הנוכחי, לדבריהם, אסדת לווייתן עלולה להפוך לגורם המוביל לזיהום אוויר בישראל, והם מעלים חששות נוספים בנוגע לזיהום חמור של מי הים ומי השתייה. אם כך, מדוע נקבעה החלופה של מיקום אסדת לווייתן בסמיכות יחסית לחוף? לדברי הארגון, הסיבה לקביעה היא שורה של טעויות וחוסר מקצועיות מצד הגורמים המעורבים בעניין, ובראשם משרדי הממשלה, ולחץ מצד החברות הפרטיות.

מבחינת דעת הקהל נזקפות לזכות "שומרי הבית" הצלחות רבות, ונראה כי בחודשים האחרונים יש תמורה למאמציו של הארגון להציב את נושא האסדה במרכז השיח הציבורי במגוון אמצעים. בין היתר, אנשי הארגון הקימו מאהל מחאה בסמוך למתחם העבודות של "נובל אנרג'י" והם מקיימים הפגנות וחוגי בית בכל הארץ, ואף הקימו שני מיצבים בולטים: מעגל גולשים בים ששבר שיא גינס בכמות המשתתפים (922 גולשים וגולשות), וכן מיצג אומנותי פרובוקטיבי בחוף דור, שבו הוצג בלון ענק בצורת לווייתן על החוף וסביבו עשרות אנשים המעמידים פני מתים.

מיצג ארגון "שומרי הבית" בחוף דור, ינואר 2019. צילום: בועז רימלנד

גם במדיה הדיגיטלית יש ל"שומרי הבית" נוכחות מרשימה. לארגון יש אתר אינטרנט מושקע, והוא משתמש ביעילות ברשתות החברתיות ככלי מרכזי להפצת המחאה: עמוד הפייסבוק "שומרי הבית" זכה עד כה ליותר מ-50 אלף לייקים, וסרטונים מבית היוצר שלו שמסבירים על הסכנות הנשקפות מאסדת לווייתן נעשו ויראליים והגיעו למאות אלפי צופים. ההוכחה לפופולריות שהמאבק זוכה לה מתבטאת גם בפן הכלכלי: כאשר פתחו אנשי הארגון בפרויקט מימון המונים לתמיכה במאבק הם גייסו מעל 500,000 שקלים.

אף על פי שהם מובילים את המאבק, "שומרי הבית" לא לבד. אל המחאה שלהם הצטרפו רשויות רבות, כמו עיריות חיפה וקריית מוצקין והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, והארגונים "צלול" ו"שומרי הגן". "שומרי הבית" גם דואגים לגבות את עמדותיהם במחקרים ודו"חות של פרופסורים מהארץ ומהעולם, ואחדים מהם אף רואים עצמם כשותפים למאבק.

תקופת הבחירות הביאה איתה גל של תומכים חדשים במחאה: אבי גבאי, יאיר לפיד, בוגי יעלון ומשה פייגלין כבר הבטיחו לדחוף למימוש דרישות המוחים אם ייבחרו לכנסת. גבאי אף הגיע לאחרונה למטה של של "שומרי הבית" בחוף דור, וטען כי בכוונתו להכניס למצע של מפלגתו את נושא הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל. התחייבות דומה השמיע גם בוגי יעלון.

הודעות התמיכה ב"שומרי הבית" של של אבי גבאי ומשה יעלון

מי (לא) מפחד משומרי הבית?

כמו בכל סיפור מתח טוב, יש למאבק בנושא אסדת הגז שני צדדים – ולצד הפופולריות של המאבק יש גם מי שממש לא תומכים בהזזת האסדה, ואף מתנגדים לארגון "שומרי הבית" עצמו. זהותם של חלק מהמתנגדים מפתיעה למדי, היות שהיה צפוי למצוא אותם באותו צד של המתרס. כך, ארגון איכות הסביבה "אדם טבע ודין" וגם החברה להגנת הטבע – גופים שאי אפשר לחשוד בהם בחוסר אכפתיות כלפי משאבי הטבע של ישראל – הכריזו שאינם תומכים במאבק להזזת האסדה. במכתב ששלחו שני הארגונים למשרד הסביבה (בשיתוף עמותת "אקו אושן") נכתב כי למרות ההערכה הבסיסית למאבקם של תושבי חוף הכרמל, הצבת האסדה במיקומה המתוכנן הנוכחי (כ-10 ק"מ מהחוף) היא פתרון סביר מבחינתם, ובהינתן כלל האילוצים והשיקולים השונים זו החלופה המועדפת עליהם. עמדה דומה מביעה גם רשות הטבע והגנים.

התנגדות מפתיעה פחות (שכן הם האחראים על קבלת ההחלטה הנוכחית) היא זו של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. נוסף לשיקולי שמירת הטבע ובריאות הציבור שהעלו ארגוני הסביבה, נימוקיו של משרד האנרגיה לתמיכה באסדה קבועה במרחק 10 ק"מ מהחוף כוללים גם פן כלכלי. כיום כל הגז המוזרם לישראל מקורו  במאגר אחד – תמר. בשנה שעברה תקלה במאגר תמר השביתה אותו לשבוע, ועלתה למשק החשמל כ-115 מיליון שקלים. מאז תקלה זו מבקש משרד האנרגיה לחבר את  המשק למקור גז נוסף בהקדם, והזזת האסדה לעומק הים כמובן פוגעת בשאיפה זו.

ויש גם כאלו שמייחסים ל"שומרי הבית" אינטרסים אנוכיים. לא אחת נטען כי מאבקם הוא מהסוג המכונה באנגלית NIMBY – Not In My Back Yard, או במילים אחרות: מאבק שמטרת חבריו היא להרחיק סיכונים ממקום מגוריהם, גם אם הצלחתו תפגע באינטרס רחב יותר. טענה זו אף הועלתה בפסק דין שניתן לאחרונה בעקבות עתירה שהגישו "שומרי הבית" לבית המשפט בחיפה נגד תוואי צנרת הקונדנסט (תוצר לוואי של הגז – סוגיה שתידון בהרחבה בהמשך).

ההתנגדות למאבק על הזזת האסדה מגיע גם מצד אנשים פרטיים, חלקם מומחים בתחומם. פרופ' רפי סמיט מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, למשל, התבטא בחריפות נגד המאבק ברשת "אקדמיה": "הופתעתי לגלות את עוצמת ההגזמות והדיסאינפורמציה אשר מתועלים למדיה במאבק מיותר לחלוטין. למרבה הצער אני מגלה שעוצמת החרדה מפרסומים אלו עולה וצומחת ומגיעה להפגנות שאין אמת מאחוריהן ואף להפרעה מסיבית בימים אלו לתהליך הבניה של המתקנים כרגע בחוף דור". נציין כי רפי סמיט הוא יועץ של שותפות "לווייתן".

השאלה הגדולה: אסדה קבועה VS אסדה צפה

כאמור, הנושא שנמצא במוקד הוויכוח הוא מיקומה של אסדת לווייתן: לפי התוכנית הנוכחית האסדה צפויה לקום במרחק של 10 ק"מ מהחוף, ואילו תומכי המאבק מבקשים להעבירה למרחק של 120 ק"מ מהחוף. מן המרחק נגזר גם סוג האסדה שתוקם: אסדה קבועה סמוכה יחסית לחוף, או אסדה צפה בעומק הים.

אסדה קבועה (Fixed Platform) היא אסדה המיועדת לפעול זמן ממושך, ולכן היא מקובעת לקרקעית הים באמצעות רגלי בטון או פלדה. אסדה זו נחשבת לדגם הקלאסי של תעשיית הנפט והגז, והשימוש בה החל עוד בראשית התעשייה, בשנות השלושים של המאה הקודמת. מגבלותיה של האסדה הן חוסר הניידות שלה, וכן חוסר יכולתה להפיק גז במים עמוקים: היא פועלת בעומק של עד 520 מטר.

אסדה כזו נחשבת יקרה לבנייה ולכן יש הצדקה כלכלית לבנות אותה רק במציאת מאגר גז גדול שייקח שנים רבות עד שיתכלה, כמו מאגר לווייתן.

מימין: אסדת צפה בתצורת אונייה, משמאל: אסדה קבועה

אסדה צפה (FPSO) נקראת כך משום שהיא אינה מקובעת לקרקעית הים אלא צפה על פני המים, כמו אונייה. תכונה זו מאפשרת לאסדות צפות לפעול בעומקים שונים.

רוב האסדות הצפות בעולם הן אוניות מסע שהוסבו לאסדות צפות, ולכן גם עלות הייצור שלהן נמוכה יחסית. עוד עניין שהופך את השימוש באסדה צפה לזול ומהיר יותר הוא האפשרות לחכור אסדה צפה שכבר הייתה בשימוש. אולם פתרון זה אינו מתאים בדרך כלל למאגרים גדולים שיפעלו במשך שנים (כמו לווייתן), מפני שאסדות חכורות נוטות להתבלות מהר יותר.

נכון ל-2018 פועלות 215 אסדות צפות בכל רחבי העולם, רבע מהן נמצאות אל מול חופי ברזיל. לשם השוואה, ב-2007 פעלו בעולם 185 אסדות צפות.

חשוב להבין כי כאשר "שומרי הבית" מדברים על "הרחקת האסדה" הם מתכוונים למעשה למעבר מאסדה קבועה לאסדה צפה, על כל המשמעויות והעלויות הכרוכות בכך.

היתרון הבולט בשימוש באסדה צפה היא הניידות שלה: ביכולתה להתנתק תוך שעה מהצנרת שהיא מחוברת אליה ולשוט למקום אחר. יכולת זו יכולה להוות יתרון משמעותי בשעת חירום. עוד יתרון של אסדה צפה הוא היכולת להרחיק אותה מאוד מהחוף, כך שכל ענייני זיהום האוויר והים ישפיעו במידה מועטה מאוד על איכות האוויר והמים בישראל (נקודה ש"שומרי הבית" מדגישים במיוחד).

אלא שאותה היכולת לפעול במעמקי הים טומנת בחובה גם חיסרון: השטח שנמצא במרחק 120 ק"מ מהחוף נקרא "אזור כלכלי בלעדי", או "מים כלכליים". באזור זה למדינה יש זכויות מסוימות אך הוא לא נחשב לגמרי לחלק משטח ישראל, והדעות חלוקות לגבי יכולת האכיפה והפיקוח של המדינה באזור זה. למשל, הארגונים הירוקים התומכים בחלופה הנוכחית טוענים כי ההרחקה תיצור מצב של "רחוק מהעין – רחוק מהלב", ובפועל תמנע כמעט כל אפשרות לפקח על פעילותן של החברות המפיקות את הגז מבחינה סביבתית. עוד חיסרון של האסדה הצפה הקשור לאיכות הסביבה הוא שנאגרות בה כמויות גדולות של קונדנסט, חומר רעיל הנלווה לגז, ותקלת שפך מאסדה כזו עלולה ליצור מפגע אקולוגי חמור מאוד (כפי שיפורט בהמשך התחקיר).

מעניין לציין שטרם קבלת ההחלטה הנוכחית, אחת האפשרויות להקמת אסדת לווייתן הייתה אסדה צפה: על פי מצגות של "נובל אנרג'י" משנים קודמות, נראה כי בעבר זו הייתה החלופה המועדפת על החברה. כמו כן, אסדת "כריש-תנין" של חברת "אנרג'יאן" המוקמת בימים אלו תהיה אסדה צפה.

מה קורה באסדת לווייתן היום?

נכון לינואר 2019 74% מהאסדה כבר בנויה, והושקעו בה יותר ממיליארד דולרים. בינתיים לא חלה התקדמות לכיוון פתרון האסדה הצפה, ונראה כי האסדה הקבועה ממשיכה להיבנות כמתוכנן. האסדה אמורה להתחיל לפעול ולהזרים גז ללקוחות בדצמבר 2019.

אם כן, לכל אחד מסוגי האסדות יש יתרונות וחסרונות, וכל צד מבקש כמובן להבליט את יתרונות סוג האסדה המועדף עליו (אסדה צפה במקרה של תומכי המאבק, ואסדה קבועה במקרה של תומכי התוכנית הנוכחית) ואת חסרונותיה של האחרת. הפרקים הבאים בתחקיר יסקרו בהרחבה את נקודות המחלוקת המרכזיות בין הצדדים בשאלה איזו חלופה עדיפה מבחינה כלכלית, ביטחונית וסביבתית, וינסו לעשות סדר באין-ספור התשובות, המחקרים, הטיעונים וההוכחות הסותרות שכל צד מנפנף בהם.